נולדה בשם פזית מושקוביץ, גדלה ומתגוררת עד היום בתל אביב; דור שלישי בעיר מצד שני הוריה, שגדלו בנחלת בנימין. אמה, מרי אור, היא מטפלת הוליסטית, מאסטרית NLP ומאסטרית פנג שווי, מרצה באוניברסיטה הפתוחה ומנחת קבוצות; אביה יעקב מושקוביץ הוא יבואן של תחליפי טבק; אחיה, אורן מושקוביץ-אור, הוא מנהל מוזיקלי, עורך וידאו וצלם. נשואה מאז 2008 למקס גן-זך, מוזיקאי בעל הרכב רוק מתקדם MGMA "ספייס רוק" ומומחה לאבטחת מידע, בנה של הסופרת ורדה גנזך.
בהיותה בת שתים עשרה התגלתה אצלה IgA nephropathy (אנ') (ברז'ה), מחלת כליות נדירה, איתה היא חיה עד היום. במהלך חייה עברה שלוש השתלות כליה שכשלו. עברה יותר מ-61 ניתוחים ומאז גיל 19 היא מטופלת בדיאליזה. ההתמודדות הרפואית עם המחלה היוותה את הבסיס וההשראה להצגות והרצאות אותן היא מעבירה מאז שנות השלושים המוקדמות לחייה.
הופעתה הפומבית הראשונה הייתה בתוכנית "המעגל של דן שילון" באוגוסט 1994.
ב-1994 שיחקה בהצגה "טאג' מהל" ב-JCC, פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית, במסגרת נסיעה לחו"ל לצורך השתלת כליה שלישית. באותה עת למדה משחק בJCC ותולדות המוזיקה הקלאסית באוניברסיטת פיטסבורג בפנסילבניה.
ב-1998 הפיקה שלושה פסטיבלים: "הפסטיבל הפתוח לווידאו" בסינמטק תל אביב, סינמטק ירושלים וסינמטק חיפה. הפסטיבל הופק במסגרת הקמת עמותת קא"ת – קהילת אומנות ותקשורת.
יזמה, ניהלה והייתה, יחד עם אימה מריאור, בעלת חברת ההפקות "פז מושקוביץ אומנות לאירועים" (2009-1999).
ב-2004 כתבה, הפיקה ושיחקה ב"ליזליזה", הצגת יחיד טראגית-קומית המבוססת על סיפור חייה. ההצגה הועלתה בתיאטרון הסימטה ומשם הוזמנה לרפרטואר ההצגות בתיאטרון הבימה. מושקוביץ מספרת על ההלם שפקד אותה כשהרופאים שלה הודיעו לה שהכליות שלה פסקו לתפקד ושהיא תיאלץ להיות מחוברת במשך כל חייה למכונת הדיאליזה, על הבריחה מחתונה, על הפרידה מבן הזוג שהיה אמור להיות אבא לילדיה ועל ההחלטה לא לוותר ולהמשיך לחיות ועל הקשר בינה לבין מכונת הדיאליזה, אותה היא מכנה "ליזה". כתיבה: פז מושקוביץ וטל אייזן, בימוי: דור פלס, מוזיקה: ברי סחרוף, תפאורה: פולה מיודובניק, תאורה: קרן גרנק.
בשנים 2005–2008 שימשה כמרצה בקורס "הפקת אירועים" באוניברסיטה הפתוחה. בשנים 2006–2013 הייתה רכזת ומרצה ראשית של הקורס "ייזום ניהול והפקת אירועים" במכללה למנהל, מכללת רופין ואוניברסיטת אריאל. ריכזה עם אמה מרי אור את הקורס "עיצוב אירועים" באוניברסיטת אריאל והרצתה בו.
בשנים 2007–2011 הייתה מאמנת בכירה לתקשורת ומנהיגות בחברת "תות תקשורת ותוצאות", בבעלותו של אלון גל. התמחתה באימון עסקי בארגונים גדולים, עסקים קמעונאיים ואימון אישי לחיים.
כתבה, מפיקה ומשחקת מאז 2013 ב"מחוברת" מופע-הרצאה סטנדאפ בתיאטרון הבימה, היכלי תרבות שונים, בכנסים גדולים ובאירועי חברות בחו"ל. מושקוביץ מספרת את סיפור חייה, כיצד התגברה על קשייה ויצרה מתוכם הצלחה, ומזמינה את הצופים למנף את הקושי שלהם ולהצליח.
כתיבה - פז מושקוביץ ורז חזון, עריכה צילום סרטים - אורן מושקוביץ אור, עריכת מוזיקה - מקס גן-זך.
ב-2013 כתבה טור שבועי של "מחוברת" באתר ynet. בטור שיתפה סיפורי חיים, כאשר בתום כל סיפור ישנה תובנה והסתכלות על החיים.
הייתה שותפה בשני סטרט-אפים בתחום הרפואה.
במרץ 2017 ראה אור בהוצאת מטר ספרה "מחוברת-צופן ליזה", בעריכת מיכל בכר, אותו כתבה ביחד עם אמה, מרי אור.
[1]
הרצאות והצגות שכתבה ומופיעה בהן
צוחקת את חיי
ליזהליזה
מחוברת
מחוברת 2
לעיון נוסף
טלי רוזין, "התמודדות – אני פוחדת למות", במוסף "זמנים מודרניים" בעיתון ידיעות אחרונות, 6 ביולי 1994, עמ' 6–7.
יפה נבו, "להשתין ולאכול בננות", בעיתון חולון בת ים, 8 ביולי 1994, עמ' 60.