הפנטזיה האפית החלה את דרכה עם יצירותיהם של סופרים כק. ס. לואיס וג'.ר.ר. טולקין, שהתפרסמו בשנות ה-50 של המאה ה-20. אף על פי שהיא איננה נחשבת לתת-הז'אנר הוותיק מבין מגוון תתי-הז'אנר של ספרות הפנטזיה, הפנטזיה האפית נחשבת לפופולרית מביניהם ומשויכת לרוב לצד חרב וכושפות כאחת משני תתי-הז'אנר העיקריים ששמם נרדף למושג הכללי "פנטזיה".
היצירות המובאות בתת-הז'אנר של הפנטזיה האפית הן בדרך כלל רציניות בטון המתאפיין בהם וכן לעיתים אפיים בגודלם, שדנים בנושאים כמאבק ממושך כנגד כוחות רוע על-טבעיים[1]. מספר אפיונים בפנטזיה האפית כוללים אלמנטים פנטסטיים כאלפים, פיות, גמדים, קסם, כישוף, קוסמים, מסעות, שפות מומצאות, תמות של תהליכי התבגרות, ועלילה המשתרעת על-פני מספר כרכים.
הפנטזיה האפית היא תת-ז'אנר מבוסס היטב בעל אפיונים קבועים מראש. ביצירות מסוימות, גיבור עכשווי מ"העולם האמיתי" נופל לתוך העולם הדמיוני, לעיתים כתוצאה משימוש בשערים בין-ממדיים או אף מסעות תת-הכרתיים. העולם הדמיוני מתבסס לרוב על העולם האמיתי, אך גם על אגדות ומיתוסים, כמו המיתולוגיה הקלטית.
כאשר נקודות הדמיון ביניהם חזקות, תת-ז'אנר הפנטזיה האפית לעיתים חופף עם היסטוריה מקבילה. מנגד, כאשר הסיפור הוא פחות אפי ויותר על מאבקו האישי של הגיבור תוך מטרה כלשהי נגד כוחות הרוע, הפנטזיה האפית חופפת עם תת-ז'אנר חרב וכושפות.
הפנטזיה האפית מתאפיינת בעולם אלטרנטיבי, בדיוני, ולא בעולם האמיתי. עולם בדיוני זה דומה במקרים רבים לעולם שלנו, ועם זאת כלליו ואפיוניו שונים.
אפיון הדמויות
'אביר אפל' כפי שמתבטא ביצירות פנטזיה אפית. דמות מסתורית מעוררת אימה, וחסרת סממנים הרלדיים.
רוב סיפורי הפנטזיה האפית נשקפים דרך נקודת ראותו של גיבור עיקרי אחד. הגיבור מתחיל לעיתים קרובות כדמות ילדותית, אך מתבגר במהירות וחווה רווח ניכר ביכולות הלחימה או פתרון בעיות בדרך. עלילת הסיפור מתארת לעיתים קרובות את מאבקו של הגיבור נגד כוחות הרשע ומרבית העלילה נסובה סביב תורשתו או הרקע המסתורי ממנו הגיע. דוגמאות לגיבורים שכאלה הם הארי פוטר (של ג'יי קיי רולינג), פרודו בגינס (של ג'.ר. ר. טולקין), רנד אל'תור (של רוברט ג'ורדן) וריצ'רד ראהל (של טרי גודקיינד). במספר יצירות דמותו של הגיבור כבר מפותחת והוא בעל כישורים מבוססים, ובמספר יצירות קיימת גיבורה.
לעיתים קרובות, בתחילת הסיפור, הגיבור מאוים על ידי כוח בלתי ידוע. אחת הסיבות לכך [דרושה הבהרה], שבניגוד להרפתקאות חרבות וכשפים, הגיבור משועמם מחייו הנורמטיביים ויבחר לנטוש אותם במהרה תוך כל תירוץ שהוא. הוא שואף לחיי הרפתקנות, כמו בילבו בגינס (ההוביט), ומעריך רבות את חיי השגרה. בנימה זו, גיבור הפנטזיה האפית מסוגל להשלים את הרפתקתו ולשוב לחיים נורמליים במהרה.
