פבלו אריאל יונגמן (נולד ב-26 ביוני 1953) הוא במאי, מחזאי יוצר רב תחומי, מנהל אמנותי ושחקן ישראלי. מייסד תיאטרון זיקית ופסטיבל "בובות בצפון" - הפסטיבל הדו-לשוני הראשון לתיאטרון בובות.
ביוגרפיה
אריאל נולד בבואנוס איירס, ארגנטינה ועלה לישראל בשנת 1971.
סיים לימודי חינוך יצירתי במכללת סמינר הקיבוצים בשנת 1974.
היה בין מייסדי "קבוצת קו" הירושלמית, יחד עם יהונתן בן-חיים, מריו חורחה קוטליאר ואחרים. בין השנים 1973–1978 ביים ושיחק בהצגות רבות במסגרת קבוצה זו. ההצגה הראשונה שביים במסגרתה - "סיפורי צבעים" – אף הייתה מועמדת לפרס כינור דוד.[1] בשנת 1978 ביים אריאל את הקונצרט הראשון שלו, שהיה שיתוף פעולה בין קבוצת קו והתזמורת הסימפונית ירושלים. באותה שנה יצא לסיבוב הופעות בעולם, במסגרתו הופיע עם הצגת יחיד בפסטיבלים ובתיאטראות בצרפת, שווייץ, איטליה, גרמניה, ארגנטינה, פרו, בוליביה ואורוגוואי. עם שובו ארצה, בשנת 1982, פיתח אריאל את תחום מופעי החוצות בפסטיבלים, ומתוכם את תיאטרון הרחוב. מאז ביים והשתתף אריאל בעשרות מופעי רחוב בארץ ובעולם.
החל משנת 1991 עוסק אריאל גם בעבודה עם תזמורות סימפוניות, בהן הוא משלב מופע חזותי יחד עם מוזיקה קלאסית. נכון לשנת 2017 כתב וביים אריאל 40 קונצרטים משולבים שונים, בהם אופרות, מופעי בלט, הצגות, תיאטרון בובות ועוד.
בשנת 2002 הוזמן לבצע סדרה של קונצרטים עם התזמורת הסימפונית של קונספסיון, צ'ילה, ובשנת 2007–2009 ביצע סדרת קונצרטים דומה עם התזמורת הסימפונית של צ'יוואווה, מקסיקו.
אריאל הפיק גם סרטונים ופרויקטים עבור משרד החינוך והשירות הפסיכולוגי הייעוצי. הוא הפיק עבור משרד החינוך את סדרת סרטוני הווידאו "Hands up" אשר נמצא בשימוש בבתי הספר בישראל ובארצות נוספות העולם באמצעות ארגון אמנסטי אינטרנשיונל. כמו כן, פיתח פרויקט על ילדים דחויים שכלל הפקת חמישה סרטונים ושני משחקים לילדים.
משנת 2003 מנהל את "תיאטרון רב תרבותי הגליל - זיקית" שאותו ייסד. כל ההפקות במסגרת התיאטרון נכתבו ובוימו על ידי אריאל, כאשר בחלקן הוא גם משחק בעצמו.
נשוי ולו ארבעה ילדים, מתגורר במצפה אבירים בגליל.
קריירה מקצועית
פרק זה טעון עריכה. אנא
תרמו לוויקיפדיה
ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: רשימתי. נראה כמו CV ולא כמו ערך אנציקלופדי.
תיאטרון
מייסד, במאי, מנהל ושחקן בתיאטרון זיקית - תיאטרון רב תרבותי הגליל. הופיע עם הצגת היחיד שלו ברחבי העולם, ביים וכתב הצגות רבות לילדים ומבוגרים. הצגותיו הועלו על במות ביותר משלושים מדינות ברחבי העולם.
