עמוס נור

עמוס נור
לידה 9 בפברואר 1938
חיפה, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
פטירה 11 ביוני 2024 (בגיל 86)
פאלו אלטו, קליפורניה, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת מחקר גאופיזי
ידוע בשל ניטור סיסמי 4D של הפקת נפט וגז, ייסוד קונסורציית אקדמיה תעשייה ועוד
מעסיק אוניברסיטת סטנפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה ראו פרק פרסים והוקרות
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמוס נור (9 בפברואר 1938 – 11 ביוני 2024) היה גאופיזיקאי אמריקאי-ישראלי שכיהן כפרופסור באוניברסיטת סטנפורד.

נור נחשב לאחת הסמכויות האקדמיות המובילות בעולם הפיזיקה של הסלע[1]. הוא יישם את תוצאות הפיזיקה של הסלע להבנת תהליכים טקטונופיזיקליים בקרום כדור הארץ, שעיקרם הוא תפקידם של נוזלים בתהליכים המתרחשים בקרום ובמשאבי אנרגיה. נור היה חלוץ השימוש במדידות מהירוּת סייסמיות כדי לאפיין את המצב המשתנה של מאגרי נפט וגז, כאשר נפח הנוזל בסלע משתנה במהלך השאיבה. התהליך זכה לכינוי "ניטור סיסמי בעל ארבעה ממדים"[2]. הוא פרסם למעלה מ-240 מאמרים והדריך עשרות מועמדים לדוקטורט ולתואר שני. נור היה במחלקה לגאופיזיקה בסטנפורד משנת 1970 ועד פרישתו ב-2008, והוא נשאר קשור לבית הספר כפרופסור אמריטוס. לאחר פרישתו, נור הצטרף לאינגריין, חברה שעזר להקים ב-2007, ושבה היה מנהל טכנולוגיה ראשי.

קורות חיים

נור נולד בחיפה ולמד בבית הספר הריאלי בעיר. במסגרת שירותו הצבאי שימש כקצין בחטיבת הצנחנים. בשנת 1962 סיים את לימודיו לתואר בגאולוגיה באוניברסיטה העברית, למד תקופה קצרה אצל פריץ גאסמאן (אנ') בשווייץ[3], והמשיך ללימודי דוקטורט במחלקה לגאופיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס - MIT בארצות הברית, אותם סיים בשנת 1969[4].

קריירה אקדמית

כבר כסטודנט צעיר לתואר שני ב-MIT, נור גילה תגליות שתהיה להן השפעה מרחיקת לכת. הוא היה הראשון שביצע ניסוי שבאמצעותו הסביר אנאיזוטרופיה (פיצול גלי גזירה) הנגרמת על ידי לחץ בסלעים. עבודתו על התכונות האלסטיות של סלע שבור מהווה חלק גדול מהבסיס הניסיוני והתאורטי לשיטות מודרניות לאיתור ומיפוי שברים סיסמיים. הוא היה בין הראשונים שראו בניסוי שמהירות סייסמית רגישה ללחץ אפקטיבי ורוַוָית נוזלים[4], תופעות שהפכו לאבני היסוד של גילוי וניטור סיסמי של מאגרי נפט ופחממנים אחרים[3][א].

עם הצטרפותו של נור למחלקה לגאופיזיקה, ייסד שם את פרויקט Stanford Rock Physics and Borehole Geophysics (SRB)[5], אחד מקונסורציית האוניברסיטה-תעשייה המוקדמת במדינה, וכזה שיהפוך למודל לשיתוף פעולה פורה בין האקדמיה ותעשיית הנפט[4]. תחת הנהגתו, פרויקט SRB הפך למרכז מוביל למחקר ופיתוח בניסויים, תיאוריה ויישום של פיזיקת סלע. מאז תחילתו של SRB, נור וכמעט 100 תלמידי הדוקטורט והתואר השני שלו, פיתחו וביססו את פיזיקת הסלע כטכנולוגיה בוגרת החיונית לחקירה, לאפיון מאגרים ולניטור Time-Lapse. למעשה, נור היה הראשון שהציע את עקרונות פיזיקת הסלע לניטור סיסמי 4D של הפקת נפט וגז[3]. הוא הדגים באופן כמותי כיצד לחצים משפיעים על התפלגות השברים וכיצד אלה משפיעים על האנאיזוטרופיה. זה היה הבסיס המעבדתי והתאורטי של כמעט כל השיטות הסייסמיות המודרניות לאפיון שברים.

בשנות ה-70, הוא הציע התרחבות-דיפוזיה כמנגנון העומד בבסיס יחסי VP/VS[6] חריגים שנצפו לפני כמה רעידות אדמה, מה שהוליד ויכוחים עצומים ועשרות מאמרים[7].

