פלורה ויוליסס: ההרפתקאות המאוירות (באנגלית: Flora & Ulysses: The Illuminated Adventures) הוא ספר ילדים שנכתב על ידי קייט די-קמילו ואויר על ידי קית' קמפבל. הספר יצא לאור באנגלית ב-2013, ותורגם לעברית על ידי מיכל אלפון ויצא לאור בהוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר ב-2016. הספר זכה במדליית ניוברי ב-2014.
תקציר העלילה
הדבר שפלורה הכי אוהבת לעשות הוא לקרוא ספרי קומיקס על גיבור העל האהוב עליה, אינקנדסטמן האגדי, וחולמת להיות גיבורה כמוהו. הסיפור מתחיל בתקרית מצערת כאשר השכנה חובבת הניקיון, מקבלת שואב אבק משוכלל שיוצא מכלל שליטה ושואב כל מה שבדרכו ללא מעצורים, כולל סנאי אחד. פלורה הופכת את חלומה למציאות, כאשר היא מצילה את חייו של הסנאי משואב האבק בדיוק כמו בסיפורים שהיא קוראת. וכאן נפגשו פלורה ויוליסס פעם הראשונה. בעקבות התקרית, יוליסס הופך לגיבור מדהים בעל כוחות – כתיבת שירה, הבנת בני האדם ותעופה בשמיים. ביחד הם יוצאים להרפתקה מיוחדת שבה פלורה לומדת להכיר את העולם מחדש.
לאחר הגירושים של הוריה, פלורה עוברת לגור עם אמה, אך מאוד מתגעגעת לאביה. פלורה ואביה היו מאוד קרובים, ואהבו מאוד לקרוא סדרת קומיקס שאמה שנאה במיוחד. פלורה ואמה לא קרובות כלל ופלורה מרגישה בודדה, נטושה ולא נאהבת על ידי אמה.
פלורה והסנאי המשורר מתחילים סיפור נפלא, מבדר והרפתקני במיוחד יחד. פלורה נאלצת להתמודד עם קשיים שלא הייתה יכולה להתמודד לבד לולא סנאי משורר, שכנה קשישה ונבונה, ילד שסובל מאובדן ראייה זמני, שלט דונאטס ענק ואת חפירה?![1][2][3][4]
המוטיב העיקרי
עופרה רודנר מספרת כי פלורה עוסקת באהבה לאורך כל הסיפור, בעיקר מההיבט האנטי־רומנטי. פלורה לא אוהבת רומנטיקה, ואף מאשימה את הרומנטיקה בנישואיהם האומללים של הוריה. כמו כן, פלורה אכן חיה בסיפור משלה, אמנם לא רומנטי. זאת אומרת, השקפת עולמה היא ספרותית — ולהשקפות עולם ספרותיות יש זיקה לגורלות ולמיסטיקה. אפשר בהקשר הזה להזכיר את העיוורון של ויליאם, שבסיפור מוצג כמין שליח של הגורל העיוור. העיסוק בתחום העל־טבעי חוזר כמוטיב מרכזי בספר — בהקשרים אומנותיים ובהשראה, התגלות, טלפתיה, ניסים וכוחות־על.[5]
דמויות
הגיבורים של הסיפור הם פלורה בת העשר והסנאי הקטן בשם יוליסס (אודיסאוס). פלורה היא ילדה צינית מלידה, בת להורים גרושים שמצפה לגרוע ביותר בכל עת. פלורה אימנה את עצמה כבר מגיל קטן להיות ספקנית וחשדנית, ילדה עצמאית, ושמה מלפניה מסכות שמסתירות את רגשותיה האמיתיים המתבטאים בעוקצנות ולגלוג כלפי הסובבים שלה. בעקבות גירושי הוריה חיה פלורה בבית אמה והייתה ילדה בודדה מאוד. פלורה שמתעבת את הרומנים הרומנטיים שאמה כותבת שקעה בקריאת קומיקסים ובהערצת גיבורי על דמיוניים בעקבות חוסר העניין של אמה בקיומה. אמה, שלא מסתירה את אכזבתה בפלורה, אף טוענת שפלורה היא "ילדה מוזרה" משום היותה ילדה בודדה, ללא חברים, לא חייכנית ואוהבת קומיקסים.
