פיאצה ברה (באיטלקית: Piazza Bra) היא הכיכר המרכזית בעיר ורונה, ללא ספק היא הכיכר הגדולה ביותר בעיר, ויש הסבורים כי היא הגדולה ביותר באיטליה[1]. אחרים אף חושבים שפיאצה ברה היא הכיכר הגדולה ביותר באירופה[2]. הפיאצה הוכרה על ידי אונסק"ו בשנת 2000, ביחד עם אתרים אחרים בוורונה, כאתר מורשת עולמית, לפי סעיפים 2 ו – 4[3]. סביב הכיכר ובתוכה יש מספר מבנים בעלי חשיבות היסטורית, בכיכר עצמה קיימת גינה עם מזרקה, ומוצבים בה פסלים ולוחות זיכרון. במרכזה גינה ציבורית, ובשוליה טיילת, חנויות, מסעדות ובתי קפה רבים. לכיכר אין צורה גאומטרית מוגדרת.
מקור שם הכיכר
לשם "ברה" – "Bra" יש מספר מקורות אפשריים.
האפשרות הסבירה ביותר, היא ש – "Bra" התפתח מהמילה לומברדית, או הגרמנית "breit", שפירושן דבר מה רחב, שטח עם מרחב גדול. בשפה מקומית המילה התפתחה ל"ברדיה ורונזית" (Veronese braida)[4], כלומר ההתרחבות או ההרחבה של ורונה. הסיבה לכך, היא שבעת העתיקה הייתה הכיכר מחוץ לחומות העיר. שם הפיאצה זהה לשם העיר האיטלקית "ברה", במחוז פיימונטה.
אפשרות אחרת היא קיטום של המילה הקלטית אבורה (ebora), שמשמעה גן בו מגדלים עשבי תיבול[5]. אומנם, קיימת בעיר כיכר אחרת הנקראת כיכר עשבי התיבול (Piazza delle Erbe), אך כיכר זו התפתחה בתקופות מאוחרות ובנפרד. אפשרות נוספת היא שהמקור נורדי. במקרה זה, פירוש "Bra" הוא מעולה, מצוין, מפואר וכדומה. כלומר, שם תואר לדבר מה עם הקשר טוב מאד.
תוכנית סכמטית של פיאצה ברה. 1 – הארנה, 2 – בית היעיריה, 3 – ארמון המשמר הגדול. בצבע – טיילת ליסטון
היסטוריה
פיאצה ברה היא דוגמה למקרים מסוימים, בהם חלק מהמבנים בכיכר ובשוליה מוקמים, אך הכיכר עצמה מוקמת ככיכר בתקופה הרבה יותר מאוחרת. הארנה של ורונה היה המבנה הראשון בכיכר, הוא הוקם במאה הראשונה לספירה. שערי ברה נבנו במאה ה – 13, ובמאה ה – 17 נבנה ארמון גראן גארדיה. הכיכר עצמה החלה את ההיסטוריה שלה ככיכר, רק בתקופה מאוחרת הרבה יותר. עד השנים המאוחרות של המאה ה – 18 היה שטח הכיכר שטח של אדמת בור, שמידיי פעם נערכו בו ירידים שונים ופעילויות אחרות, כך למשל החל מאמצע המאה ה – 12 נערכו במקום ירידים תקופתיים של קש, בקר וחפצי עץ[6], אך פיאצה ברה עדיין לא הייתה כיכר במובן המקובל של המילה. במאה ה – 18, בין השנים 1770 ל – 1782 רוצפה טיילת ליסטון. לאחר סיום עבודות הריצוף החל המקום לתפקד ככיכר, עם פעילויות הנהוגות בכיכרות אחרים באיטליה ובעולם, כך למשל מ – 1897 אירחה הכיכר יריד סוסים שנתי אירופאי חשוב[6]. בסוף המאה ה – 18 ובמאה ה – 19 החלה בניה מאסיבית של בניינים וארמונות סביב הכיכר, כך למשל נבנה מוזיאון לפידריו מאפיאנו. בניית המבנים הושלמה עוד במאה ה – 19, אך הקמת רוב הפסלים, המתקנים ולוחות הזיכרון המתינה עד למאה ה – 20.
