הערוד הנובי (באנגלית: Nubian wild ass או Equus africanus africanus) הוא תת-מין של הערוד, ואחד מאבותיו הקדמונים של חמור הבית, שבוית לפני למעלה מ-5,000 שנה[1][2] יש להניח שהוא נכחד, אם כי שתי אוכלוסיות עשויות לשרוד באיים הקריביים בבונייר ובגבל אלבה.
תיאור
לפי Groves & Chubb, לערוד הנובי היו אוזניים ארוכות יותר מהערוד הסומלי, באורך של 182–245 מ"מ[3], לבעלי חיים אלו היה גם "תבנית הצלב" המפורסמת בחמורים ביתיים אך נעדרת בתת-המין הסומלי, וחסרה את "דפוס הפס-זברה" על הרגליים כפי שנמצא בפרטים סומליים[4].
הערוד הנובי לא נראה מאז שנות ה-50 וה-70, ונראה כי הוא נכחד[6], התצפית האחרונה של ערודים בטווח הילידים של החיה הייתה בשנות ה-70, בעמק בארקה של אריתריאה ובגבול בין אריתריאה לסודאן, במהלך טיסות אוויריות[5], בדומה לשקיעתו של הערוד הסומלי, ניתן לייחס את ההכחדה של הערוד הנובי בעיקר לציד, תחרות עם בעלי חיים אחרים על משאבי מדבר מוגבלים והכלאה עם חמור הבית[1].
בשנים 2014–2015 נערך ניתוח DNA מיטוכונדריאלי על אוכלוסיית חמורים פראיים באי הקריבי בונייר. המחקר כלל דגימות DNA מחיות בונייר, דגימות מוזיאון של ערודים נוביים, רצפים מארבעה ערודים סומליים ורצף מחמור ביתי אחד, המשמש כביקורת. התוצאות מצאו שחיות בונייר היו קרובות מאוד לערודים נוביים טהורים ידועים ושונים מאוד מחמורים אחרים.
עם זאת, מחקר שפורסם ב-2010 מצא שחמורים מודרניים הם צאצאים משתי שושלות של ערודים, האחת נובית והשנייה ממוצא לא ידוע[7]. מכיוון שכך, העובדה שרק חמור אחד שימש בבדיקה מעידה על כך שהממצאים אינם חד משמעיים. כדי למצוא תוצאות חד משמעיות יותר, יש להשלים בדיקות נוספות עם קבוצה גדולה יותר של חמורים. בנוסף, הניתוח היה תוצאה של זעקה על ממשלת בונייר שמתכננת השלכת חיות הבר, מה שהוביל לאפשרות של התוצאות מוטות מעט לקראת השבתת ההכחדה[8].
הפארק הלאומי ג'בל עלבה, הנמצא סמוך לגבול מצרים וסודאן, נחשב בית לאוכלוסיית בר של ערודים נוביים. עם זאת, טוהר החיות המדוברות טרם נחקר.