הסנאי הקטן, יוליסס, התגלה כגיבור על ארבע וכמשורר שירים מוכשר מאוד. לסנאי יש הבל פה "בוטני", הוא תמיד רעב ופרוותי. רק קולה של פלורה יכול להזכיר לו מי הוא באמת ועוזר לו לגבור על האויב שלו. יוליסס אוהב גם לכתוב לפלורה שירי אהבה ילדותיים. אולם, תפקידו העיקרי הוא הצלת היחסים בין פלורה ואמה: את פלורה המנותקת מרגשותיה, ואת אמה המלאה ברגשות דרמטיים, רומנטיים, דמיוניים ובעיקר לא מציאותיים עד ששכחה מהי מציאות ומהו דמיון. כאשר אמה של פלורה אמרה שהיא תסלק את הסנאי ותהרוג אותו יצאה פלורה להגנתו. הסכנה ששקפה ליוליסס, גיבור העל והמשורר הכול יכול, הנביטה בפלורה את הרגשות האמתיים שלה שהיו קבורים מתחת לכל המסכות ששמה על עצמה לאורך הדרך, כמו חמלה, אומץ, מחויבות ומסירות.
דמויות נוספות:
אמה של פלורה היא סופרת רומנים רומנטיים, שלא מתעניינת בחיי בתה ואף כמעט לא מבחינה בקיומה. מצד פלורה, לועגת לה אמה על עולמה הרוחני הדל והמשעמם. האמא בסיפור מוצגת באופן פתטי, שתלטני, נרקיסיסטי, אנוכי, עקשני והכי גרוע, כותבת רומנים רומנטיים. אפשר להסיק שעיקר אכזבתה בבתה העצמאית קשור לעובדה שפלורה לא רוצה להיות הבת האידיאלית שאמה רוצה שתהיה ("בת לפי החוקים הישנים"), אפילו אם האכזבה הזאת מוסווית ומוסתרת.
אביה של פלורה, שמתואר גם כאב נוקשה, אך יש בו תמצית של רחמים וחיבה כלפי פלורה. בסיפור הקשר שלה ושל אביה מתואר כקשר חזק ועמוק. והשכנה שלו, גברת מישאם. עוד דמות היא ויליאם ספייבר, האחיין הנטוש והמאומץ של השכנה טיקם — וירדו מחונן, חיוור וחצי עיוור (באופן זמני). פלורה ויתרה על המגננות שבנתה ועל הלב הקר שלה, ונתנה אמון בילד, ויליאם ספייבר, וכך גילתה שקיימת בעולם ידידות אמת.
[3][5][6][7]
קהל יעד
הספר "פלורה ויוליסס" יכול לעניין ולסקרן אנשים מכל שכבות הגילאים, ילדים, נערים מבוגרים וקשישים. הוא מיועד לילדים בגילאי תשע עד שתים עשרה, ולתלמידי בית ספר יסודי היודעים לקרוא באופן רציף וללא ניקוד. אך מעבר לזאת הסיפור יכול לשעשע גם מבוגרים שרוצים להעביר כמה שעות בחברת ספר מעשיר בידע ומרתק.[1][6]
ביקורות
הספר זכה לביקורות מרהיבות, על כתיבתו השנונה ואופן הצגת נושאים שונים בחיים.