מבנים בכיכר וסביבה
הארנה של ורונה – הארנה של ורונה נבנתה על ידי הרומאים במאה הראשונה לספירה, בשנים 40 – 42. צורתה אליפטית, אורכה המרבי 152 מטרים ורוחבה 123. מיקומה המקורי היה מחוץ לחומות העיר, אך מאוחר יותר הוכנסה בתוך החומות שבנה הקיסרגליאנוס במאה ה – 3[7]. במקור היא שימשה לקרבות של גלדיאטורים. בעבר היה מספר המושבים בה 30,000[8]. כיום מספר המושבים המרבי הוא 20,000, אך בדרך כלל אין מושיבים קהל בגב הבמה ולכן, מספר הצופים נע בין 12 ל – 15 אלף. מבנה בסדר גודל כזה מעיד על עושרה וחשיבותה של ורונה בבעת העתיקה, ועל מספר תושבים משמעותי מאד שהתגוררו בעיר ובאזור. הארנה שופצה בראשית המאה ה – 21, ובין יוני לספטמבר מארחת בכל שנה מופעים שונים, בעיקר מופעי אופרה, המושכים אליהם המוני חובבי אופרה מאיטליה ותיירים מכל העולם. הארנה ממוקמת בתוך תחומי הכיכר.
שערי ברה (I Portoni della Bra) – הם בעצם שער אחד עם קשת כפולה. הקשתות נבנו בשולי הכיכר במאה ה – 13. השעון הגדול והעגול הממוקם בין הקשתות נתרם במאה ה – 14, על ידי הדוכס אנטוניו נוגרולה (Antonio Nogarola), על – מנת להראות את השעה לעוברים והשבים[6].
ארמון המשמר הגדול (Palazzo della Gran Guardia) – בניית הארמון הענק החלה ב – 1610, אך העבודות הוקפאו לתקופה ארוכה מאד, עקב אילוצי תקציב. הבניה חודשה ב – 1820 והושלמה רק ב – 1853 על ידי האדריכל ג'וזפה ברביירי (אנ') (Giuseppe Barbieri)[9]. הארמון נשען על 12 עמודים איתנים. במאה ה – 21 מארח מופעים, הצגות וקונצרטים.
פלאצו דלי הונורי – (Palazzo degli Honorij), הוזמן על ידי בונאוונטורה הונורי (Bonaventura degli Honorij) העשיר, ותוכנן על ידי הארכיטקט מיקלה סנמיקלי (Michele Sanmicheli). בנייתו החלה ב – 1555[10], במקום בניין ישן שעמד במקום. מתחת לארמון עוברת ארקדה עם קשתות מעוגלות, וקיימת מרפסת ארוכה בקומת הביניים, הפונה אל פיאצה ברה. הארמון הוא אחד מבנייני הפאר לאורך טיילת ליסטון.
פלאצו ברביירי (Palazzo Barbieri)[11] – ארמון ברביירי נבנה במחצית הראשונה של המאה ה – 19, בין 1836 ל – 1848. תוכנן על ידי האדריכל ג'וזפה ברביירי ונקרא על שמו. הוא נקרא גם ארמון המשמר הגדול החדש, כיוון שבמקור תוכנן כמפקדה של המשמר האזרחי האוסטרי[12]. אל הפלאצו מוביל גרם מדרגות רחב במיוחד. הארמון משמש כבניין עיריית ורונה, ונמצא בתוך תחומי הכיכר.
מוזיאון לוחות אבנים על שם מפאי (Museo Lapidario Maffeio) – מאמצע המאה ה – 18. נקרא על שם המרקיז סקיפיונה מפאי (Scipione Maffei), היזם שאסף את המוצגים שאיפשרו את פתיחתו[13]. במוזיאון לוחות אבן מסותתות, חרוטות, תבליטים, עם כיתוב בכמה שפות עתיקות. בנוסף, המוזיאון מציג גם יצירות מאוספו הפרטי ומתקופת חייו של המרקיז, ציורים ויצירות אחרות.
פארק עם פסלים מזרקה ולוח זיכרון לשואה
לוח הזיכרון לקורבנות השואה – בקצה הגינה לכיוון טיילת ליסטון, מוצב לוח שיש גדול, לזכר קורבנות מחנות ההשמדה של הנאצים. הלוח הוצב בשנת 1975, שלושים שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. בלוח רשומים באותיות גדולות שמותיהם של 16 מחנות השמדה. בראש הרשימה כתובים השמות של מחנות אושוויץ וברגן בלזן.
פסל ויטוריו אמנואלה השני – פסל גדול מברונזה, מוצב על מעמד גבוה מאבן, ולמעשה צופה אל טיילת ליסטון. הפסל מציג את המלך ויטוריו אמנואלה השני רוכב על סוסו. את הפסל תכנן ובנה הפסל האיטלקי אמברוג'יו בורגי, והקמתו הסתיימה ב – 1883[14].
