פורום החוסכים לפנסיה בישראל

מדינה	ישראל

פורום החוסכים לפנסיה בישראל היא עמותה הפועלת למען החוסכים והחיסכון לפנסיה צוברת במדינת ישראל. הפורום רואה צורך להגן על ציבור החוסכים, הן מפני החלטות של ממשלת ישראל והכנסת, או העדר החלטות, שעלולות לפגוע בחיסכון, והן מפני הגורמים הפועלים בשוק: חברות הביטוח, בתי ההשקעות, הבנקים וסוכני הביטוח, והחברות הציבוריות בשוק ההון, שכספי הפנסיה מושקעים בהן. הפורום פועל בשורה של נושאים למען החיסכון הפנסיוני, אולם רוב הפרסום לו זכה הגיע מהמאבק להגבלת דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים. מאבק זה החל עם הקמת הפורום, וזכה להישג משמעותי בפברואר 2012, כאשר החליטה ועדת הכספים של הכנסת על הגבלת דמי הניהול.

בין הגורמים להקמת הפורום, היו בעיות החיסכון הפנסיוני בישראל כפי שנחשפו בעקבות המשבר הכלכלי של 2008, הסדרי החוב של אפריקה ישראל וצים, ועליית גובה דמי הניהול בקופות הגמל בשנים 10–2005. הפורום התחיל כקבוצת פייסבוק שנפתחה באפריל 2010 על ידי רועי מימרן, איש היי-טק וכלכלן, פעיל חברתי וסביבתי. מימרן היה מראשוני הארגון הסביבתי מגמה ירוקה בשנת 1997 ומילא מאז תפקידים התנדבותיים במספר ארגונים סביבתיים, וכמו כן יו"ר ועד שכונת למד בתל אביב-יפו. לאחר שהצטרפו מעל 100 חברים לקבוצה נקבע מפגש ראשון שהתקיים באוקטובר 2010 במרכז רוזין ברמת-אביב ג', בו הוחלט לרשום את הפורום כעמותה. הרישום בפועל התבצע בתחילת 2011. הפעילות הבולטות הנוספות בפורום עם הקמתו היו מירב בן-עובד, עורכת הבלוג "לקבל את המירב" בנושא צרכנות וכלכלת המשפחה, וליאת מולכו, רכזת פרויקט "פנסיה משלה" בעמותת "סביבה תומכת". בין חברי ועדת הביקורת של הפורום נמצאת עו"ד יפעת סולל, פעילה חברתית בעמותות וכיום בקואופרטיבים.

מטרות הפורום כפי שנקבעו לקראת רישומו כעמותה:

• קידום מעמד החיסכון הפנסיוני במדינת ישראל, וקידום מעמד החוסכים לפנסיה צוברת וזכויותיהם.
• קידום החשיבה ארוכת הטווח במדיניות הכלכלית בישראל, והכללת שיקולים של אקטואריה וכלכלה בין-דורית.
• הפחתת עלויות נלוות לחיסכון הפנסיוני, ובכללן דמי הניהול.
• טיוב ושיפור אופן ניהול ההשקעות בחיסכון הפנסיוני בישראל, לטובת החוסכים, באופן שיהיה מותאם לאינטרסים של אוכלוסיות החוסכים השונות וצורכיהן.
• מתן אפשרות לחוסכים והסרת חסמים להעביר את כספיהם בין גופים מנהלים ובין סוגי חיסכון פנסיוני שונים ללא אובדן זכויות.
• קידום הנושא של "השקעות אחראיות" בחיסכון הפנסיוני, והכללת שיקולים של ממשל תאגידי, אחריות חברתית וסביבתית (ESG) במדיניות ההשקעות.
• קידום ושיפור השקיפות וגילוי מדיניות ההשקעות והניהול לציבור החוסכים.
• הגדלת המודעות הציבור הרחב בישראל לתחום החיסכון הפנסיוני, והבאת מידע זמין ואובייקטיבי לציבור בתחום זה.
• מתן אפשרות לחוסכים המסוגלים ומעוניינים בכך לנהל את תיק ההשקעות הפנסיוני שלהם בעצמם.

