פטריק זיסקינד

פטריק זיסקינד
Patrick Süskind
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 במרץ 1949 (בן 75)
אמבך, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית, אנגלית, צרפתית, ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הקונטרבס, היונה, הבושם, סיפורו של מר זומר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס טוקאן (1978) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פטריק זיסקינד (בגרמנית: Patrick Süskind;‏ נולד ב-26 במרץ 1949) הוא סופר ותסריטאי גרמני. התפרסם במיוחד בשל ספרו רב-המכר "הבושם" (1985), שעלילתו מתרחשת בצרפת של המאה ה-18 ובשל הדרמה-מונולוג במערכה אחת "הקונטרבס" (1981) שכתב.

זיסקינד מחלק את זמנו בין מינכן, זֵהיים (Seeheim) על האגם שטארנברג ומונטולייה (Montolieu) שבצרפת.

רקע משפחתי וילדותו

זיסקינד נולד בבוואריה, באמבך (Ambach) על הגדה המזרחית של אגם שטארנברג (Starnberger See). בן שני לווילהלם עמנואל זיסקינד (אנ'), סופר, מתרגם, בלשן ועתונאי בעיתון הליברלי "זידדויטשה צייטונג", ידיד של הסופר קלאוס מאן, ולאם מורה לחינוך גופני. למשפחה שורשים גם באזור וירטמברג. לפי ענף זה של המשפחה, הסופר הוא צאצא לפרשן התנ"ך הנוצרי לותרני יוהאן אלברכט בנגל (1687–1752) ודרכו גם של התאולוג הלותרני השוואבי, יוהנס ברנץ (1499–1570) מאנשי הרפורמציה. פטריק זיסקינד גדל בכפר הבווארי הקטן הולצהאוזן. אחרי לימודים בבית הספר היסודי ובתיכון בכפר ואחרי מילוי השירות הלאומי (במקום שרות צבאי), בין השנים 1974-1968 למד היסטוריה של ימי הביניים והיסטוריה מודרנית במינכן ובנוסף שני סמסטרים בעיר אקס-אן-פרובאנס על מנת לשפר את ידיעת השפה הצרפתית. באותה תקופה בעת לימודיו באוניברסיטה התחיל לכתוב את היצירות הספרותיות הראשונות. השתתף גם כן בקורסים לאנגלית, ספרדית, לטינית, יוונית עתיקה, מדעי המדינה, אמנות ותאולוגיה. עבודת הגמר שלו דנה בתפיסות הפוליטיות והחברתיות של ג'ורג' ברנרד שו. בילדותו ובנעוריו למד פסנתר כחובב, עד גיל 19.

חיים הרחק מאור הזרקורים

בתום לימודיו התפרנס זיסקינד מעבודות מזדמנות בעיתונים, כמו כן במחלקת הפטנטים של חברת סימנס, כפסנתרן במועדונים וכמאמן אישי לטניס שולחן. משנות השמונים הקדיש עצמו בעיקר לכתיבת ספרות ותסריטים. זיסקינד שומר בקנאות על פרטיותו, מתראיין לעיתים רחוקות מאוד, נמנע מהופעות פומביות ואף דחה כמה מחוות הערכה למפעלו הספרותי, כמו את הפרס טוקאן (1987) מטעם העיר מינכן, את הפרס לספרות של העיתון "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" (FAZ) באותה שנה (1987), את פרס גוטנברג ואת הפרס הצרפתי לספרי ביכורים בשנת 1986. זיסקינד לא בא אפילו לבכורה העולמית של הסרט שהופק לפי ספרו "בושם", במינכן ב-7 בספטמבר 2006. בתסריטו לקומדיית הקולנוע "רוסיני" שיקף זיסקינד בנימה של אירוניה עצמית היבטים מחיי עצמו. למשל בבניית דמות המחבר הביישן המסרב אפילו תמורת סכומים מכובדים לאשר עיבוד ספרו לסרט. המפיק באותו התסריט דומה למפיק ברנד אייכינגר (מחברת "קונסטנטין פילם") אשר, לפי שמועות, ביקש לפני שנים רבות לקנות מזיסקינד את הזכויות לעיבוד ספרו "בושם" לסרט קולנוע ונענה רק ב-2001 תמורת סכום של 10-5 מיליון אירו, לפי גרסאות שונות. אין בנמצא צילומים של זיסקינד פרט לכמה צילומים משנות השמונים. פעם אחת הופיע בהופעת קמאו קצרה בסדרת הטלוויזיה. הטלוויזיה הבווארית שידרה תוכנית על זיסקינד במסגרת הסדרה "גדולי הבווארים" אבל הסופר לא השתתף בה.

