PROFILPELAJAR.COM

פיל סומטרי
מצב שימור
	מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה חמורה (CR)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	בעלי חדק
משפחה:	פיליים
סוג:	פיל
מין:	פיל אסייתי
תת־מין:	פיל סומטרי
שם מדעי
	Elephas maximus sumatranus; ‏טמינק, 1847
תחום תפוצה
	תפוצה היסטורית תפוצה כיום

פיל סומטרי (שם מדעי: Elephas maximus sumatranus), הוא אחד משלושה תת-המינים המוכרים של פיל אסייתי, יליד האי סומטרה באינדונזיה. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1847 על ידי הזואולוג ההולנדי קונרד יאקוב טמינק. בשנת 2011, פיל זה סווג על ידי IUCN במצב השימור סכנת הכחדה חמורה (CR), בשל ירידה דרסטית של האוכלוסייה הנאמדת בשיעור של 80% על פני 75 שנים. הפיל הסומטרי מאוים במיוחד על ידי אובדן בית גידול הנובע מבירוא יערות והתנחלות אנושית לשטחים מיוערים. מעל 69% מבתי הגידול הפוטנציאלים לפיל אבדו במהלך 25 שנה האחרונות. בית הגידול הנותר מחולק לבלוקי יער קטנים בגודל כולל של 250 קמ"ר.

תיאור וטקסונומיה

אצל הפיל האסייתי יש 3 תת-מינים מוכרים: פיל הודי, פיל סרי לנקי ופיל סומטרי. פיל בורנאי נחשב בתחילה כחלק מהפיל ההודי עד שהוכר בשנת 2003 כתת-מין נפרד. ההבדלים בין תת-המינים מבוססים על גודל וצבע וכן על הבדלים ב-DNA. מניתוח גנטי עולה כי הפיל הסומטרי עשוי להוות מין בפני עצמו^[^{דרוש מקור]}, ועל כן ארגוני השימור מציעים כי יש להפריד בגני החיות בינם לבין פילים אסייתים אחרים.

באופן כללי, הפילים האסייתים קטנים יותר מאשר הפילים האפריקנים, והנקודה הגבוהה ביותר בגוף היא הקודקוד. הגב קמור, הראש רחב והזנב ארוך. האוזניים של הפיל הסומטרי קצרות יחסית ועגלגלות, אך הן גדולות יותר משאר תת-המינים. הנקבות קטנות יותר מהזכרים ויש להן חטים קצרים או שהן חסרות חטים. פיל סומטרי מגיע לגובה של 3.2-2 מטר בכתף ולמשקל של 4,000-2,000 ק"ג. יש לו 20 זוגות צלעות - זוג אחד יותר משאר תת-המינים. הצבע של עורו בהיר יותר מאשר הפיל ההודי.

תפוצה ואקולוגיה

הפיל הסומטרי כשמו אנדמי לאי סומטרה שבאינדונזיה. תפוצתו בעבר הייתה בכל שמונת המחוזות באי (אצ'ה, צפון סומטרה, מערב סומטרה, דרום סומטרה, ריאו, למפונג, בנגולו וג'מבי), אולם כיום הוא כבר נכחד ממערב סומטרה ונעלם בהדרגה גם מצפון סומטרה.

במחוז ריאו שבעבר הכיל את מספר הפילים הגדול באי, נותרו כיום כ-300 פילים בלבד.

בית הגידול של הפילים מורכב מיערות שפלה, יערות עננים, יערות טרופיים וגבעות מיוערת עדינות מתחת לגובה של 300 מטר. בעוד שהפילים יכולים לאכלס בתי גידול שונים, ממחקרים ארוכי טווח של אוכלוסיות פילים ברחבי אסיה עולה כי יערות שפלה הם בית גידול מועדף. עובדה זאת מאיימת במיוחד על הפילים שכן בשפלה מתרחש אובדן בית גידול גבוה יותר מיערות הרריים בשל הנגישות שלהם לבני אדם. הטמפרטורה בתחומי המחיה שלהם 20–30 מעלות וכמות המשקעים הממוצעת היא 4,700-2,000 מילימטר לשנה.

הפילים הסומטרים ניזונים מעלים, עשבים, שיחים וחלקי צמחייה אחרים, ולמעט טיגריס סומטרה שמהווה איום לפילונים - אין לפילים שום אויב טבעי ברחבי האי. פרסתנים אחרים שחיים באי לצד הפיל הם קרנף סומטרי, סרו סומטרי, טפיר אסייתי, מונטיאק מצוי ואייל סמבר. הפילה הסומטרית ממליטה בדרך כלל בלילה ומשך ההמלטה הוא כ-10 שניות. הפילון מסוגל לעמוד בכוחות עצמו בין 10 דקות לחצי שעה מרגע הלידה. הפילות הסומטריות מפסיקות להתרבות לאחר גיל 60 שנה - שזאת גם תוחלת החיים הממוצעת שלהם בטבע. תוחלת החיים המקסימלית של הפילות היא עד גיל 75 בעוד שזכרים חיים עד גיל 60.

