ענתרה אבן שדאד (בערבית: عنترة بن شداد العبسي, עַנְתַרַה בּן שַׁדַּ֫אד אל-עַבְּסִי, 525–608 לספירה) היה חייל ומשוררערביטרום-אסלאמי, שהתפרסם בשל שירתו וחייו ההרפתקניים. שיריו המרכזיים נכללים ב"מועלקאת", אוסף שבעת השירים שהאגדה מספרת עליהם שהיו תלויים בכעבה.
אמו הייתה שפחה שחורת-עור. ענתרה היה עבד שקנה את חירותו בהצטיינות במלחמה[1].
סיפור חייו, או "הרומנסה של ענתר" (סירת ענתרה בן שדאד), נמסר בעל פה לאורך השנים, ופורסם בביירות בשנת 1871 (10 כרכים) ובקהיר בשנת 1889 (32 כרכים). יצירה זו תורגמה חלקית לאנגלית בידי טריק המילטון בשנת 1820, תחת הכותרת ענתר: רומנסה בדואית.[2]
המחזאי המצרי אחמד שאוקי חיבר מחזה על אודות המשורר.