הצגות יחיד
- התיאטרון השקט, 1979
- סיפורים ללא מילים, 1983
- דרך, 1985
- בראשית, 1989
הצגות אנסמבל שכתב וביים
- שכנים, 2003
- על הגבול, 2006
- הציורים של סופיה, 2007
- סמטאות לוחשת, 2009
- חגיגה, 2009
- סיפורי מדף, 2011
- מתוק חמוץ מתוק, 2012
- שירה בציבור- קברט ישראלי, 2013
- המתנה של סבא 2014
- נשים יוצרות בגליל, 2015
- מסיבת קוקטייל, 2015
- ארבע עונות וויוואלדי אחד, 2016
- קולות, 2017
- קרקס בראשית 2019
- זיקית ברחוב 2020
- 2020-11:11PM
- רוצה לשחק ? 2022
- משתפות 2024
קונצרטים למשפחה
ביים והפיק קונצרטים לכל המשפחה, המשלבים תזמורת עם אומנויות הבמה השונות, בשיתוף עם התזמורות הסימפוניות של חיפה, באר שבע וירושלים, ועם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. כמו כן הפיק קונצרטים עבור תזמורות מצ'ילה ומקסיקו.
טלוויזיה
השתתף בתוכנית הילדים "רחוב סומסום" בתור מפעילו של מוישה אופניק, ובתוכניות "יש לי סיפור" ו"קונצרטון".
ניהול אמנותי
מנהלם האמנותי של אירועי חוצות בפסטיבל ישראל, חגיגות ה-40 למדינה, פסטיבל עכו ופסטיבל חיפה לתיאטרוני ילדים, תיאטרון החרשים במע'ר ותיאטרון זיקית.
הפקות נוספות בישראל
הפיק את סדרת הסרטים והמשחקים "מקום לכולם" העוסקת בנושא דחייה חברתית בקרב ילדים. הסדרה מהווה חלק מתוכנית כישורי חיים של משרד החינוך. הפיק סדרת סרטים חינוכיים בנושא זכויות אדם הנמצאים בשימוש במערכת החינוך הישראלית ובארצות רבות נוספות באמצעות ארגוני שלום וארגונים בינלאומיים לזכויות אדם.[2]
יצר סדרת סרטים קצרים בנושא הפחתת פחדים בקרב ילדים בתקופת מלחמת המפרץ.
כמו כן, אריאל מפתח ומנחה סדנאות בנושא פיתוח מחשבה יוצרת לאנשי מקצוע בתחומים שונים בארץ ובעולם. עם הגופים איתם שיתף פעולה נמנים מכון גולדה מאיר במשרד החוץ, משרד החינוך, איגוד העובדים הסוציאליים ועוד. בנוסף, הנחה סדנאות דומות ביפן, סינגפור, ארגנטינה, צילה ופרו.
הפקות בינלאומיות
- Concepcion Symphony Orchestra - סדרת קונצרטים למשפחה, צ'ילה 2002–2003.
- International Festival for the arts Chihuahua – קונצרט למשפחה, מקסיקו 2007.
- Philharmonic Orchestra of the State of Chihuahua – סדרת קונצרטים, מקסיקו 2008–2009.
- Tottales Theatre – "תשובה למכתב שאבי אף פעם לא כתב לי" - הפקה משותפת לפסטיבל עכו ותיאטרון וינה, אוסטריה, 2010.
פרסים
- 1996 – פרס ראשון בפסטיבל עכו ההצגה "חלום ערבי" - יצירה משותפת עם מוני יוסף ורועי רשקס.
- 2003 – פרס לאה פורת לתיאטרון החרשים על ההצגה "צבעי נונו" בבימויו של אריאל.
- 2007 – פרס ראשון בפסטיבל לתיאטרוני ילדים בחיפה על הצגה "הציורים של צופיה" שכתב וביים.
- 2009 – פרס ראשון בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרוני ילדים בטרגובישטה, בולגריה על ההצגה "חגיגה" שכתב וביים.
- 2009 – פרס ראש העיר בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר על ההצגה "סמטאות לוחשות" שכתב וביים.
- 2017 – פרס ראשון להצגות ילדים פסטיבל 8 FITIJ בסנטו דומינגו, הרפובליקה הדומיניקנית על ההצגה "המתנה של סבא" שכתב וביים.
- 2023- פרס על השחקן הטוב ביותר בפסטיבל FLUM 3 מוסטאר,בוסניה הרצוגובינה עם ההצגה 11:11PM
ספרים
פורקאסט
סבלו (סבא פבלו) מספר לתיאה סיפורימ ליםני השינה
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