כמתבקש מתת-ז'אנר זה, הגיבור מגלה אט אט אודות עברו הודות לאגדות, נבואות, חברי משפחה אבודים, או מציאת מורי דרך אשר מגלים לו פרטים אודותיו. דרך מציאת הידע מגיע גם כוח וביטחון עצמי - הגיבור מתחיל כדמות ילדותית אך מתבגר מהר מאוד, ומרוויח כישורי לחימה ופתרון בעיות לאורך הדרך[2]. אולם, הרפתקה אפית היא לעיתים לא כזו סטראוטיפית. דוגמה לכך היא הפיכתה של דמות לגיבור דרך מעשיו וכוחותיו ולא כי הדבר נכפה עליו בלידתו.
בספרים רבים קיימת דמות של מורה, איש זקן מיסטיקן וחכם. דמות זו היא לרוב לוחם ותיק או מכשף, אשר מספק לגיבור עצה ועזרה. דמויות כגון אלה הן גנדלף (של טולקין), אלבוס דמבלדור (של רולינג), זדיקוס ז'ול זורנדר (של גודקיינד) ובלגארת' (של דייוויד אדינגס). דמויות אלה שאובות מתוך הקונספט של מרלין, תמה פנטסטית ממקבץ סיפוריו של תומאס מלורי, "מות ארתור".
ביצירות רבות קיים מוטיב "אדון האופל": דמות הארכי-נבל שמאיימת על הגיבור ועל עולמו. דמויות כגון מלקור מורגות' וסאורון (של טולקין), האופל (של לי ברדוגו) ולורד וולדמורט (של רולינג).
ברוב הספרים יש ללורד האפל נאמנים. כגון נאזגול של טולקין, אוכלי המוות של רולינג.
טוב נגד רע
מוטיב "הטוב נגד הרע" הוא מושג שגור בפנטזיה האפית, ודמויות הרוע הן חלק חשוב ביצירה (דוגמת סאורון בספרי שר הטבעות). ההבחנה בין טוב לרע היא גורם מכריע כאשר באים להבדיל בין תת-הז'אנר של הפנטזיה האפית לבין זה של חרב וכושפות. ביצירות רבות בפנטזיה האפית סכסוך זה מסמל התמקדות בסוגיות מוסריות, ביצירות אחרות, הסכסוך הוא מאבק כוחות.
לעיתים קרובות יש איזשהו רשע שצריך להביס, ולפעמים הרשע אף רוצה להשתלט על העולם או להרוג את הגיבור (לדוגמה, וולדמורט מסדרת הספרים המצליחה הארי פוטר).
גזע האלף (Elf באנגלית) מאפיין פעמים רבות את יצירותיה של הפנטזיה האפית. האלפים מאופיינים פעמים רבות כיצורים בעלי אוזניים מחודדות וכוחות קסם, עם זאת, האלפים מיוצגים שונה במקומות שונים.
יצירות אמנות מסדנת הסרטים הפתוחים 'כאוס ואבולוציות'. הדרכת DVD בנושא ציור דיגיטלי, אומנות קונספט, Gimp-painter 2.6 ו-Mypaint 0.7.
בספר אראגון מאת כריסטופר פאוליני האלפים הם גזע שוחר שלום וקסום בעל היכולות לדבר עם חיות.
בספרו של טרי פראצ'ט, עולם הדיסק מאופיינים האלפים כיצורים כריזמטיים ובעלי כוחות קסם, ולכן נראים יפים בעיני האדם, על אף שהם בכלל לא. פראצ'ט אף מציג את האלפים כיצורים אכזריים וסדיסטיים שאינם חיים בעולם הדיסק אך מנסים לפלוש אליו.