הסופר חי לרוב במינכן עם בת זוגו, טטיאנה גראף, ובנו.

אחיו הבכור, מרטין א. זיסקינד (גר'), היה עיתונאי גם הוא.

יצירתו הספרותית

המפורסם בספריו הוא הרומן "הבושם" (1985), שתורגם ל-46 שפות ונמכר ב-15 מיליון עותקים. השוו הצלחה זו לפריצה המסחרית שעשה עשרות שנים קודם לכן הרומן "במערב אין כל חדש" מאת אריך מריה רמרק. בשנת 2006 עובד לסרט בבימויו של טום טיקוור. הזכויות והוצאות הפיתוח ניתנו לחברת ההפקות "קונסטנטין פילם" ולברנד אייכינגר תמורת סכום המשוער, לפי שמועות, של בין חמישה לעשרה מיליון אירו.

פרט לכך כתב זיסקינד תסריטים לסדרות הטלוויזיה "מונקו פראנצה" (1982) ו"קיר רויאל" (1986), כמו כן לקומדיית הקולנוע "רוסיני והסוגיה הרצחנית מי שכב עם מי?" (2005).

בתחילת הקריירה הספרותית שלו כתב זיסקינד בשנת 1981 את המונולוג "הקונטרבאס" במערכה אחת שזכה אחרי הבכורה בתיאטרון קובייה במינכן, בהצלחה יוצאת מן הכלל על בימות התיאטראות דוברי הגרמנית והבינלאומיים. בשנים 1984 - 1985 היה הקונטרבאס המחזה שהוצג הכי הרבה על במות גרמניה - כ-500 הופעות. לעיתים קרובות מתאר זיסקינד דמויות של אנטי-גיבורים המחפשות את מקומן בעולם וביחס לזולת. הנובלה פרי עטו "סיפורו של מר זומר" אוירה על ידי הקריקטוריסט הצרפתי ז'אן-ז'אק סמפה.

ספרים

המחזה הוצג בשנת 2001 בפסטיבל תיאטרונטו ביפו במסגרת תיאטרון מלנקי, בבימויו של איגור ברזין עם השחקן מיכאל טפליצקי שזכה בפרס הפסטיבל.
תורגם לעברית על ידי ניצה בן-ארי, בהוצאה לאור מודן, 1988.
  • היונה 1987 Die Taube - סיפור
תורגם לעברית על ידי רחל בר חיים, הוצאה לאור "עם עובד" 1995.
  • סיפורו של מר זומר 1991 Die Geschichte von Herrn Sommer-רומן - תורגם לעברית על ידי אילנה המרמן, עם עובד, 1992
  • שלשה סיפורים והסתכלות אחת' 1995 Drei Geschichten
  • על אהבה ומוות 2006 Über Liebe und Tod - מסות - תורגמו לעברית על ידי יונתן ניראד, עם עובד,2009

תסריטים

  • השגעון הנורמלי לגמרי 1980 Der ganz normale Wahnsinn,

יחד עם הלמות דיטל

  • הסדרה "מונקו פראנצה" 1982 -Monaco Franze יחד עם הלמות דיטל
  • סדרת הטלוויזיה קיר רויאל 1986 Kir Royal יחד עם הלמות דיטל
  • רוסיני או הסוגיה הרצחנית, מי שכב עם מי 1997
Rossini – oder die mörderische Frage, wer mit wem schlief

עם הלמות דיטל

  • על חיפוש החיים ומציאתם 2005 Vom Suchen und Finden der Liebe יחד עם הלמות דיטל

ספרי פטריק זיסקינד ומוזיקה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פטריק זיסקינד בוויקישיתוף