פארק אלונה הוא פארק טבעי של חורש ים תיכוני, אשר משתרע ממושב עמיקם ועד בת שלמה בשטח המועצה האזורית אלונה ושמורת אלונה. בפארק, נמצאת נקבת המים "מי קדם", זהו אתר ארכאולוגי מיוחד במינו הממוקם ליד מושב עמיקם, במי קדם ניקבת מים תת-קרקעית מהתקופה הרומית-ביזנטית שנחצבה במטרה להוביל מים מהאזור לעיר קיסריה, שהייתה אחת מערי הנמל הגדולות והחשובות במזרח הקדום.
מתכנני המפעל לקחו בחשבון את הפרשי הגובה, אילוצי פני השטח, והגאולוגיה של האזור וניצלו באופן מקסימלי את כמויות המים, זרימתם ואיכותם. המים שימשו לשתייה, רחצה, חקלאות, תעשייה, בתי מרחץ ועוד.
באזור אלונה מקורות מים רבים: מעיינות, נביעות ונחלים. את המים רצו הרומאים להעביר לעיר קיסריה, לכן הם בנו מפעל מים מרשים הכולל רשת תעלות, מנהרות, צינורות חרס ואמות מים.
מעיין צברין נחצבה נקבה תת-קרקעית שאורכה כ-6 ק"מ. בהמשך זרמו המים בתעלה נמוכה מאבן לכיוון שוני, בנימינה של ימינו, ומשם הובלו על גבי אמת מים הנקראת גם אקוודוקט. מערכת המים חוצה במנהרה את רכס הכורכר מתחת לכפר ג'אסר א- זרקא וממשיכה לעיר קיסריה על גבי אמת המים.
אורכה של מערכת המים 23 ק"מ. המים זורמים בעזרת כוח המשיכה. גובה המים יכול להגיע מכף רגל ועד הירכיים.
הרומאים בחרו את התוואי שבו רצו שהנקבה תעבור, וכל 50 מטר לערך הם חצבו פיר אלכסוני למעבה האדמה. בכל פיר כזה ירדו שתי קבוצות חוצבים, כשהגיעו למפלס שבו הם רצו שהמים יזרמו, קבוצה אחת חצבה ימינה והשנייה שמאלה וכך הם חצבו מתחת לפני הקרקע קבוצה מול קבוצה עד שנפגשו.
ניתן לראות בנקבה את סימני החציבה ואת הגומחות שבהן הניחו החוצבים את נרות השמן ששימשו לתאורה.
החציבה נעשתה בעזרת קרדום והמדידות בוצעו בעזרם כלים רומים עתיקים כמו גרומה, פלס קדום מוט מדידה רומי ועוד.[1]
ברבות השנים, ועם דעיכתה של קיסריה, פסקו האמות מלפעול והנקבות התמלאו סחף ובוץ. קטע זה של נקבת המים לקיסריה לא נעזב במלואו, שכן תושבי הכפר הסמוך סינדיאנה (התקיים עד מלחמת העצמאות) שאבו מים לשתייה מהפיר המרכזי, המכונה במפות "עין עמי". כתוצאה מכך התאפשרה גישה למקום (ועד היום ניתן לראות באתר את עץ התאנה הגדול מעל פיר "עין עמי").
באמצע שנות ה־90' נוקה חלק מהנקבה ושוחזרו באתר 7 פירים וניקבה. אחרי הוצאת מאות דליי בוץ על ידי מתנדבי חוגי סיירות, הפך המקום לאתר תיירות ייחודי, כיום ניתן ללכת בנקבת מים זו, שאורכה קרוב ל-300 מטר, המקום קריר כל ימות השנה ומומלץ למבקרים בימי הקיץ הלוהטים, וכן מהווה אטרקציה מעניינת למשפחות ולילדים.[2]