לפי הכתוב בספר המדריך למבוכים ודרקונים לגרסה ארבע, תוחלת חייהם של האלפים היא כ-700 שנה, והוא מגיע לבגרות בגיל 200.
לעומת זאת לפי הכתוב בספר המדריך למבוכים ודרקונים לגרסה 5, תוחלת חייהם של האלפים היא כ-750 שנה, והוא מגיע לבגרות בגיל 100.
גמדים
הגמדים (Dwarves באנגלית) ידועים לרוב כיצורים נמוכי קומה וחסונים. לרוב עובדים הגמדים במכרות כמו בספרים ארץ האגדות (מאת כריס קולפר), אראגון (מאת כריסטופר פאוליני), שר הטבעות (מאת ג'. ר. ר. טולקין) ועוד ספרים רבים אחרים.
דרקונים
דרקונים הם יצורים מיתולוגיים רבי עוצמה והם בין היצורים הכי נפוצים במיתולגיות ובמיתוסים. הם הופיעו בצורות ובדרכים שונות במהלך ההיסטוריה ובעמים שונים.
הצורה המוכרת ביותר שלהם ושמופיעה ברוב יצורתיה של הפנטזיה האפית היא לטאה גדולה בעלת כנפיים וקשקשים אשר יורקת אש.
במקומות רבים נחשבים הדרקונים ליצורים קדומים מאוד כמו בארץ האגדות, אראגון, ההוביט ועוד הרבה.
הדרקונים באגדות רבות נחשבים לזדוניים ורעים, אם כי יש אגדות בהם דרקונים הם חבריהם של האדם, או שהאדם משתמש בדרקון כאמצעי רכיבה. בעוד שבחלק מיצירות הפנטזיה הדרקונים מתוארים כיצורים פראיים אשר כל רצונם בזריעת הרס וחורבן ללא שום תכלית, ביצירות אחרות הם דווקא מתוארים כאינטליגנטיים (לעיתים מנת המשכל שלהם עולה על זו של כל יצור אחר), בעלי יכולת דיבור, ואף כישוף.
הדרקונים עברו גלגולים רבים, והם פופולריים מאוד בתת-הז'אנר של הפנטזיה האפית.
דם-דרקון
דם-דרקון הוא גזע חזק וחסון הדומה במקצת לדרקון (עם זנב, קשקשים, וחרטום אך אין לו כנפים). הולך על שתים ולעיתים יכול להשתמש בנשק נשיפה, ועמיד לנזק שנושף. נמצא לרוב במשחק מבוכים ודרקונים
גובלינים
הגובלין (Goblin באנגלית) הוא גזע של יצורים קסומים המתוארים לרוב כנמוכים כמו הגמדים ופעמים רבות בעלי אף ארוך וגדול. לרוב הגובלין הם יצורים ערמומיים, חשדניים ונבזיים.
בספרי הארי פוטר הגובלין הם חכמים מאוד ומנהלי בנק הקוסמים גרינגוטס. הם אף מתוארים כבעלי סגולות קסם, והם לא זקוקים לשרביטים, שלא כמו הקוסמים.
במשחק מבוכים ודרקונים הגובלין הוא יצור נמוך וירוק השודד קבוצות קטנות שהוא תוקף.
אצל טולקין לעיתים המונח "גובלינים" מהווה למעשה מילה נרדפת לאורקים.
בני מחצית
בני מחצית (Halflings), שידועים יותר אצל טולקין כ"הוביטים", הם גזע של יצורים דמויי אדם אשר קומתם היא לכל היותר כמחצית מקומתו של אדם ממוצע, ומכאן שמם. בניגוד לגמדים, שאף הם נמוכי קומה, בני המחצית אינם מצטיינים בחוסן פיזי, ומתוארים כיצורים בעלי כישרון טבעי להתגנבות, ערמומיים, בעלי מידות טובות על פי רוב, וכן כברי מזל במיוחד. כפות רגליהם מכוסות על פי רוב ברעמת שיער סמיך, דבר המייתר עבורם את הצורך בנעליים.