איומים ושימור

בשל המרות של יערות ליישובים אנושים ושטחים חקלאיים, רבים מאוכלוסיות הפילים בסומטרה נתונות ללחצים קשים מצד האדם - במיוחד פילים אשר נכנסים ליערות שהוסבו למטעים חקלאיים וגורמים שם לנזקים. בנוסף להריגת פילים בתור "מזיקים", הפילים הסומטרים מהווים גם מטרה לציד לא חוקי עבור הסחר בשנהב שלהם. כיום, הפיל הסומטרי מצוי רק בשבעה מחוזות באי - וברבים מהם הוא נתון ללחץ מוגבר של אובדן בית גידול וקונפליקטים עם החקלאים. מסיבה זאת ארגון השימור IUCN הכניס את הפיל לקטגוריה המאוימת ביותר - סכנת הכחדה חמורה (CR). בין שנת 2012 ל-2015, 36 פילים נמצאו מתים במחוז אצ'ה מהרעלה, התחשמלות ומלכודות. רוב הפילים המתים נמצאו ליד מטעי שמן דקלים. חוקרי טבע מעריכים כי פילי סומטרה עלולים להיכחד בתוך פחות מעשר שנים, אם השליקה לא תיעצר.

למרות שהפיל נחשב למין מוגן באינדונזיה ואף רשום בנספח א' של אמנת וושינגטון האוסרת מסחר בינלאומי במין זה ובמוצריו, כ-85% מבתי הגידול שלו ממוקמים מחוץ לאזורים מוגנים המונעת הסבה שלהם לשטחים חקלאיים. בשנת 2004, הוקם הפארק הלאומי טאסו-נילו במחוז ריאו על מנת להגן על בית הגידול של הפיל הסומטרי. היער בתחומי הפארק הוא אחד האזורים הגדולים האחרונים בסומטרה שמסוגל לתמוך באוכלוסייה גדולה של פילים.

סקרים ואומדנים

במהלך השנים נעשו מספר סקרים על אוכלוסיית הפילים. להלן רשימת הסקרים המציגה את הירידה התלולה במספרי הפילים.

בשנת 1980, כאשר כ-50% מכלל היערות הטבעיים באי עדיין היו קיימים, נמנו כ-44 אוכלוסיות נפרדות של פילים.
1985: סקר מהיר ברחבי אי הציע שישנם בין 2,800 ל-4,800 פילים ב-44 האוכלוסיות שתועד 5 שנים קודם לכן. מחוז ריאו אכלס את מספר הפילים הגדול ביותר.
2002: סומטרה עדיין נחשבת למקום המאכלס את מספר הפילים הרב ביותר אחרי הודו וסרי לנקה, אך ישנה כבר עדות מדאיגה לירידה גדולה בקרב אוכלוסיות קטנות שנעלמות. סקרי צפיפות אוכלוסייה המתבססים על גללים נעשו בשני פארקים לאומים במחוז למפונג - הפארק הלאומי בוקיט באריסן סלטן והפארק הלאומי דרך קאמבאס - מהם עלה שישנם באזורים הנזכרים 498 ו-180 פילים בהתאמה. סקרים מהירים ברחבי המחוז הראו שכ-19 אוכלוסיות מקומיות שנרשמו במחוז בשנת 1980 נכחדו כך שהפילים נותרו רק בשני התחומים הנזכרים.
2007: ירידה חדה באוכלוסייה בטבע. המספרים המוערכים ברחבי האי הם 2,400 עד 2,800 פרטים - בהתחשב במספר הגבוה של הפילים שנלכדו להחזקה בשבי מאז 1985. שיעור התמותה הגבוה שנגרם ממאמצי לכידה שנכשלו אחראי במידה רבה לירידת אוכלוסיית הפילים במחצית.
2008: עד שנת 2008, אוכלוסיות קטנות של פילים נכחדו במספר מחוזות נוספים - ובסך הכל כ-23 אוכלוסיות מתוך 44 האוכלוסיות שנצפו ב-1980 נכחדו - מה שמעיד על ירידה מאוד משמעותית במספרי הפילם. בנוסף, בשנת 2008 הפיל הסומטרי נכחד לראשונה לגמרי מאחד המחוזות של סומטרה (מערב סומטרה) וכן הטווח שלו הצטמצם מאוד בצפון סומטרה. במחוז ריאו נותרו כ-350 פילים בלבד בעוד שבשנת 1980 הוא אכלס על פי הערכות כ-1,600 פילים. המגמה מראה כי האוכלוסיות האחרונות בריאו עשויות להיעלם בקרוב אם יימשך קצב בירוא היערות במחוז.
2009: סקר חדש שנעשה בתשעה גושי יער שבהם היו עדרי פילים בשנת 2007 מגלה כי מתוך 16 כיסי יער מבודדים שבהם שהו הפילים במחוז ריאו, נכחדו שישה עדרים. מחוז ריאו מאכלס פחות מ-210 פילים והירידה מאז 1980 מוערכת בכ-84% בתחומי המחוז. מאז אין עדיין אומדני אוכלוסייה נוספים שזמינים, וסביר להניח שהמצב החמיר.

בשבי

בין השנים 1986 ו-1995, 520 פילי בר נתפסו ונשמרו בשישה מרכזים לאילוף פילים, אשר הוקמו מאז 1986 במחוזות לאמפונג, אצ'ה, בנגקולו, צפון ודרום סומטרה, וקיאו. לכידת פילי בר הופסקה בשנת 1999 בשל העלות היקרה של החזקתם. עד סוף שנת 2000, הוחזקו 391 פילים סומטרים באינדונזיה במרכזים כאלו, בגני חיות, בספארי ובאזורי תיירות.