PROFILPELAJAR.COM

פולה ווגל
Paula Vogel
	פולה ווגל, 2010
לידה	16 בנובמבר 1951 (בת 73); פרובידנס, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת קורנל; High Point High School; האוניברסיטה הקתולית של אמריקה; מכללת ברין מאר ;
תקופת הפעילות	מ-1974
מעסיק	אוניברסיטת בראון, אוניברסיטת ייל
בן או בת זוג	אן פאוסטו סטרלינג
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1995); פרס פוליצר לדרמה (1998); PEN/Laura Pels International Foundation for Theater Award; Hull-Warriner Award; פרס סוזן סמית' בלקברן; star on Playwrights' Sidewalk ;

פולה ווגל (באנגלית: Paula Vogel; נולדה ב-16 בנובמבר 1951) היא מחזאית יהודייה-אמריקאית, פמיניסטית, לסבית זוכת פרס פוליצר לדרמה לשנת 1998 למחזה "איך למדתי לנהוג". במחזותיה היא עוסקת בסוגיות כגון איידס, אלימות במשפחה ומיניות נשית. ווגל מלמדת תיאטרון במוסדות אקדמיים שונים.

ביוגרפיה

שנים מוקדמות

פולה ווגל נולדה בוושינגטון לדונלד סטיבן פוגל, מנהל פרסום, ולפיליס ריטה, מזכירה בשירות הדואר של ארצות הברית^[1]. אביה היה יהודי ואמה קתולית^[2]. הוריה התגרשו כשהייתה בת 13 והיא חיה עם אמה ואחיה. בגיל 17 היא יצאה מהארון. ווגל קיבלה תואר בוגר בשנת 1974 מהאוניברסיטה הקתולית של אמריקה והמשיכה את לימודי המוסמך והדוקטורט באוניברסיטת קורנל, אותם השלימה, לאחר הפסקה ארוכה, בשנת 2016.

קריירה

ווגל כותבת מחזות מסוף שנות השבעים. היא זכתה להכרה לאומית ב-1992 עם הטרגיקומדיה The Baltimore Waltz, שעסקה באיידס. המחזה עוקב אחרי אח ואחות שמתכוננים לטיול באירופה ומבוסס על חוויות חיים אמיתיות של פוגל ואחיה קרל. המחזה זכה בפרס אובי למחזה הטוב ביותר לשנת 1992. ב-1998 ווגל זכתה בפוליצר למחזה "איך למדתי לנהוג" (How I Learned to Drive). העלילה עוקבת אחר היחסים המיניים בין ליל ביט (Li'l Bit) לבין בעלה של דודתה, הדוד פק, משנות ההתבגרות שלה דרך שנות העשרה שלה למכללה ומעבר לה. באמצעות מטאפורה של נהיגה, מתוארים גילוי עריות וניצול מיני.
מחזות ידועים נוספים של פוגל: Desdemona, A Play About A Handkerchief (1993), The Oldest Profession (1981), And Baby Makes Seven (1984), Hot 'N Throbbing (1994), ו-The Mineola Twins (1996). המחזה "מעשייה מגונה" תורגם לעברית על ידי יהושוע סובול ועוסק במחזה השנוי במחלוקת של שלום אש ״אל נקמות״ אשר נכתב בשנת 1906^[3]. סך הכל כתבה פוגל 22 מחזות^[4].

אמנם אין נושא העובר כחוט המקשר בכל עבודותיה של פוגל, אך היא לעיתים קרובות בוחנת נושאים שנויים במחלוקת כגון התעללות מינית וזנות. "פוגל נוטה לבחור נושאים רגישים, קשים, ומורכבים ליצירות תיאטרליות כדאי לשזור אותם עם דרמטורגיה, יצירתית, דמיונית כנה ואכזרית."^[5] פוגל מסבירה "הכתיבה שלי לא מונחה על ידי נושאים.... אני כותבת רק על דברים שמשפיעים ישירות על החיים שלי."^[6]

הוראה

ווגל היא מרצה בעלת שם ללימודי מחזאות. בין השנים 1984 - 2008 לימדה באוניברסיטת בראון^[7], כתיבה יצירתית. החל מ-2008 ועד 2012, ווגל שימשה כפרופסור למחזאות בבית הספר לדרמה באוניברסיטת ייל, כמו כן היא שימשה גם כמחזאית הבית של תיאטרון הרפרטורי של ייל^[8]. כיום פרופסור, שלא מן המניין, למחזאות באוניברסיטת ייל ופעילה גם במספר תיאטראות^[9].

פרס על שמה

החל משנת 2008 Vineyard Theatre מעניק פרס על שמה למחזאי להכנת המחזה בשביל התיאטרון. בשנת 2018 פרס זה הוענק לג'רמי האריס להכנת הצגה משחק עבדים.

חיים אישיים

לווגל היו שני אחים: קארל, שנפטר מאיידס ב-1988, ומארק. על שמו של קראל ווגל נפתח בוושינגטון מרכז המספק שירותים לאנשים החיים עם HIV.

ווגל נשואה לאן פאוסטו סטרלינג, פרופסר לסקסולוגיה מאוניבסיטת בראון. השתיים נישאו ב-2004.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פולה ווגל בוויקישיתוף

פולה ווגל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קורות חיים ופרסים באתר Internet Off-Broadway Database

הערות שוליים

^ Fashion & Style (2004-09-26). "Paula Vogel, Anne Fausto-Sterling". The New York Times. נבדק ב-2008-12-25.
^ https://thejewishnews.com/2017/04/11/indecent/
^ מיה אשרי, ספר התורה שהעמיד שלום אש בבית זונות, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2018
^ Paula Vogel: How She Keeps Driving, Playbill, ‏Mon Apr 07 02:00:00 EDT 1997 (באנגלית)
^ Jill Dolan, "How I Learned to Drive" (review), Theatre Journal, Vol. 50, No. 1 (March 1998) p. 127.
^ Parker, Mary-Louise. "Paula Vogel", BOMB Magazine, Fall 1997.
^ Rebecca Mead, "Stage Left," The New Yorker, March 22, 2010, p. 25 .
^ "Playwright Vogel returns to campus for Ph.D. | Cornell Chronicle". news.cornell.edu (באנגלית). נבדק ב-2018-07-26.
^ "Vogel Bio" yalerep.org, accessed October 4, 2015