פרנץ גיולאי

פרנץ יוזף גיולאי
Ferencz József Gyulay
פרנץ גיולאי בשנת 1850
פרנץ גיולאי בשנת 1850
לידה 1 בספטמבר 1799
פסט, ממלכת הבסבורג האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית
פטירה 1 בספטמבר 1868 (בגיל 69)
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה Wratislav of Mitrowicz Vault in Čimelice עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית האימפריה האוסטרית
תקופת הפעילות 18161859 (כ־43 שנים)
דרגה פלדצוגמייסטר
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה
מלחמת אוסטריה-סרדיניה
עיטורים
  • אביר במסדר אלכסנדר נבסקי
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1
  • אות מסדר העיט הלבן
  • עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה
  • אביר במסדר גיזת הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרוזן פרנץ יוזף גיולאיהונגרית: Ferencz József Gyulay‏; 1 בספטמבר 17991 בספטמבר 1868) היה מפקד בכיר בצבא האימפריה האוסטרית במהלך מלחמת אוסטריה-סרדיניה.

ביוגרפיה

גיולאי נולד ב-1 בספטמבר 1799 בעיר פשט, שהייתה אז בתחומי ממלכת הבסבורג העיר היא חלקה המזרחי של בודפשט. אביו היה איגנאץ גיולאי, אשר החזיק בדרגת לוטננט-פלדמרשל בצבא האוסטרי, ואמו הייתה מריה פון פרליין אידלשיים. בשנת 1816 התגייס לצבא האימפריה האוסטרית, והוצב כלוטננט בגדוד שנקרא על שם אביו. בשנת 1920 הועבר להוסרים, והועלה לדרגת אובר-לויטננט. שנה לאחר מכן הועבר לאולאנים וקיבל דרגת האופטמן. בשנת 1826 מונה לראש המטה של בריגדת ההוסרים "וירטמברג", ובשנת 1829 הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט. בשנת 1831 הועלה לדרגת אוברסט, ובשנת 1838 לדרגת גנרל-מיור. בשנת 1846 הועלה לדרגת גנרלוטננט ומונה למפקד גדוד. בשנת 1847 מונה למושל הצבאי של אזור טריאסטה שבאיטליה.

בשנת 1848, התפשט אביב העמים אל איטליה ופרצה מלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה. בתפקידו של גיולאי כמושל טריאסטה, היה עליו לדאוג להגנת נמלי הצי האוסטרי מפני המדינות האיטלקיות המורדות באזור. הוא שחרר במהירות מלחים ממוצא איטלקי, והודיע גם לספינות שכבר הפליגו מהנמלים לעשות כן. הוא דאג לצייד את הספינות במלחים אמינים, ותגבר את חילו המצב בטריאסטה ופולה. גיולאי ארגן מחדש את הכוחות האוסטריים שנסוגו מוונציה (שבה הוכרזה "רפובליקת סן מרקו"). מאמצי הזהירות שלו הוכיחו את עצמם כמשתלמים, והאזור שתחת שליטתו היה מבודד מאזור הקרבות.

בשנת 1849 קודם לדרגת לוטננט-פלדמרשל, וביוני של אותה שנה פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה מינה אותו כשר המלחמה של הקיסרות. במסגרת תפקידו זה, הוא לקח חלק חשוב בדיכוי המרד ההונגרי של 1848, וניהל את המצור על העיר ראב. הוא הודח מתפקידו ביולי 1850 ונשלח לפקד על הקורפוס ה-5 באזור מילאנו. עוד באותה שנה הועלה לדרגת פלדצוגמייסטר ונשלח בשליחות דיפלומטית לסנקט פטרבורג. בשנת 1857 מונה למושל אזור לומברדיה. בשנת 1859 הכריזו ממלכת סרדיניה והקיסרות הצרפתית מלחמה על אוסטריה, פותחות בכך את מלחמת אוסטריה-סרדיניה. מתוקף תפקידו של גיולאי, היה עליו להכריע את סרדיניה בטרם יספיק הצבא הצרפתי להתערב בצורה משמעותית. הכוח שתחת פיקודו כלל כ-220,000 חיילים, 824 תותחים ו-22,000 פרשים.

גיולאי פתח את המלחמה בחציית נהר טיצ'ינו בתקווה לכבוש את פיימונטה ולמנוע מהצרפתים להגיע אליה ברכבות. לרוע מזלו ירד גשם כבד בעת חציית הטיצ'ינו, כך שהמבצע התעכב ואפשר לפיימונטים להספיק להציף את שדותיהם ולעכב בכך את התקדמות צבאו. גיולאי הגיע לוורצ'לי במטרה לכבוש את טורינו, אולם אז הופיעו כוחות צרפתיים-סרדיניים כדי לחזק את אלסנדריה וגשרי נהר פו מסביב לקזאלה מונפראטו והכריחו אותו לסגת. ב-14 במאי הגיע קיסר צרפת נפוליאון השלישי לאלסנדריה ולקח את הפיקוד על הכוח הצרפתי-סרדיני. ב-20 במאי חלק מהכוח של גיולאי, שהיה תחת פיקוד הרוזן סטאדיון הובס בקרב מונטבלו בידי כוח צרפתי קטן בהרבה.

בתחילת יוני הגיע גיולאי לתחנת הרכבת של מג'נטה, ונפוליאון בחר לתקוף אותו שם. חלק מהכוח הצרפתי בפיקודו של נפוליאון תקף חזיתית, בעוד שאר הכוח ביצע תנועת איגוף. חרף היתרון המספרי שלו, קרב מג'נטה הסתיים בתבוסה לגיולאי. ב-16 ביוני הוא הוחלף בידי היינריך פון הס. להגנתו הוא טען שחלק מהטעויות שעשה במהלך קרב מג'נטה נבעו מציות לפקודות שקיבל מווינה. הוא מת ערירי ב-1 בספטמבר 1868 בגיל 69, והוריש את רכושו ותוארו לדודנו מצד האם, גנרל חיל הפרשים לאופולד פון אידלשיים, אשר שינה את שמו בהתאם ללאופולד פון אידלשיים-גיולאי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנץ גיולאי בוויקישיתוף