פייזר (באנגלית: Pfizer) היא חברהאמריקאית לייצור ולשיווק תרופות המדורגת במקום הראשון בעולם במכירות בין חברות התרופות.[1] מטה החברה נמצא בניו יורק ומטה המחקר שלה בגרוטון, קונטיקט שבארצות הברית.
פייזר היא יצרנית התרופה ליפיטור (אנ') (המשמשת להורדת הכולסטרול בדם), הנמכרת ביותר בעולם בשנת 2007. כמו כן היא יצרנית הגלולות ויאגרה וורניקלין. בשנת 2007 דורגה החברה במקום ה-48 בין החברות הגדולות בעולם, על פי הירחון פורבס, עם שווי שוק של 179.97 מיליארד דולר[2] אותו עקפה בשנת 2022 עת הגיעה שוויה לשיא כל הזמנים לשווי של 300 מיליארד דולר.[3]
המנכ"ל ויו"ר "פייזר" הוא הווטרינר והמנהל העסקי היהודי-יווני-אמריקאי, אלברט בורלא.
היסטוריה
פייזר נקראת על שם שני בני דודים אמריקאים ממוצא גרמני, צ'ארלס פייזר וצ'ארלס הרהארט. הם הקימו את עסק הכימיקלים צ'ארלס פייזר ושות' בבניין בויליאמסבורג, ברוקלין שבארצות הברית ב-1849, שם הם פיתחו תרופה אנטי טפילית בשם סנטונין (אנ'). תרופה זו נחלה הצלחה מיידית. הייצור של חומצה ציטרית הביא לפריצה הגדולה של פייזר ב-1880.
עד 1910 מכירותיה של פייזר הגיעו ל-3 מיליון דולר ופייזר הפכה למומחית בתחום טכנולוגיית התסיסה (פרמנטציה), דבר אשר תרם לה בייצור המוני של פניצילין בזמן מלחמת העולם השנייה, בעקבות פניה של ממשלת ארצות הברית. האנטיביוטיקה הייתה נחוצה בדחיפות לטיפול בחיילים הפצועים ותוך זמן קצר הייתה ידועה בשם "תרופת הפלא". למעשה רוב הפניצילין שסופק לחיילי צבא ארצות הברית בפלישה לנורמנדי סופק על ידי פייזר.
בשנת 2009 הורשעה חברת פייזר בהונאה ונקנסה על שיווקה של תרופה בשם בקסטרה בהתוויות שלא אושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בסך של יותר מ-2 מיליארד דולר.[4]
בנובמבר 2015 הודיעה החברה על רכישתה של חברת התרופות "אלרגן" (אנ'), יצרנית הבוטוקס, בכ-160 מיליארד דולר. באפריל 2016 בוטלה העסקה, תוך תשלום פיצויים בסך 150 מיליון דולר מפייזר לאלרגן.[5]
סמליל החברה הישן
בדצמבר 2016 קנסה רשות התחרותיות והשווקים (CMA) בבריטניה את פייזר ב-84.2 מיליון ליש"ט (106 מיליון דולר) לאחר שהעלתה את מחיר התרופה פנטואין לטיפול באפילפסיה ב-2,600% מאז ספטמבר 2012, תוך שימוש בשמה של חברת פלין פארמה.[6]
בשנת 2020 הצטרפה פייזר למירוץ למציאת חיסון נגד קורונה, והיא מפתחת ארבעה חיסונים[7] בשיתוף עם חברת ביונטק הגרמנית שאושרו לניסויים במסלול מזורז על ידי ה-FDA,[8] בסוף אפריל 2020 הגיעה לשלב השני בניסוי לחיסון BNT162b2 המבוסס RNA[9] ביולי 2020 השלב השני הוכתר בהצלחה, ונאמר כי השימוש בחיסון הוא בטיחותי וללא תופעות לוואי משמעותיות, והוחל השלב השלישי שנערך על 30,000 מתנדבים לשימוש בחיסון ובפלצבו[10] מנכ"ל החברה אלברט בורלא צפה כי בסוף אוקטובר 2020 תאושר הפצת החיסון[11]
ב-9 בנובמבר 2020 הודיעה החברה כי לניסויים בחיסון נגד הנגיף יש 90% הצלחה,[12] אם כי מתוך מדגם קטן יחסית שעשוי להשתנות במידת מה עם התקדמות הניסוי.[13]
מדינות שונות בעולם, כגון ארצות הברית,[14] בריטניה, קנדה, יפן ואחרות חתמו על הסכם מקדים עם פייזר המאפשר להן קבלת חיסונים. האיחוד האירופי, למשל, צפוי לקבל 200 מיליון מנות חיסון עבור המדינות באיחוד והייתה לו אופציה לרכישת עוד 100 מיליון. ישראל רכשה חיסונים, והשתמשה בהם באישור החיסון על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ומשרד הבריאות הישראלי.[15][16][17]מנהל המזון והתרופות האמריקאי, הסוכנות האירופית לתרופות, ארגון הבריאות העולמי ומדינות בהן בריטניה וקנדה אישרו את החיסון.[18][19] החיסונים הגיעו גם אליהן. ב-9 באפריל 2021 פייזר פנתה ל-FDA בבקשה לאשר את חיסון הקורונה לילדים בני 12–15.[20] במהלך 2021, אישור חירום ניתן לבני 12-15 ולבני 5-11. החל גם חיסון במנת שלישית, מנת דחף שקיבלה היתר רגולטרי. במקביל, החברה פיתחה תרופה למחלת הקורונה שקיבלה אישור חירום מה-FDA ב-22 בדצמבר 2021.[21]
פעילות פייזר בישראל
בעשור השני של המאה ה־21 תרמה פייזר עשרות מיליוני שקלים לגופי בריאות בישראל, שנועדו בעיקר למימון השתתפות בהשתלמויות, או בכנסים שהתקיימו בחו"ל.[22] על פי דו"ח משרד הבריאות הייתה התורמת הגדולה ביותר למערכת הבריאות בשנים 2019-2018.[23]
לאחר הפיתוח של חיסון הקורונה, ישראל ופייזר חתמו על הסכם לאספקת חיסונים.[24][25] כלי התקשורת פרסמו מקורות לא רשמיים המתייחסים לכך, ועל פי ההערכות קיבלה ישראל את החיסונים במחיר מופחת.[23] סוכם כי ישראל תעביר לפייזר מידע רפואי הנוגע ל-2 מיליון החיסונים שבוצעו עד אמצע ינואר, לצד מידע כללי רשמי על כמות הנדבקים בקורונה.[24]
ב-9 בדצמבר 2020 נחת משלוח החיסונים הראשון של חברת פייזר בישראל.[26]
.svg)