מראשית פעילות הפורום, פנו חבריו למשרד האוצר, לחברי הכנסת ולתקשורת הכלכלית, והתריעו כי דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, שעמדו על עד 2% מהצבירה לשנה, חותכים באופן מצטבר עד 35-40% מכספי החיסכון הפנסיוני לאורך כל השנים, ועלות זאת גבוהה מדי בתקופה שבה גובה החיסכון הפנסיוני במועד הפרישה אינו ידוע ואינו מובטח, ונמצא למעשה באחריות החוסך. ההתייחסות הראשונה לפורום בתקשורת^[1] הייתה ביולי 2010 בנושא זה. חברי הפורום קראו לאמץ הצעת חוק שהגישו חברי הכנסת חיים כץ, שלי יחימוביץ', אמנון כהן ואילן גילאון בנושא זה. בתחילה הטיל משרד האוצר ספק בצורך להתערב בנושא, אך בנובמבר 2010 הציגו שר האוצר, יובל שטייניץ, והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, עודד שריג, את "התוכנית להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני", שכללה הפחתה בתקרת דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, לרמה של עד 5% מההפקדות ו-1.2% לשנה מהצבירה, וכמו כן נכללו בה רפורמות נוספות בשוק. אולם במהלך שנת 2011 הרפורמה המובטחת לא מומשה בתקנות ובחוזרים הנדרשים, והזעם הציבורי על גובה דמי הניהול הלך וגבר. חברי הפורום המשיכו להציג את הנושא בתקשורת^[2] ובכנסת^[3]. בתחילת דצמבר 2011 פרסם הפורום מחקר כלכלי-סטטיסטי שהוכיח כי אין קשר בין דמי הניהול שגובות קופות הגמל וקרנות הפנסיה, לבין התשואה שהן הביאו על השקעת הכספים בין השנים 11–2007, מחקר שזכה לכתבת השער בעיתון כלכליסט^[4]. בינואר 2012 הודיע חבר הכנסת חיים כץ על כוונתו להביא להצבעה את הצעת החוק שהוגשה בנושא, ובמקביל משרד האוצר הודיע על כוונתו להגיש לאישור את התקנות שלהן התחייב קודם^[5]. בפברואר 2012 התערב ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא, ובפגישה עם יובל שטייניץ וח"כ חיים כץ סוכם על פשרה שלפיה, דמי הניהול בקופות הגמל (לא כולל קרנות השתלמות) ובביטוחי המנהלים יופחתו ל-4% מההפקדות ו-1.05% מהצבירה לשנה, למרות התנגדות חברות הביטוח ובתי ההשקעות. תקנות אלה אושרו על ידי ועדת הכספים ב-27 בפברואר 2012, ופורסמו ביוני 2012. מאז פועל הפורום כדי להגן על ההחלטה^[6] ולקדם מהלכים משלימים, כגון קרן ברירת מחדל^[7].

לאחר שהחלה המחאה החברתית ביולי 2011, השתלב הפורום בפעילות המחאה. פעילת הפורום ליאת מולכו כתבה פוסט בשם "פנסיה ברת השגה" שהופץ במאהלים. חברי הפורום העבירו הרצאות במאהלים בנושא הפנסיה. כשהוקם צוות ספיבק-יונה, פורום המומחים המייעץ למחאה, הצטרף יו"ר הפורום רועי מימרן לצוות הכלכלי, שעסק בין היתר בנושא הפנסיה. כמו כן התקיימו אירועים לפעילי המחאה תחת הכותרת "פ' זה פנסיה", ביניהם כנס פעילים שהתקיים בדצמבר 2011 בסמינר הקיבוצים ברמת-אביב, בהשתתפות דפני ליף, מראשי המחאה. חברי הפורום השתתפו עם דוכן ושלטים בנושא בהפגנות המחאה שנערכו בקיץ 2012.

הפורום מחה נגד הסדרי חוב של חברות ובעלי שליטה שלקחו הלוואות מהציבור ומחסכונות הפנסיה באמצעות אג"ח קונצרניות ולא החזירו את כל הכסף ("תספורות"). נציגי הפורום השתתפו בישיבות ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא זה, וכן בועדת החוקה בנושא תיקון מס' 19 לחוק החברות^[8]. כמו כן מתחו נציגי הפורום ביקורת על חברות הביטוח ובתי ההשקעות (משקיעים מוסדיים), על אופן קבלת החלטות השקעה בעבר, על אופן ניהול החוב והתמודדות עם הסדרי חוב. נציגי הפורום מילאו תפקיד בהתנגדות מחזיקי האג"ח של סקיילקס לעסקת מכירת החברה לחברת האצ'יסון, שפורסמה ביוני 2012 והייתה אמורה לכלול תספורת למחזיקי האג"ח, ולאחר מכן בוטלה^[9]. במספר מקרים, קראו נציגי הפורום לבעלי האג"ח להשתלט על חברות בקשיים, ולא להשאיר את בעל השליטה במקרים של הסדר חוב הכולל תספורת^[10].

