|
|
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח, נראה כמו תרגום מכונה.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
|
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח, נראה כמו תרגום מכונה.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
פרנסואה אנדרה דאניקן פילידור (בצרפתית: François-André Danican Philidor; 7 בספטמבר 1726 – 31 באוגוסט 1795) היה מלחין צרפתי ואחד מגדולי השחמטאים במאה ה-18.
ביוגרפיה
פילידור נולד בצרפת למשפחה עם רקע מוזיקלי. בין אבות משפחתו רבו המוזיקאים, וגם הוא החל את הקריירה שלו בגיל שש במקהלה של המלך לואי ה-15. יש האומרים, שלואי ה-15 רצה לשמוע את המקהלה מדי יום ביומו ואילץ את הזמרים הצעירים להמתין לו שעות. כדי לשעשע את עצמם בזמן ההמתנה שיחקו הזמרים שחמט, וכך גילה פילידור את התחום שהיה עם הזמן לראשי בחייו. בגיל 11 ניסה את מזלו לראשונה בהלחנה וחיבר שיר, ובין השנים 1750 ל-1770 נחשב למלחין אופרה מוביל בצרפת (בין השאר את "טום ג'ונס", אופרה-קומיק שהתבססה תחילה באופן רופף על הרומן עב הכרס של פילדינג, אך לאחר קבלת פנים קרה מצד הקהל הצרפתי, עובדה יצירתו על ידי מישל-ז'אן סדן ובגרסתה זו הייתה לאחת האופרות-קומיק הפופולריות ביותר בשלהי המאה ה-18). בהמשך נרתע מן התחרות בתחום המוזיקה ובחר להקדיש את חייו לשחמט.
ב-1740 לערך החל לבקר באופן קבוע בבית הקפה דה לה רז'אנס (Café de la Régence), מקום המפגש של כל השחמטאים באותה תקופה. את פילידור לימד השחמטאי לגל דה קרמר, שהיה בכיר שחמטאי צרפת באותה התקופה. כשהיו משחקים, היה נוהג לגל לתת לפילידור צריח כיתרון, אך לאחר שלוש שנות אימונים יכולתו של פילידור כבר עלתה על זו של מורהו. בשנת 1747 ביקר פילידור באנגליה, שם ניצח את פיליפ סטמה בתוצאה שכללה 8 ניצחונות, תיקו אחד והפסד בודד, וזאת אף על פי שפילידור שיחק בשחור בכל אחד מהמשחקים.
פילידור, שהיה חזק מרוב מתחריו בני זמנו, נמנע מלשחק נגדם, משלב זה ועד סוף ימיו, אם לא הסכימו לקבל יתרון של כלי או רגלי. המאורע השחמטאי המשמעותי ביותר של אותה תקופה היה ספר שחמט חדשני, שפילידור חיבר ב-1749, בשם "ניתוח משחק השח" Analyse du jeu des Échecs. הספר הודפס בלמעלה מ-70 מהדורות ותורגם לשפות רבות. פילידור ניתח בספרו לראשונה, בצורה שיטתית, תשע פתיחות בשחמט. השיטה שבה נקט מתקרבת לניתוח מדעי, ומהניתוח הוא הסיק עקרונות כלליים שניתן ליישם במשחק.
הוא היה אחד הראשונים שראו חשיבות בעקרונות של משחק עמדתי, המבוסס על מבנה הרגלים. הוא טען ש"הרגלים הם הנשמה של המשחק, ובהתאם להם תיבנה הצלחת המתקפה או המגננה". דוגמה למימוש אמירה זו היא העמדת הרגלים בקדמת העמדה, ואת הכלים מאחוריהם.
פילידור גילה את העיקרון הנצחי של תיאום הכוחות - "התקפות אמיתיות מנוהלות על ידי המאמץ המאוחד של כלים רבים" (בהיבט זה תלמידו הטוב ביותר היה מורפי) והוא ניסח מספר כללים נוספים בעלי חשיבות:
- לעולם לא להתחיל התקפה לפני שהרגלים המובילים אותה יוגנו בצורה יסודית.
- רגלים, ובעיקר אלו שבמרכז, שהתקדמו עד לערוגה החמישית, מאבדים חלק מכוחם משום שניתן בקלות להתקיפם על ידי הרגלים של הצד השני מהערוגה השישית. (כך למשל, הגנת אלכין עונה על עיקרון זה).
- תמיד מומלץ להחליף את הרגלי בטור ו' עבור הרגלי בטור ה'. החלפה זו מביאה להשתלטות על המרכז ובנוסף לכך נפתח טור עבור הצריח (זו למעשה התפיסה של גמביט המלך ושל הפתיחה הוינאית, שתי פתיחות שהיו פופולריות במאה ה-19).
המשחק, לפי תאוריית הרגלים, התארך לעיתים קרובות, והגיע עד לשלב הסיום (דבר חריג בתקופה זו). הנטייה של פילידור לחקור התבטאה גם בתחום זה, וצעד גדול בתחום ניתוח הסיומים היוו האנליזות של סיומי "צריח ורגלי נגד צריח" או כפי שמקובל לכתוב KRpKR (סיום בן חמישה כלים כשלכל צד מלך וצריח ולצד אחד רגלי - כיום מנותחים סיומים אלו באופן מלא על ידי מחשבים רבי עוצמה).
המשך התקדמות השחמט בתקופת פילידור נפגעה מכך שרמתו של פילידור הייתה במרחק רב מעל יתר מתחריו. איש מלבדו לא היה מסוגל ליישם בהצלחה את העקרונות הללו, ומי שניסה, ביצע תמרונים שלא הניבו תוצאות. עולם השחמט לא היה מוכן לעקרונות הכלליים של משחק עמדתי, במיוחד לא בעמדות סגורות. עד שלהי המאה ה-19 שלטה הנטייה הרומנטית של האסכולה האיטלקית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
.svg){kind=logo}
