פסל הנערה הרוקדת הוא פסל ברונזה פרהיסטורי שהתגלה בעיר מואנג'ודארו מתרבות עמק האינדוס (בפקיסטן המודרנית), שהייתה אחת הערים הקדומות ביותר שנחשפו מעולם. הפסל מתוארך ל-2300 לפנה"ס[1] ונעשה בשיטת השעווה האבודה. גודלו של הפסל הוא 10.5 סנטימטר ומתאר נערה עירומה עם קישוטים מסוגננים, הניצבת בעמידה חופשית, נטורליסטית.
פסל הנערה הרוקדת נחשב ליצירת אמנות, והוא אחד מחפצי האמנות המפורסמים של תרבות עמק האינדוס.
לאחר החפירה במואנג'ודארו בשנת 1926, הממצאים שנמצאו ואחרים הופקדו בתחילה במוזיאון לאהור (אנ'), אך לאחר מכן עברו למכון הארכיאולוגי של הודו (אנ') בניו דלהי. הרשויות הפקיסטניות החדשות ביקשו להשיב את הממצאים ממואנג'ודארו שנחפרו בשטחן, אך השלטונות בהודו סירבו. בסופו של דבר הושג הסכם לפיו הממצאים, המסתכמים בכ -12,000 חפצים, חולקו באופן שווה בין המדינות; במקרה של "שתי הדמויות המפוסלות המפורסמות ביותר", פקיסטן ביקשה וקיבלה את דמותו של המלך הכהן (אנ'), בעוד הודו שמרה על הנערה הרוקדת הקטנה בהרבה.
תיאור
זוהי אחת משתי יצירות אמנות מברונזה שנמצאו ב-מואנג'ודארו המציגות תנוחות גוף אנושיות יומיומיות בהשוואה לתנוחות רשמיות יותר. הנערה עירומה, עונדת מספר צמידים ושרשרת ומוצגת בעמידה חופשית עם יד אחת על ירכה.[3] היא עונדת 25 צמידים על זרועה השמאלית ו-4 צמידים על זרועה הימנית, וחפץ כלשהו שטרם זוהה הוחזק בידה השמאלית, המונחת על ירכה; שתי הזרועות ארוכות במיוחד.[4] למחרוזת שלה שלושה תליונים גדולים. שיערה הארוך אסוף ומונח על כתפה. [5]
ג'ון מרשל, הארכאולוג במואנג'ודארו שמצא את הפסל, תיאר את הדמות:
נערה צעירה, ידה על ירכה בתנוחה חצי חצופה...
הארכאולוג הגיב בהפתעה כשראה את הפסלון הזה יחד עם ממצאים נוספים. הוא ציין:
כשראיתי אותם לראשונה התקשיתי להאמין שהם פרהיסטוריים
יצירת האמנות הכובשת ביותר מאתר אינדוס.. אולי לא בטוח שזו רקדנית, אבל היא הייתה טובה במה שהיא היא עשתה והיא ידעה זאת.
לפי מומחה לתרבות עמק האינדוס ג'ונתן קנויר (אנ'), קריאת הדמות כרקדנית "מבוססת על תפיסה בריטית קולוניאלית של רקדנים הודים, אך סביר יותר שהיא מייצגת אישה נושאת מנחה".
מרבית מכוני המחקר כמו המוזיאון הלאומי ניו-הודו, ממשיכים לראות בדמות כרקדנית.[2]
הפסל הוביל לשתי תובנות חשובות אודות תרבות עמק האינדוס: ראשית ההבנה כי בני תרבות זו ידעו להשתמש בטכניקה של מיזוג מתכות, יציקות ושיטות מתוחכמות אחרות, ושנית שבידור, במיוחד ריקוד, היה חלק מהותי מהתרבות.[2] נערת הברונזה נוצרה בטכניקת יציקת השעווה האבודה ומציגה את המומחיות של האנשים בייצור עבודות ברונזה וארד במהלך אותה תקופה.[3]
פסלון ברונזה דומה נמצא על-ידי הארכאולוג הבריטי ארנסט מקאי במהלך 1930–1931 במואנג'ודרו. השימור, כמו גם איכות האומנות, ירודים מזה של הנערה הרוקדת הידועה.[6] הפסל מוצג במוזיאון הלאומי של פקיסטן שבקראצ'י. [7]