בעקבות משבר הקורונה באפריל 2020, התיר הממונה על שוק ההון לגופי הפנסיה לרכוש איגרות חוב קונצרניות גם שלא על-פי הכללים שגובשו על ידי ועדת חודק. בעקבות כך התריע הפורום מפני השקעות שיגיעו בעתיד להסדרי חוב^[11].

נציגי הפורום השתתפו בסוף 2010 בדיוני ועדת העבודה והרווחה בכנסת על החקיקה בנושא המסלקה הפנסיונית, שאמורה להיות מערכת מידע על כלל החיסכון הפנסיוני בישראל, שתשרת את חברות הביטוח, בתי ההשקעות, הבנקים, הסוכנים והיועצים הפנסיוניים. נציגי הפורום דרשו שגם לחוסכים תינתן אפשרות לקבל את המידע הנוגע להם באופן ישיר מהמסלקה, דרישה זו אומצה על ידי הוועדה ולאחר מכן קיבלה את הסכמת משרד האוצר והוכנסה לחוק. המהלך הושלם כאשר ביוני 2014 נפתחה המסלקה לגישה לציבור החוסכים.

הפורום פועל כדי לקדם את המודל הצ'יליאני, באופן ספציפי את נושא התאמת מסלול החיסכון למאפייני וגיל החוסך. פניית הפורום לוועדת טרכטנברג באוגוסט 2011 ^[12] התייחסה לנושא, תוך קריאה לממשלה הן להעביר את החוסכים המבוגרים (מגיל 60 ומעלה) למסלולים סולידיים יותר, והן להנפיק איגרות חוב ממשלתיות מיועדות לטובת מסלולים אלו. בהמשך פנה הפורום למשרד האוצר בנושא זה. בתחילת 2012 הודיעו ד"ר יובל שטייניץ ופרופ' עודד שריג על הכוונה לאמץ את המודל הצ'יליאני החל משנת 2013, אולם ללא הנפקת אג"ח ממשלתיות מיועדות, דבר שעליו מתח הפורום ביקורת. באפריל פנה הפורום לראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל בהצעה להשקיע את הכספים שיתקבלו מהנפקת אג"ח מיועדות בקרן דוגמת הלאומית לתמלוגי הגז. באותו חודש הודיע משרד האוצר על דחיית הפעלת המודל לשנת 2014, החלטה שגם עליה מתח הפורום ביקורת^[13][14]. עם פרסם טיוטה חדשה של תקנות המודל על ידי משרד האוצר בנובמבר 2014 הגיש הפורום נייר עמדה עדכני ומפורט, בעקבותיו התקיימה פגישה בין נציג הפורום לנציגי האוצר. רוב הערות הפורום הוטמעו בחוזר הסופי שפורסם בפברואר 2015, פרט לנושא של התאמת אג"ח מיועדות, אשר טופל לאחר מכן בוועדה בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד. המודל מופעל בכלל השוק הפנסיוני בישראל מתחילת 2017.

באוקטובר 2014 הגיש הפורום עתירה לבג"ץ (6925/14) במשותף עם איגוד בתי ההשקעות, הקוראת לממשלה להנפיק איגרות חוב מיועדות לקופות הגמל בדומה לאלה המונפקות לקרנות הפנסיה. זאת מתוך כוונה לסייע לציבור העצמאים, שרובו חוסך בקופות הגמל ולא בקרנות הפנסיה, וכן לגרום למשרד האוצר לבחון רעיונות להרחבת הנפקת אג"ח מיועדות^[15][16]. בדצמבר 2015 הנחה בג"ץ את הממשלה לתת הבהרות בעניין. העתירה נדחתה על ידי בג"ץ בדצמבר 2017 לאחר שלושה דיונים^[17].

בעקבות העבודה שנעשתה בבנק ישראל להסדרת הנפקה של איגרות חוב שמגובות במשכנתאות והלוואות בנקאיות, פנה הפורום למשרד האוצר בקריאה להקים ועדה, דוגמת ועדת חודק, שתבחן מתי וכיצד על גופי הפנסיה להשקיע באג"ח כאלה^[18].

