ערך זה עוסק באובייקט לא מזוהה שנצפה בשמים. אם התכוונתם לסרט אמריקאי משנת 2018, ראו עצם בלתי מזוהה (סרט, 2018).

עצם בלתי מזוהה (בראשי תיבות: עב"ם), או תופעה אנומלית בלתי מזוהה (תאב"ם), הוא כל תופעה נתפסת אווירית, תת-מימית או טרנס-מדיומית שלא ניתן לזהות או להסביר באופן מיידי. לאחר חקירה (אנ'), רוב העמב"מים מזוהים כעצמים ידועים או תופעות אטמוספיריות, בעוד שמספר קטן נותר בלתי מוסבר.

בעוד שתצפיות חריגות בשמיים דווחו לאורך ההיסטוריה, העב"מים הפכו לבולטים מבחינה תרבותית לאחר מלחמת העולם השנייה, והתגברו במהלך עידן החלל. מחקרים וחקירות של דיווחי עב"ם שנערכו על ידי ממשלות (כגון "פרויקט הספר הכחול" בארצות הברית ו"פרויקט קונדין" (אנ') בבריטניה), וכן על ידי ארגונים ויחידים, התקיימו לאורך השנים ללא אישור לטענות הפנטסטיות של קבוצות קטנות אך קולניות של אופולוגים המעדיפים השערות בלתי שגרתיות או פסאודו-מדעיות. קבוצות אלו טוענות לעיתים קרובות כי העב"מים הם עדות לתבונה חוצנית (אנ'), ליצורים קריפטידיים מתקדמים טכנולוגית (אנ'), לשדים, למגע בין-ממדי (אנ') או לנוסעים בזמן מהעתיד (אנ'). לאחר עשורים של קידום רעיונות אלה על ידי מאמינים ובתקשורת הפופולרית, הראיות הנדרשות לתמיכה איתנה בטענות כאלה טרם הופיעו (אנ'). מדענים וארגונים ספקניים כגון הוועדה לחקירה ספקנית (אנ') סיפקו הסברים פרוזאיים לעב"מים, דהיינו שהם נגרמים על ידי תופעות טבע, טכנולוגיה אנושית, אשליות והונאות. אמונות סביב עב"מים השפיעו על חלקים מדתות חדשות (אנ'), בעוד שמדעני חברה זיהו את העניין המתמשך וסיפור הסיפורים סביב העב"מים כדוגמה מודרנית לפולקלור ומיתולוגיה הניתנים להבנה באמצעות הסברים פסיכו-חברתיים (אנ').

בשנים האחרונות (החל מסוף העשור השני של המאה ה-21), נושא העב"מים זכה לתשומת לב מחודשת בעקבות מספר התפתחויות משמעותיות. הפנטגון אישר ושחרר רשמית סרטונים שצולמו על ידי טייסי חיל הים האמריקאי, המתעדים מפגשים עם עצמים מעופפים בלתי מזוהים. בנוסף, משרד מנהל המודיעין הלאומי האמריקאי פרסם דו"ח המכיר בקיומן של תצפיות שקשה להסבירן. התקיימו גם שימועים פומביים בקונגרס האמריקאי בנושא, כולל עדויות של אנשי צבא ומומחים. ניכרת מגמה גוברת של פתיחות ושקיפות מצד גופים ממשלתיים בנוגע לתופעת העב"מים, לרבות הקמת גופים ייעודיים לחקירתה. אירועים אלו הציתו דיון ציבורי מחודש והובילו לגישה רצינית יותר מצד הממסד כלפי התופעה. עם זאת, טרם הושגו מסקנות חד-משמעיות לגבי מקורם או טבעם של העצמים הבלתי מזוהים. התפתחויות אלה ממשיכות לעצב את השיח הציבורי והמדעי סביב תופעת העב"מים.

כיום, לממשלת ארצות הברית יש שתי ישויות המוקדשות לאיסוף וניתוח נתונים של עב"מים: צוות המחקר העצמאי של תאב"ם של נאס"א (אנ') והמשרד לפתרון אנומליות בכל התחומים (אנ').

