פארק אופקים

פארק אופקים
מתקני משחקים בפארק אופקים, 2015
מתקני משחקים בפארק אופקים, 2015
מידע כללי
תאריך הקמה 1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 500 דונם
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום אופקים עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°18′28″N 34°37′56″E / 31.30784°N 34.63225°E / 31.30784; 34.63225
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פארק אופקים הוא פארק ירוק המשתרע על כ-500 דונם שממוקם במזרח העיר אופקים שבצפון הנגב.[1] קק"ל החלה לנטוע את הפארק בשנת 1978 והוא עדיין בתהליכי פיתוח עד היום. הפארק הוקם במטרה שייקשר בעתיד בין היישוב הוותיק לשכונות חדשות המתוכננות להבנות במזרח העיר, וכמו כן כדי לשמש 'ריאה ירוקה'.[2]

רקע

הפארק גדול ומכיל מקומות מוצלים, חניון רחב ידיים המשתרע על שטח רב מהפארק, מתקני שעשועים מגוונים, מדשאה, נקודות תצפית מיוחדות ואתרים כגון חורבת פטיש ופסל הציפור.

קק"ל, השותפה המרכזית בפרויקט, החלה לנטוע את הפארק ב-1978, וממשיכה לפתח את פארק אופקים כדי להפוך אותו למוקד של אזורי בילוי המשלבים מתחמים ספורטיביים, מתחמי קמפינג ומתחמים מסחריים. בין היתר נטועים בו עצי אשל הפרקים, עצי ברוש, עצי זית, עצי אקליפטוס ועצי אורן.

בעתיד מתוכננת הקמת מערכת השקיה לעצי הפארק שתתבסס על מים מושבים ממכון טיהור חדש.

ב-2017 החלו עבודות פיתוח ושדרוג הפארק הכוללים: הוספת שבילי אופניים, החלפת מתקני משחקים והחלפת הגינון. סביב הפארק נבנית שכונת מגורים חדשה של העיר אופקים הנקראת שכונת הפארק אשר צפוי לכלול כ-1,400 יחידות דיור.[3]

אתרי הפארק

החניון

החניון שבפארק הוקם בעזרת התרומה של ארגון נשות "הדסה" וקק"ל והוא משתרע בקירוב על כ-300 מטר מאורך הפארק. החניון נמצא במרכז הפארק ויוצאות ממנו דרכים אל נקודות העניין השונות בסביבה.

פסל הציפור

בקצה המדשאה, סמוך לחניון המרכזי משתרע פסל בטון רם בצורת ציפור. הפסל נוצר בסטודיו "ארט סהסה" על ידי הפסלים רוסלן סרגייב ואיגור סרני. משפחת רודרמן מברוקלין, מסצ'וסטס תרמה את המימון לפסל ולגן אשר מסביבו, הקרוי גם בשם "גן הנשר". הפסל מורכב ממבנה ברזל שאותו מכסים רשת לולים ושכבות בטון לבן. על גבי הבטון מוטבעים שברי קרמיקה המדמים צורת פסיפס. מצווארה של הציפור בפסל "נפרשות כנפיים" אשר משמשות כמגלשות ומשמשות כמתקן שעשועים לילדים.

המערה

מערת אלג'ריר ממבט מבחוץ, 2015
מבצר פטיש, 2015

בבטן הגבעה, קרוב למבצר פטיש, חצובה מערת אלג'ריר. אורכה כ-40 מ' וגובהה כ-6 מ'.[4]

בשנת 1894 שימשה המערה למקום בו ישב המושל הטורקי עם חייליו, שם המתין לסיום בניית מבצר פטיש. המערה שימשה כמאגר מים שבפתחה יש מחצבה בה חצבו אבני בניין לאתר ביזנטי סמוך. מהריסות האתר הסמוך נלקחו אבנים ששימשו בהמשך לבניית מבצר פטיש. כמו כן, נשארו חמישה עמודי סלע שתומכים בתקרת המערה עד היום.[5]

במערה ניתן לראות כתובות גרפיטי על עמודי הסלע וכן מספר יוני סלע אשר מקוננות במקום.

מבצר פטיש

מבצר פטיש, הידוע גם בשמו קלעת פוטיס, הוא מבנה אבן מלבני אשר נבנה על ידי השלטונות העות'מאנים בשנת 1894 כדי להשליט סדר באזור בתקופה שפרצו שם סכסוכי דמים בין השבטים הבדואיים. מבנה זה שימש בתור הבסיס של השלטונות העות'מאנים. בעונת החורף שהו במבצר כ-20 חיילים ואילו בעונת הקיץ רק כ-10 חיילים.[5]

סמוך למבצר התרחש בשנת 1917 "תרגיל התרמיל" שנהגה על ידי איש המודיעין של הגנרל אלנבי - קולונל ריצ'רד מיינרצהגן.

כמו כן, בצמוד למבצר קיימת נקודת תצפית על כל האזורים הקרובים לפארק אופקים, המלווים במצפור בו מפורט היכן כל מקום לפי תמונה מנקודת התצפית. המבצר שוקם על ידי קק"ל ורשות הניקוז בשנת 2005.

נגישות לבעלי מוגבלויות

שלל שירותי הפארק מותאמים לכל סוגי האוכלוסייה מילדים עד למבוגרים כולל בעלי מוגבלויות. הודות לשיתוף הפעולה בין קק"ל לביטוח הלאומי ותרומה מנשות הדסה, הוקם פרויקט ההנגשה בפארק אופקים. במסגרת פרויקט זה מהחניון קיימים שבילים המובילים אל שולחנות הפיקניק מתחת לעצים בצורה נגישה לנכים ובעלי מוגבלויות נוספים. כמו כן, גם בכניסה הראשית לפארק יש שביל המוביל היישר אל החניון שנמצא בלב במדשאות.

בנוסף לכך, סביב החניון פזורים שירותים וברזי מים נגישים גם לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. הדגש על נגישות מתבטא גם במתקני ספורט וכדומה. כפי שצוין לעיל, בפארק קיים פסל בצורת ציפור אשר מצווארה יורדות שתי מגלשות. גם מתקן זה הונגש בפרויקט זה ולכן גם בעלי מוגבלויות פיזיות יכולים לטפס ולגלוש.

מקורות מידע

הערות שוליים

  1. ^ פארק אופקים, אתר הקרן קיימת לישראל
  2. ^ פארק אופקים אתר עיריית אופקים, שנת 2014
  3. ^ אילנה קוריאל, אופקים: שכונת מגורים חדשה עם 1,400 דירות, באתר ynet, 26 בינואר 2016
  4. ^ המלצה לטיול נגיש: פארק אופקים נגישות ישראל, 17 במאי 2012
  5. ^ 1 2 פארק אופקים e ירוק מטיילים עם קק"ל, מידע באדיבות: טלילה ליבשיץ, דני בן דוד, 5.1.2011