הפורום התריע במשך שנים על כך שמבנה התמריצים של הסוכנים הפנסיוניים היה כזה ששילם להם עמלות לפי גובה דמי הניהול והפרמיות הביטוחיות שהלקוחות משלמים, וכך יצר ניגוד אינטרסים ביניהם לבין הלקוח, בניגוד לחובת הנאמנות ללקוח. כמו כן הוא פעל כדי לקדם חקיקה שתאפשר לשכירים חופש בחירה של הסוכן או היועץ הפנסיוני שאיתו יעבדו, בניגוד למצב הקודם שבו המעביד הכתיב את הסוכן הפנסיוני לכל העובדים. לאחר מספר פעמים שחקיקה כזו עברה בוועדת השרים לחקיקה^[19] אך לא בכנסת^[20], נכלל סעיף זה בחוק ההסדרים לשנים 6–2015 שאושר בכנסת בנובמבר 2015. בהמשך, פעל הפורום בשיתוף פעולה עם לשכת סוכני הביטוח כדי להפריד את העמלות לסוכנים הפנסיוניים מדמי הניהול על המוצרים, כדי למנוע מצב של ניגוד אינטרסים בין הסוכנים למבוטחים. בשנת 2018 התחיל הפורום לפעול מול רשות שוק ההון על מנת להשוות את העמלות בין המוצרים הפנסיוניים השונים וכך להפוך את הסוכנים לאובייקטיביים.

בקיץ 2018 פורסם שקרנות הפנסיה הוותיקות ייאלצו לקצץ את הקצבה לעמיתים כתוצאה מאי העלאת גיל הפרישה לנשים. בתגובה הציג הפורום עמדה בוועדת הכספים, שלפיה יש להפריד בין גיל הפרישה הקובע לצורך קצבאות הזקנה בביטוח הלאומי לבין הגיל הקובע בקרנות הפנסיה הוותיקות, ולעדכן באופן מיידי את גיל הפרישה לנשים ל-64 בקרנות הוותיקות. עמדה זו הוצגה גם במכתב הפורום לשר האוצר^[21][22] ובמאמר^[23]. הסוגיה נפתרה כאשר בחוק ההסדרים לשנים 2021-22 אישרה הכנסת את מתווה העלאת גיל הפרישה לנשים.

בספטמבר 2024 פרסם משרד האוצר את טיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2025 ושינויי המיסים, בהן נכללו מספר הצעות לפגיעה בזכויות החוסכים בנושאי מיסוי: הפחתת חלק קצבת הפנסיה הפטור ממס לפנסיונרים (על ידי דחיית הטבת מס שנקבעה מראש בשלוש שנים), הפחתת החלק בשכר שניתן לקבל עבורו זיכוי במס עבור ההפקדה לפנסיה לפעמיים השכר הממוצע במשק, והטלת מס רווח הון על תשואות של קרנות השתלמות נזילות לאחר שצברו 6 שנות ותק ^{[24] [25]} . הפורום פנה למשרד האוצר וניהל מאבק ציבורי נגד ההצעות האלה ^{[26][27] [28] [29]} במקביל למשא ומתן שנוהל על ידי ההסתדרות, ובסופו של דבר בוטלו ההצעות הקשורות לקרנות ההשתלמות ולהטבות המס בהפקדה לפנסיה, ואילו הטבת המס לפנסיונרים נדחתה בשנה בלבד.

הפורום הצהיר מהקמתו על תמיכתו בהשקעת כספי הפנסיה באופן המתחשב בשיקולי ממשל תאגידי, אחריות חברתית ואחריות סביבתית. בקיץ 2020 הצטרף הפורום לקבוצת פורום כסף נקי יחד עם ארגונים לאיכות הסביבה, במטרה להפסיק או להפחית את השקעות כספי הפנסיה בישראל בדלקים מאובנים ובהפקת אנרגיה באמצעותם, אשר פוגעת באקלים.

כדי להקל על משקיעים בשוק הישראלי להוציא כספים מהשקעות הפוגעות באקלים, פנה יו"ר הפורום באוגוסט 2020 לבורסה בתל אביב, והציע להקים מדד מניות המבוסס על מדד תא-125 אך ללא חברות דלקים מאובנים. הבורסה נענתה לפניית הפורום, ולצורך העניין נחתם הסכם בין הנהלת הבורסה לבין ארגון "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני איכות הסביבה בישראל אשר נתן את חסותו המקצועית למהלך, על הקמת המדד החדש - מדד תל אביב 125 – אקלים נקי מדלקים פוסיליים, כאשר יו"ר פורום החוסכים לפנסיה חבר בוועדה המקצועית הקובעת את החברות שלא ייכנסו למדד^[30]. ההסכם אושר על ידי דירקטוריון הבורסה לניירות ערך, וההודעה על המדד פורסמה ב-9 בנובמבר 2020^[31][32] והמדד הושק ב-6 בדצמבר. החל מ-12 במאי 2021 החלה להיסחר קרן סל ראשונה הצמודה למדד זה^[33].