המונח "עב"ם" (UFOB) הוטבע לראשונה על ידי חיל האוויר האמריקני ב-1953. הגדרה הראשונית של המונח היא "כל אובייקט מוטס אשר על פי ביצועיו, המאפיינים האווירודינמיים שלו, או תכונות חריגות אחרות, אינו תואם כלי טיס או טילים מוכרים, או שלא ניתן לזהותם באופן וודאי כאובייקט מוכר". לפיכך, המונח הוגבל בתחילה לאותו חלק קטן מהמקרים שנותרו בלתי מזוהים לאחר החקירה הראשונית.

במהלך שנות ה-50 עב"מים כונו לעיתים רבות בארצות הברית גם "צלחות מעופפות" או "דיסקים מעופפים". המונח עב"ם הפך נפוץ יותר ויותר במהלך שנות ה-50. עב"מים החלו לזכות להתעניינות רבה במיוחד בארצות הברית במהלך המלחמה הקרה - תקופה בה עלתה בארצות הברית הדאגה מהממשל הסובייטי. עם זאת, מחקרים שונים הגיעו למסקנה שהתופעה אינה מהווה איום על הביטחון הלאומי, ועל כן, על אף שבעבר גופי ממשל שונים הקדישו משאבים רבים לחקר תופעת העב"מים (ראו לדוגמה, תוכנית המחקר של משרד ההגנה הבריטי בנושא עב"מים משנת 1951 (אנ'),הוועדה המדעית ברשות הווארד רוברטסון (אנ') שנוסדה על ידי ה-CIA ב-1953, פרויקט הספר הכחול, וועדת קונדון (אנ')) אך עם השנים גופי הממשל חדלו בהדרגה לחקור את תופעת העב"מים.

לפי מילון אוקספורד האנגלי ההגדרה של עב"ם היא "חפץ מעופף בלתי מזוהה, צלחת מעופפת".

ראשי התיבות "עב"ם" (UFO) הוטבעו על ידי קפטן אדוארד ג'. רופלט, אשר עמד בראש פרויקט הספר הכחול, ולאחר מכן עמד בראש צוות החקירה הרשמי של חיל האמריקני בנושא תופעת העב"מים. הוא כתב, "המונח 'צלחת מעופפת' מטעה כאשר מייחסים אותו לכל אובייקטים שניתן להעלות על הדעת, ולכן הצבא מעדיף להשתמש בשם הכללי יותר, אף על פי שהוא מעט פחות מסקרן: חפץ מעופף בלתי מזוהה (או עב"ם בקיצור)."^[1]

המונח "צלחת מעופפת" זכה לתשומת לב רבה בתקשורת העולמית לאחר קיץ 1947. ב-24 ביוני 1947 דיווח הטייס האזרחי קנת' ארנולד על כך שהבחין בתשעה חפצים מעופפים שטסים במבנה בקרבת הר ריינייר. לטענת ארנולד מהירות העב"מים הייתה לכאורה מעל 1,931 קמ"ש. ארנולד ציין כי העב"מים התעופפו כמו "צלחות מעופפות" ובעקבות כן החל להיעשות בתקשורת שימוש רב במונחים "צלחות מעופפות" ו"דיסקים מעופפים".^[2][3]

המונח עב"ם (UFO) הפך בהמשך למונח הפופולרי לתיאור מקרים בהם נטען שמדובר בחלליות מכוכבים אחרים, אך בשל הלעג הציבורי והתקשורתי לנושא, חלק מהחוקרים העדיפו להשתמש במונחים כגון "תופעה אווירית לא מזוהה" (UAP) או "תופעות חריגות". גופים צבאיים שונים השתמשו גם במונחים "רכב אווירי חריג" (AAV) או "מערכת אווירית לא מזוהה" (UAS) לתיאור אובייקטים לא מזוהים.^[4]

המחקרים שנעשו לאורך השנים בנושא תופעת העב"מים קבעו שבמרבית הדיווחים על עב"מים מדובר באובייקטים קונבנציונליים מזוהים או תופעות טבעיות, בדרך כלל מטוסים, בלונים, עננים, או אובייקטים אסטרונומיים כגון מטאורים או כוכבי לכת בהירים. עבור 5% עד 20% מהדיווחים אין הסבר, ועל כן מקרים אלו ניתן לסווג כאובייקטים בלתי מזוהים. בעוד שרבים מאמינים שאובייקטים מעופפים לא מזוהים (עב"מים) הם לכאורה חלליות מכוכבים אחרים (אנ') אחרים טוענים שפשוט מדובר בתופעות עם הסבר הגיוני יותר שפשוט לא ניתן כיום עדיין לזהותם בשל מחסור במידע (אנ').