הפארק ומזרקת הפארק ( Fontana Delle Alpi) – הפארק ממוקם במרכז הכיכר, ואינו גדול במיוחד מידותיו. צורת הפארק ממבט על היא של פרח עם שלושה עלי כותרת. מזרקת הפארק הוקמה בשנת 1975, על ידי עיריית העיר הגרמניתמינכן, כסמל לכריתת ברית ערים תאומות עם ורונה. בתמורה, הקימה עיריית ורונה פסל של יוליה במינכן[15]. למזרקה צורה מיוחדת, ומקומיים מכנים את המזרקה "מסחטתלימונים".
פסל הפרטיזן – פסל הפרטיזן מוצב במרכז שביל המוביל לקצה הפארק. הפרטיזן מסמל את כל מי שלחמו ומסרו את חייהם בהגנה על איטליה.
שימושים ופעילויות
מראה הפיאצה בעת קיום יריד סנטה לוצ'יה
טיילת ליסטון – טיילת ליסטון רחבה, היא עוברת בין הפארק שבתוך הכיכר, לשורת הארמונות הבנויים מול הפארק ומכונים "ארמונות הטיילת". מתחת לבניינים אלו יש בתי קפה, בתי יין ומסעדות. בעונת האופרות המתקיימות בארנה של ורונה, יושבים תושבים ותיירים רבים בבתי האוכל והשתייה, ומאזינים למוזיקה הבוקעת מהארנה, הנשמעת היטב באזור, כיוון שאין לארנה גג.
הפגנות – בהיותה המקום הפתוח הגדול ביותר בוורונה, הכיכר משמשת לקיום הפגנות מכל הסוגים, בעד ונגד במגוון רחב של נושאים, פוליטיים, גלובליים, כלכליים, מקומיים, איכות הסביבה וכדומה.
יריד סנטה לוצ'יה – ה – 13 בדצמבר הוא יום סנטה לוצ'יה. לקראת יום זה, נערכים באיטליה חגיגות שונות. בפיאצה ברה בוורונה נערך בכל שנה יריד, בין 10 – 12 בחודש דצמבר[16]. ביריד מוקמים דוכנים לממכר מוצרים שונים, מאכלים ושתייה.
שוק השנה החדשה (The Verona Christmas market) מתקיים לקראת כל שנה חדשה, החל מ – 24 בדצמבר. שטחי הכיכר מתמלאים לכמה ימים בדוכנים מוארים, בעצי אשוח ושאר סממני החג. השוק מתקיים בפיאצה ברה וברחובות הסמוכים, ובשני באתרים נוספים בעיר[17].
סיורי תיירות – סיורי תיירות מאורגנת בוורונה מתחילים ומסתיימים בדרך כלל בכיכר ברה.
שירותים ציבוריים – בקצה הכיכר הקרוב לויה רומא (Via Roma), יש שירותים ציבוריים תת-קרקעיים.
רחובות המסתעפים מהכיכר ותחבורה
פיאצה ברה עצמה היא מדרחוב ללא תנועת כלי רכב ממונעים. מהקצה הצפונו של הכיכר מסתעפים כמה רחובות, אחד מהם הוא ויה מציני, שהוא מדרחוב קניות בפני עצמו. מאותו קצה מסתעפים גם סמטת Tre Marchetti, ורחוב ג'וליאלמו אוברדן (Guglielmo Oberdan). בקצה הנגדי משיקים לפיאצה ברא הרחובות ויה רומא ורחוב האלפיניסטים (Via Degli Alpini). באותו קצה יוצא בהמשך ישיר לטיילת ליסטון, קורוסו פורטה נובה (Corso porta Nuova). התחבורה הציבורית אל ומהכיכר מתנהלת ברחובות ויה רומא וקורסו פורטה נובה. תחנה לאוטובוסים של תיירים יש ברחבת דביזיית פסוביו (Largo Divisione Pasubio), הסמוכה לבניין העירייה. אוטובוסים תיירותיים אינם מורשים לעצור בסמוך לכיכר, להוריד או להעלות תיירים. אוטובוסי תיירים נוסעים לחניון מעבר לנהר האדיג'ה, משם חוזרים התיירים לכיכר ברה, עם אוטובוסים ייעודיים.
_(15272226819).jpg)
.png)
_-_52950018133.jpg)
