עתודה טכנולוגית היא מסגרת לימודים שמעמיד צה"ל באמצעות משרד החינוך לרשות בוגרי כיתה י"ב, בעלי תעודה טכנולוגית. במסגרת זו, העתודאים דוחים את גיוסם לצה"ל, לומדים בכיתה י"ג לימודי טכנאי, ובאפשרותם להמשיך בכיתה י"ד לימודי הנדסאי (שניהם נלמדים במכללות כלימודים על-תיכוניים, אך אינם נחשבים לתארים אקדמיים).
לימודי העתודה הטכנולוגית מפוקחים על ידי משרד החינוך ותכני הלימודי מפותחים כך שיכשירו את הבוגרים למגוון המשימות שיידרשו למלא במהלך השירות בצבא ובשוק העבודה שלאחר השחרור[1]. בסיום הלימודים, ולאחר שעמדו בבחינות של משרד החינוך ובהגשה של פרויקט גמר המסכם ומיישם את הידע שצברו, מוענקת לבוגרים תעודת הנדסאי מטעם משרד החינוך במסלול בו בחרו ללמוד.
מסלולי לימוד
לימודי העתודה הטכנולוגית מתקיימים במסלולי לימוד מגוונים הכוללים אלקטרוניקה, תוכנה, חשמל, מכונות, אדריכלות ובנייה, קולנוע וטלוויזיה, תעשייה וניהול ועוד[2].
קיימות מספר תוכניות שמגדירים בצה"ל, ביניהן[3]:
- תוכנית "יעד": מיועדת לבוגרי החינוך הטכנולוגי המעוניינים להמשיך ללימודי הנדסאים.
- תוכנית "מרום": מיועדת לבוגרי י"ב בנתיב עיוני שברצונם להמשיך ללימודי הנדסאים במגמות מכטרוניקה, אלקטרוניקה או בניין.
- תוכנית "רקיע": מסלול לבנות בוגרות כיתה י"ב במסלול עיוני שבו הן ממשיכות ללימודי הנדסאי אלקטרוניקה.
גיוס והמשך לימודים
בוגרי העתודה הטכנולוגית מתגייסים לצה"ל בהתאם לצרכיו ומשתלבים בחיילות האוויר, ים, מודיעין, חימוש ובאגף התקשוב. לאחר הגיוס משתלבים הבוגרים בקורסים ובהכשרות צה"ליות בהתאם לנדרש ובהתאם לתפקיד אותו ימלאו במהלך השירות ובהתאם לצורכי החיל הקולט.
הלימודים בעתודה הטכנולוגית ממומנים (בחלק מהמקרים) על ידי צה"ל. לימודי העתודה הטכנולוגית מקנים לבוגרים פטור ממבחן פסיכומטרי והכרה בעד 30 נקודות זכות בבואם ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה (בכפוף לתנאיו של המוסד בו יבחרו ללמוד)[4].
ראו גם
דומה אך שונה:
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