לאורך השנים כמעט ולא פורסמו מאמרים מדעיים על עב"מים^{[דרוש מקור]} בכתבי עת מדעיים רציניים^{[דרושה הבהרה]}. בעבר היה ויכוח בקהילה המדעית על השאלה האם יש צורך במחקר מדעי של תצפיות עב"מים, כאשר המסקנה הכללית הייתה שהתופעה לא ראויה למחקר רציני משום שמדובר בתופעת תרבות. לאורך השנים תופעת העב"מים היו הנושא למחקרים רבים שבוצעו על ידי גופי ממשל שונים אשר בהם נבחנו דיווחים רבים על תצפיות עב"מים. רבים מהחקירות החשובות ביותר שנערכו על ידי גופי ממשל הסתיימו לאחר שהסוכנויות הסיקו כי אין תועלת בהמשך המחקר בנושא.

בשל המחסור במחקר רציני של תופעות העב"מים מצד מגופים ממסדיים או מדעיים נוסדו לאורך השנים גופים עצמאיים שונים שהתמסרו למחקר תופעת העב"מים כגון National Investigations Committee On Aerial Phenomena (אנ') (NICAP), הארגון Mutual UFO Network (אנ') (MUFON) והארגון Center for UFO Studies (אנ') (CUFOS). המונח עב"מולוגיה (באנגלית: Ufology) משמש לתיאור המאמצים הקולקטיביים של אלו החוקרים דיווחים וראיות הקשורות לאובייקטים מעופפים בלתי מזוהים.

עב"מים הפכו לנושא נפוץ בתרבות המודרנית, והתופעה החברתית היוותה בעקבות כן נושא למחקר אקדמי בתחומים סוציולוגיה ופסיכולוגיה.

בשנת 2024 פירסמו חוקרים ישראליים מחקר שבוצע בארצות הברית ושעל פיו קיים מתאם חזק וחיובי בין תשומת הלב הכלכלית של תושבי איזורים מסויימים לבין דיווחים על תצפיות עב"מים. החוקרים טענו כי באזורים עשירים יש יותר דיווחים על תופעות אוויריות בלתי מזוהות. בנוסף, בתוך אזורים ספציפיים, הדיווחים על התופעות הללו עולים בתקופות של מיתון כלכלי, מה שמעיד לטענת החוקרים על כך שתשומת הלב הציבורית מופנית יותר לאירועים חריגים בתקופות של משבר. החוקרים טוענים כי בתקופות של מיתון, הציבור מראה עלייה בתשומת הלב לתופעות חריגות (כמו תופעות אוויריות בלתי מזוהות), ומשערים שזה נובע מזמן פנוי רב יותר או מירידה בהסחת דעת שמקורה בגורמים כלכליים אחרים. ממצאי המחקר הראו גם שמגפת הקורונה, עם הגבלות התנועה והסגרים, גרמה לעלייה משמעותית בדיווחים על תופעות אוויריות בלתי מזוהות. לטענתם הדבר מעיד על כך שכשיש פחות עומס יומיומי, תשומת הלב הציבורית מופנית יותר לאירועים יוצאי דופן.^[5]

לאורך ההיסטוריה הופיעו בשמיים עצמים אשר בני אדם לא יכלו לזהותם. המקרה המפורסם המודרני הראשון התרחש ב-24 ביוני 1947, כאשר טייס חיל האוויר האמריקני בשם קנת ארנולד דיווח שראה 9 צלחות מעופפות בשמיים. ארנולד דיווח שהצלחות נעו במהירות מדהימה, אותה חישב לפי הזמן שלקח למטוסו לעשות את אותו המסלול ושהן נעו "כחלוקי נחל שהושלכו על מים".