על-מנת לאפשר לגופי הפנסיה לפתוח מסלולי חסכון מתאימים, פנה הפורום לראש רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון ד"ר משה ברקת, בקריאה לאפשר הקמת מסלולי חסכון פנסיוני בגישת השקעות אחראיות או ללא דלקים מאובנים^[34][35].

כמו כן פעל הפורום לקידום רגולציה הדורשת מגופי הפנסיה להגדיר מדיניות השקעה סביבתית^[36]. לאחר שיזם שר האוצר ישראל כ"ץ (הליכוד) עם רשות שוק ההון אפשרות הגדלה של השקעות הגופים המוסדיים בתשתיות במשק, פנה יו"ר הפורום לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת למנוע במסגרת זו השקעה בתחום הדלקים הפוסיליים^[37]. עמדה זו זכתה לתמיכה ממספר חברי כנסת ומהמשרד להגנת הסביבה, ובעקבותיה הורידה הוועדה מהתקנות אפשרות להשקעה בתחומי הפחם והדלק (אך לא גז)^[38].

לאחר שפורסם באוגוסט 2020 כי חברת הביטוח מגדל רוכשת בכספי החוסכים לפנסיה, תחנות כוח מבוססות גז באשקלון ובשורק, פנה הפורום ב-27 בספטמבר 2020 להנהלת מגדל בקריאה לבטל את העסקה בגלל הפגיעה באקלים, וכמו כן נפגש עם נציגי מגדל, פגישות דומות התקיימו על ידי ארגונים אחריים בפורום כסף נקי. ב-3 בנובמבר 2020 הודיעה חברת מגדל כי תאמץ גישת השקעות אחראיות בהשקעת כספי הפנסיה שלה^[39] ותפסיק להשקיע בדלקים פוסיליים. הודעה ברוח דומה הוציא ביולי 2021 בית ההשקעות אלטשולר-שחם, אשר גם איתו נפגש הפורום^[40].

• לאתר פורום החוסכים לפנסיה בישראל
• דף הפייסבוק של פורום החוסכים לפנסיה בישראל
• פורום החוסכים לפנסיה ברשת X (טוויטר)
• רועי מימרן, ‏יש דמי ניהול שלא צריך לשלם, רועי מימרן, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2010
• כיצד מנוהל החיסכון הפנסיוני שלנו, רועי מימרן, 13.10.10 באתר "עבודה שחורה"
• אחריות הממשלה לחיסכון הפנסיוני והקטנת החשיפה לטלטלות שוק ההון, רועי מימרן, 20.12.11 באתר "עבודה שחורה"
• צבי לביא, ועדת הכספים אישרה הורדת דמי הניהול בגמל, באתר ynet, 27 בפברואר 2012
• רועי מימרן, היכן חובת הנאמנות ללקוח, באתר TheMarker‏, 15 באוקטובר 2012
• רועי מימרן, לחזק את אחריות הממשלה לפנסיה, באתר TheMarker‏, 22 באוגוסט 2013
• רועי מימרן, להקים קרנות פנסיה בבעלות העמיתים, באתר TheMarker‏, 1 בספטמבר 2014
• רועי מימרן, לא להוציא לפנסיה את האג"ח המיועדות, באתר TheMarker‏, 13 באפריל 2015
• רועי מימרן, גיל פרישה גמיש - גם בביטוח לאומי, באתר TheMarker‏, 25 בספטמבר 2017
• ארז רביב, ‏"המאבק במשבר האקלים הוא לא משימה רק של מדינות או חברות. גם לקרנות הפנסיה יש חלק בזה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בנובמבר 2020
• יורם לביאנט, ‏השתתפות עובדים במימון הפנסיה התקציבית – מתי? | דעה, יורם לביאנט, באתר גלובס, 11 בינואר 2021
• פורום החוסכים לפנסיה בישראל, באתר "גיידסטאר ישראל"