גנרל פרדיננד היים (בגרמנית Ferdinand Heim; 27 בפברואר 1895 – 14 בנובמבר 1971) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
היים נולד ב-27 בפברואר 1895 ברויטלינגן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1914 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-13 (וירטמברג ה-1 - המלך קרל), ולחם בשורותיו בתחילת מלחמת העולם הראשונה, ומשנת 1916 לחם במסגרת רגימנט הארטילריה במילואים ה-27. ב-25 בפברואר 1917 הועלה לדרגת לויטננט, וב-18 באוקטובר 1918 הועלה לדרגת אובר לוטננט. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר היים ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בפברואר 1928 הועלה היים לדרגת האופטמן, וב-1 באפריל 1932 מונה למפקד סוללה 4 ברגימנט הארטילריה ה-5 (וירטמברג). ב-1 ביולי 1933 מונה למדריך בבית הספר לחיל הרגלים, וב-1 באוגוסט 1934 הועלה לדרגת מיור. בסתיו 1934 מונה לתפקיד מטה במשרד המלחמה, וב-1 במרס 1937 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. לאחר מכן הועבר לתפקיד מטה בOKH, וב-10 בנובמבר 1938 מונה לקצין אג"ם של הקורפוס ה-16. ב-1 באוגוסט 1939 הועלה לדרגת אוברסט, ומונה לראש מטה הקורפוס ה-16.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה היה היים ראש מטה הקורפוס ה-16, והשתתף עמו במהלך המערכה בפולין, כחלק מהארמייה העשירית במסגרת קבוצת ארמיות דרום. ב-15 בפברואר 1940 מונה היים לראש אגף בOKH, וב-3 בספטמבר 1940 מונה לראש מטה הארמייה השישית, והשתתף עימה בהכנות למבצע ארי הים. במהלך מבצע ברברוסה השתתף היים עם הארמייה בלחימה באוקראינה כחלק מקבוצת ארמיות דרום, וב-26 בינואר 1942 קיבל את עיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-1 בפברואר 1942 מונה לגנרל מיור, וב-15 במאי 1942 הועבר לעתודת המילואים. ב-1 ביולי 1942 מונה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-14, שהייתה חלק מקורפוס הפאנצר ה-14 ולאחר מכן חלק מקורפוס הפאנצר ה-47, במסגרת ארמיית הפאנצר הראשונה. על פעולותיו בקרבות קיבל היים ב-30 באוגוסט 1942 את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-1 בנובמבר 1942 הועלה לדרגת גנרל לוטננט, ומונה למפקד קורפוס הפאנצר ה-48 שהיה חלק מארמיית הפאנצר הרביעית באזור סטלינגרד. ב-14 בנובמבר 1942 הועבר הקורפוס לתגבר את הארמייה הרומנית השלישית, אך ב-19 בנובמבר נכשל בבלימת המתקפה הסובייטית, ובכך כותרה הארמייה השישית בסטלינגרד. בעקבות כישלונו הודח היים מתפקידו, ולאחר מכן נעצר בעקבות הוראה ישירה מהיטלר ונשלח לכלא מואביט בברלין. באפריל 1943 הוא שוחרר ממעצרו והועבר לבית חולים, וב-16 באוגוסט 1943 פרש מהצבא. ב-1 באוגוסט 1944 גויס מחדש, וב-5 באוגוסט 1944 מונה למפקד חיל מצב בבולון, וב-23 בספטמבר 1944 נכנע עם שרידי הכוחות של חיל המצב לדיוויזיה הקנדית ה-3, ונלקח בשבי בעלות הברית.
לאחר המלחמה
היים שוחרר מהשבי ב-12 במאי 1948. לאחר שחרורו התגורר היים באולם, ובשנת 1962 הוציא ספר על המערכה בחזית המזרחית. ב-14 בנובמבר 1971 מת היים, והוא בן 76 שנים.
קישורים חיצוניים