מקרה זה חוסה בצל המקרה הידוע ביותר הנוגע, לכאורה, לעב"מים, אשר התרחש גם הוא בשנת 1947. במקרה זה מספר עדי ראייה בסמוך לעיירה רוזוול בניו מקסיקו בדרום מערב ארצות הברית טענו שחזו בנפילת חללית - אירוע שנודע כתקרית רוזוול. הטענות היו נרחבות ואף דווח על רסיסים רבים וגופות חוצנים שהוצאו מבין ההריסות. בתחילה הרשויות התייחסו למקרה באופן גלוי כהתרסקות עב"ם, אך לאחר מכן הכחישו זאת. ההכחשה נתפסת בעיני חובבי עב"מים רבים כניסיון חיפוי של הממשל האמריקני לטובת חקר החללית שהתרסקה, לכאורה, או למען הסתרת קונספירציה רחבה יותר. במהלך השנים התפרסמו מאות "עדויות" שמתעדות, לכאורה, את המחקרים והחיפוי הממשלתי למקרה, כולל אף תמונות אשר נטען כי הן מתעדות ניתוח שלאחר המוות בגופת אחד החוצנים. בקרב המאמינים בתאוריה זו רווחת הסברה כי גופות החוצנים, שרידי החללית ותוצאות המחקרים שכביכול נעשו בהם נמצאים בבסיס סודי של חיל האוויר האמריקני בשם "אזור 51".

ממשלת ארצות הברית הקימה ועדות חקירה לבדיקת השמועות על עצמים בלתי מזוהים בשנים 1952, 1949, 1948 ו־1962. ועדות אלו הזמו חלק גדול מהעדויות על הופעות עב"מים, אך מסקנותיהן לא החלישו את האמונה העממית בקיומם של עב"מים וחייזרים. בשנות ה-90 התגלה כי רבים מהעצמים הבלתי מזוהים היו למעשה ניסויים סודיים של חיל האוויר האמריקני, מה שהסביר בדיעבד את ההכחשות של ממשלת ארצות הברית.

כמו כן, בשנות ה-90, בעקבות לחץ ציבורי מתמשך של תושבי ניו-מקסיקו לחקור מחדש את תקרית רוזוול, הקונגרס החליט לחקור את הפרשה. בעקבות זאת חיל האוויר האמריקני הודה שגרסתו הרשמית עד אז, שברוזוול נפל בסך הכול כדור פורח המשמש למדידות מזג אוויר, הייתה שקרית, וטען שהשקר נועד לכסות כך שמה באמת קרה, לפי הגרסה הרשמית החדשה, הוא שנפל שם כדור פורח סודי מדגם ששימש לריגול מעל ברית המועצות (באותה תקופה לא היו עדיין לוויני ריגול). בנוסף, נשלחו חוקרים מטעם הקונגרס לבדוק מסמכים של חיל האוויר האמריקני מאותה תקופה, אולם הממצא העיקרי של החוקרים היה שבעוד שקיימים כל המסמכים של פעילות חיל האוויר באותו אזור מהשנים שלפני ואחרי 1947, רק אלו של 1947, שהיו עשויים להביא לפתרון התעלומה, נעלמו ללא הסבר^{[דרוש מקור]}.

הממצאים החדשים האלו לא סייעו להפריך את חשדותיהם של אלו המאמינים שאכן מדובר בעב"ם, אולם אין כל ממצא שיכול להוכיח זאת משום שאלו לא נמצאו והתעלומה נותרה פתוחה בעיני רבים.

משנות ה-50 של המאה ה-20 ואילך העב"מים הפכו לתופעה תרבותית בינלאומית כאשר עב"מים וחוצנים נכללו בסרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה, וספרים רבים לאורך השנים.