מאירה ברנע גולדברג וד"ר ענת שפירא טוענות שהסיפור הוא תענוג אמיתי, וכי כיום קשה לכתוב ספר שמשלב בתוכו אלמנטים רבים כמו הומור, חוכמה, שנינות, רגישות, ושנוגע לליבם של הקוראים. אך הכי חשוב, ספר שילדים ייהנו לקרוא. בנוסף שתיהן מסכימות על כך שאי אפשר לתאר את הספר בסתם מילים.[1][2]
לפי דבריה של טל מלמרשטיין, קצב העלילה מזכיר לנו סוג של מחזה מודרני, שנושא עמו, גם דרך האיורים, מחווה ברורה אך גם קצת ביקורתית על סוג הקומיקס. טל טוענת ואומרת שבספר הכל מקסים, הדמויות מדויקות ושלמות. היא משבחת את הדיון על הבדידות ומהם כוחות על אמיתיים. ובנוסף מחמיאה על כתיבתה של קייט, ועל הפיכת הכתיבה לכוח היעיל ביותר.[3]
ביקורות חברתיות
ד"ר נירה לוין בסיפור מציגה את הביקורת של הספר ואת התמקדותו בהיבטים המורכבים של ילדות קשה כמו של פלורה, אופן הצגתו כספר המכיל ומתאר מצבים של הזנחה ואף אלימות (מילולית או פיזית) מצד הורים (כמו בדידות, הרגשת שוני, ואי האחריות של הורים במעמדם). היא מציגה את התנהגות ההורים בספר המבוססת על המציאות שאנו חיים בה בימים אלו כחברה.[6]
ביקורת ספרותית
לדעתה של אליזבת קנדי, בנוסף להנאה שבקריאת סיפור דמיוני, הקוראים נהנים גם מן המילים עצמן, כי בעצם ככה הכותב של הספר מביא רגשותיו — באמצעות המילים שלו. לפיה ילדים יותר קטנים נוטים להתעניין יותר במילים חדשות ומגוונות, ולקייט יש הרבה אוצר מילים שיכולה היא לשתף כמו: "קלקול", "לא צפוי" ו"חולף ". אליזבת לא מופתעת שקמילה זכתה במדליית ניוברי השנייה לספרות הצעירים של "פלורה ויוליסס" עם ואיכות כתיבה מעולה וסיפור מרתק שכזה.[4]
רויטל ק. טוענת כי אם לא היה מדובר בקייט, הייתה עלולה לחשוד שהספר מנסה לרדת לרמה הנמוכה של הילדים. אך במקום לרדת אל רמתם של הילדים קייט עושה בדיוק ההפך. קייט, בדיוק כמו יוליסס הסנאי המעופף, מתרוממת גם היא ביחד עם הז'אנר למעלה ולוקחת את הקוראים ביחד איתה. קייט לא עושה זאת מתוך זלזול לז'אנר אלא מתוך הבנת העיקרון האמיתי שמתחבא בתוכו בצורה מעמיקה. היא עושה זאת מתוך הבנה לצרותיה של ילדה שעולמה חרב עליה ומרגישה הזדהות עם סנאי, גיבור העל של הסיפור. קייט בוחרת להציג את דמותו של הסנאי כדמות של משורר שכותב את שיריו מתוך רגשות שמדמים את אופיו האמיתי של העולם ולא מתוך רגשות של ייסורים ודיכאון, מה שכבר מעבר לרמה שילדים קטנים יכולים להבין.[7]
רקע הספר
לדברי עופרה רודנר, קמילו סיפרה ש"פלורה ויוליסס" נכתב בהשראת שואב האבק שכל-כך אהבה אמה, שעליה התאבלה בזמן כתיבת הספר: "אמי פחדה מה יהיה עם השואב שלה. היא הייתה קשורה אליו באופק עמוק ורצתה לוודא שהוא יקבל בית חם ומסור. נאלצתי להבטיח לה שוב ושוב שאקח אותו אלי. אחרי שהיא מתה לא הייתה לי ברירה, הייתי צריכה לעשות משהו ראו עם השואב הזה" (מתוך "שיחה עם ילדים" בכנס במרילנד, 2014).[5]
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 ה-מתנה לחנוכה: המלצות ל-10 ספרים מאחת שיודעת, באתר mako, 2016-12-21
- ^ 1 2 anatshapira, ושתי שלי: סופרת הילדים קייט די-קמילו, באתר מילים שענת, 2017-03-09
- ^ 1 2 3 מישהו אמר דמי חנוכה?, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-06-08
- ^ 1 2 פלורה ו יוליסס על ידי קייט DiCamillo ביקורת הספר, באתר iw.eferrit.com
- ^ 1 2 3 עופרה רודנר, "פלורה ויוליסס": שואב האבק של אמא העניק השראה לסיפור מקאברי על סנאי וילדה, באתר Haaretz הארץ, 2017-10-06
- ^ 1 2 3 פלורה ויוליסס : דף דף, ספרות ילדים : ספרים : ביקורות לפי סדר א"ב, באתר www.dafdaf.co.il
- ^ 1 2 ביקורת ספרותית על פלורה ויוליסס - ההרפתקאות המאוירות מאת קייט די קמילו (רויטל ק.), באתר סימניה