כיוון שעל השם "הוביט" יש זכויות יוצרים, כמעט בכל יצירות הפנטסיה שהופיעו לאחר טולקין ("ממלכות נשכחות" או "המכשף" לדוגמה) משתמשים במונח "בני מחצית" או "זוטונים" על מנת לתאר יצורים שכאלו.
אורקים
אורק (Orc, מלטינית Orcus; רוח רעה/שד מהגיהנום דמוי גובלין) הוא דוגמה ליצור שהופיע לראשונה, בצורה בה אנו מכירים אותו, דווקא ביצירת פנטזיה מודרנית יחסית ומשם התגלגל ליצירות פנטזיה אחרות: בכתביו של טולקין מתוארים האורקים כיצורים דמויי אדם, אך בשונה מהם, הם כעורים ודוחים, אלימים ואכזריים. ביכולתם אך ורק להרוס, הם יצורים שטופי שנאה אפילו כלפי בני מינם, ומנת המשכל שלהם נמוכה משמעותית מזו של אדם אך גבוהה יותר מאשר טרול ממוצע.
הדימוי שלהם כיצורים אלימים וטפשים השתמר גם במבוכים ודרקונים, אם כי במקומות אחרים דוגמת העולם של משחקי Warhammer 40,000 והעולם של סדרת וורקראפט הם דווקא מוארים באור חיובי יותר, כך למשל האורקים בוורקראפט מתוארים כאינטליגנטיים, בעלי תרבות שאמאניסטית מפותחת וכושר הנהגה. שני דברים משותפים בין מרבית גזעי האורקים ביצירות הפנטזיה השונות: אהבת המלחמה, ויריבותם הנצחית עם בני האדם.
לעיתים הם מכונים כ"גובלינים", בהשפעת המקור הלטיני למלה.
טרולים
הטרול (Troll באנגלת) הוא מפלצת מיתולגית. מקורו של הטרול הוא באגדות עם נורדיות וסקנדינביות. לרוב הטרולים הם יצורים טיפשים, מגושמים ומכוערים בעלי אוזניים גדולות ואף גדול שנושאים אלות. הם חיים בגבעות, וכאשר פוגשים אור שמש הם הופכים לאבן, לכן הם נמנעים מקרבה לשמש וחיים לרוב במקומות חשוכים.
הטרולים הפכו נפוצים מאוד בפנטזיה האפית מאז ספריו של ג'. ר. ר. טולקין. מלבד בספריו של טולקין הם מופיעים גם בספרי הארי פוטר, בספרי עולם הדיסק, בספרי ארץ האגדות וסיפור של קסם, וכמו כן, במשחק מבוכים ודרקונים.
הטרולים ידועים בכך שהם רוצחים וגונבים ללא מחשבה רבה. בנוסף, הם ידועים כאויביה של הכנסייה. למזלם של הנוצרים, הטרולים מפחדים מצלצולי הפעמונים הגדולים של הכנסייה ומצלבים.
פיות
הפיה (Fairy באנגלית) היא זן בדיוני שמקורו מהמיתולגיה האירופאית. המילה fairy (פיירי) מגיעה מהמילה fata (פאטה) שהייתה אלת טבע רומית. פירוש שמה של פאטה הוא "הגורלות". הפיות, חולשות על גורלות בני האדם ומזדהות לרוב עם הטבע.
הפיות מתוארות בדרך כלל כיצורים שנראים אנושיים, אך יש להן אוזניים מחודדות, כנפיים, והן יפות מאוד לרוב. הפיות בעלות היכולות לעוף ולהטיל כשפים. בהופעתן, הן בדרך כלל מאוד עדינות וטובות לב.
בסיפורים עכשוויים ומודרניים יותר מוצגות הפיות גם שלא טובות פעמים אחדות.