בתשובה לשאילתה של ח"כ אבי יחזקאל האם עב"מים נחתו בישראל, נמסר על ידי מנכ"ל משרד המדע (1997), צבי ינאי, כי התשובה היא שלילית והוסיף כי "אחד המאפיינים של פסבדו-מדע, הוא שהזמן לא מגדיל את הבנת התופעה, ואכן אחרי 50 שנות מפגשים כביכול עם עב"מים וחייזרים איננו יודעים עליהם היום יותר מכפי שידענו עליהם לפני 50 שנה. כך הדבר עם הדינוזאור השוכן כביכול באגם לוך נס, עם האסטרולוגיה, עם הפאראפסיכולוגיה, עם הקריאה בכף היד, וכיוצא באלו אמונות שונות ומשונות."^[6]

	ספר: עב"מולוגיה ועב"מים
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

• הספרים: הפיזיקה של העתיד, הפיזיקה של הבלתי אפשרי מאת פרופ' מיצ'יו קאקו
• חוצנים
• הסיווג של היינק

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: צלחת מעופפת
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצמים בלתי מזוהים

• שא עיניך השמיימה - מאמר מאת אלי אשד, ב"אייל הקורא"
• טל איתן, דו"ח משרד ההגנה הבריטי: "חוצנים לא מבקרים בכדור-הארץ", באתר ynet, 7 במאי 2006
• שאילתה בכנסת: האם עב"מים נחתו בישראל, באתר "הידען"
• אשכול חייזרים ועב"מים, באתר "הידען"
• מפגשי שוטרים עם עב"מים בישראל המרכז הישראלי לחקר העב"מים, מאמר מאת אבי גרייף 2010
• ניצן סדן, צלחות מעופפות קיימות במציאות - ואפילו נבנו והוטסו בכדור הארץ, באתר כלכליסט, 22 ביוני 2018
• מסמכי המודיעין חשפו: המטרה - ללכוד עב"ם, באתר ynet, 3 ביולי 2018
• "אנחנו לא לבד": עב"ם על כוונת F-18, באתר ynet, 19 בדצמבר 2017
• יוני שדמי, האם עב"מים מופיעים סביבנו כל הזמן? פעם השאלה הזאת עוררה לעג. לא עוד, באתר הארץ, 28 ביולי 2021
• יוני שדמי, ביידן הבטיח חסינות לקצינים שיספרו על תוכניות חשאיות לחקר עב"מים, והעדויות נערמות, באתר הארץ, 21 ביוני 2023
• עצם בלתי מזוהה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• עצמים מעופפים בלתי מזוהים, דף שער בספרייה הלאומית

עב"מולוגיה ועב"מים
טענות בולטות למקרים לכאורה של מפגשים מהסוג הראשון	תצפית העב"ם של הטייס קנת' ארנולד (1947) • תקרית מנטל (1948) • תקרית וושינגטון (1952) • תצפית העב"ם של הטייס רולנד יוז (1952) • תקרית קקסבורג (1965) • תקרית טהראן (1976) • היעלמותו של פרדריק ולנטיץ' (1978) • תקרית יער רנדלשם (1980) • התצפית בעב"מים במהלך טיסה 1628 של ג'פאן איירליינס (1986) • גל תצפיות העב"מים בבלגיה (1990) • אורות פיניקס (1997) • סרטוני העב"מים של הפנטגון (2004, 2014, 2015 ו-2019) • התצפית בעב"ם בנמל התעופה שיקגו או'הייר (2006)
טענות בולטות למקרים לכאורה של מפגשים מהסוג השני	הבעירות הספונטניות בעיירה קנטו (סיציליה) (2003-2005)
טענות בולטות למקרים לכאורה של מפגשים מהסוג השלישי	תקרית אורורה (1897) • תקרית רוזוול (1947)
טענות בולטות למקרים לכאורה של מפגשים מהסוג הרביעי	חטיפתו של אנטוניו וילאס בואס (1957) • חטיפתם של בטי ובארני היל (1961) • חטיפת פסקגאולה (1973) • חטיפתו של טרוויס וולטון (1975)
גזעי חוצנים	אפורים • רפטיליאנים • אינסקטואידים (איש העש) • פליאדיאניים
תאוריות קשר בולטות	אזור 51 • גברים בשחור
שונות	חוצנים • חטיפה בידי חוצנים • נתיחת גופת חוצן (סרטון תרמית) • כדור ברק • בילי מאייר • בוב לזר • דייוויד גראש • הסיווג של היינק • פרויקט הספר הכחול • מעגלי תבואה