הספר נחשב לאחד הפירושים הנלמדים ביותר על מסכת קידושין, וזכה להדפסות רבות. הוא נדפס לראשונה בסלוניקי בשנת ה'שס"א (1601) בדפוס אברהם בן מתתיה בת שבע ויוסף בן מתתיה בת שבת.
הרב יוסף אבן עזרא כותב בפתיח לספרו: "ספר עצמות יוסף והוא באור כללים מחודשים שהתורה נדרשת בהם, נלמדים מן המסכתא אשר היא עצם מעצמי...".
הבטוי "עצם מעצמי" שבו השתמש, לקוח מהמקורות, ומרמז על מסכת קידושין[1] דרך החיבור הרוחני שבין איש לאשתו:
לדבריו קטנה שעשתה שליח מדעת אביה לקבל גט מידי בעלה, נחשב הדבר כאילו אביה מינה את השליח, והגט תקף[2]. חידוש זה הובא להלכה בספר כנסת הגדולה[3], ואילו בספר שער המלך חלק על חידוש זה[4].