נור הפך לפרופסור מן המניין בסטנפורד ב-1979 והחזיק בתואר פרופסור וויין לואל במדעי כדור הארץ מ-1988 ועד פרישתו[8]. הוא כיהן כיו"ר המחלקה לגאופיסיקה, וכמנהל התוכנית ללימודי חו"ל של סטנפורד ברחבי האוניברסיטה.[3]

בשנת 1976 הוא נבחר לעמית של האיחוד הגיאופיסי האמריקאי (אנ'), ובשנת 1980 לעמית של האגודה הגאולוגית של אמריקה (אנ'). בשנת 2001 הוא נבחר לאקדמיה הלאומית להנדסה (אנ')[3]. בשנת 1996 הוא זכה בחברות כבוד של SEG 1996[9] . רעיונותיו על טקטוניקת סיבוב בלוקים הובילו להבנה טובה יותר של יחסי מתח בסביבות מורכבות בין לוחות[10]. סרטו הדוקומנטרי "נפילת החומות - רעידות אדמה בארץ הקודש"[11], שילב עדויות גיאופיזיות, ארכאולוגיות ומקראיות כדי לחקור את ההשפעה של רעידות אדמה גדולות על חברות עתיקות ומודרניות[12][13]. הוא הרחיב בעניין זה בספר שכתב בשם "אפוקליפסה"[14]. פרק 7 בו, מתמקד ברעידות האדמה לאורך ההיסטוריה באזור ארץ ישראל[15]. מחקרים נוספים שקיים והדריך עסקו ברעידות האדמה שהתרחשו באזור ארץ ישראל במהלך ההיסטוריה[16]. על סרט וידאו שעסק ברעידות האדמה בארץ הקודש, זכה בשנת 1991 בפרס תפוח הכסף מטעם הפסטיבל הלאומי בארצות הברית לסרטים חינוכיים ווידאו[17].

נור גם הרצה בהרחבה על "נפט ומלחמה" והסיכונים הכרוכים בתחרות הגלובלית הגוברת על אנרגיה[18][19].

תפקידים עיקריים במינהל אקדמי

פרסים והוקרה

  • 1974 - הפרס ע"ש ג'יימס ב. מקלוויין(אנ'), האיגוד הגאופיזי האמריקאי (אנ')[1][3].
  • 1975 - הפרס ע"ש ניוקומב קליבלנד (אנ'), האגודה האמריקאית למדע מתקדם (אנ').
  • 1976 - עמית האגודה הגאופיזית האמריקאית (אנ')[1][3].
  • 1980 - עמית החברה הגאולוגית האמריקאית (אנ')[1][3].
  • 1980-1982 - עמית אוניברסיטת סטנפורד.
  • 1985-1987 - עמית מכון סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.
  • 1989 - D.B. Harris Distinguished Lecturer, אוניברסיטת טקסס A&M.
  • 1990 - עמית האקדמיה למדעים של קליפורניה[1][3].
  • 1991 - פרס תפוח הכסף, הפסטיבל הלאומי לסרטים חינוכיים ווידאו.
  • 1996 - חבר כבוד, החברה לחקר הגאופיזיקה (אנ')[3].
  • 1997 - Distinguished Lecturer, החברה לחקר הגאופיזיקה.
  • 1998 - Distinguished Lecturer, האגודה האמריקאית לנפט וגאולוגיה (אנ').
  • 1999 - Dobrin Distinguished Lecturer, אוניברסיטת יוסטון (אנ').
  • 1999 - פרס ההוראה, בית הספר למדעי כדור הארץ, אוניברסיטת סטנפורד.
  • 2001 - חבר נבחר, האקדמיה הלאומית להנדסה (אנ')[1][3].
  • 2004 - Chancellor's distinguished lecturer, אוניברסיטת לואיזיאנה (אנ').
  • 2011 - מדליית מוריס יואינג (אנ'), החברה לחקר הגאופיזיקה[20][1][3].
  • 2013 - דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת חיפה[1][4].
  • 2013 - פרופסור לשם כבוד, אוניברסיטת סין לנפט, הודונג (אנ').

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ ראו הערה בדף השיחה אודות הנחיצות שבמקור SEG wiki.

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Andrew Myers, Amos Nur, rock physics pioneer, has died, Stanford University - School of Sustainability
  2. ^ 1 2 3 4 5 Amos Nur, Four-dimensional seismology and (true) direct detection of hydrocarbons; the petrophysical basis, The Leading Edge (1989) 8 (9): 30–36.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Gary Mavko, Amos Nur: Early years and education, SEG - Society of Exploration Geophysicists
  4. ^ 1 2 3 4 פרופסור עמוס נור - מבכירי הגיאופיסיקאים בעולם, באתר אוניברסיטת חיפה, 2 יוני, 2013.
  5. ^ 1 2 Stanford Rock Physics and Borehole Geophysics (SRB), Stanford University - School of Earth Sciences
  6. ^ יחס גלי דחיסה/גלי גזירה
  7. ^ Nur, A., Gene Simmons; 1969., The effect of saturation on velocity in low porosity rocks. Earth and Planetary Science Letters, 7; pp. 183-193, Elsevier. Cited by 388 articles
  8. ^ Department of Classics School of Humanities and Sciences, Amos Nur (Stanford) - Earthquakes and Archaeology: The Catastrophic End of the Bronze Age in 1200 BC, Stanford University, January 13th, 2017
  9. ^ ראו הערה בדף השיחה אודות הנחיצות שבמקור SEG wiki.
  10. ^ H. Ron, R. Freund, 1 and Z. Garfunkel, A. Nur, BLOCK ROTATION BY STRIKE-SLIP FAULTING: STRUCTURAL AND PALEOMAGNETIC EVIDENCE, JOURNAL OF GEOPHYSICAL RESEARCH, 89, pp. 6256-6270,. Cited by 419 articles, The Hebrew University in Jerusalem
  11. ^ Amos Nur, The Walls Came Tumbling Down: Earthquakes in the Holy Land, YouTube, August 29, 2013
  12. ^ Stanford University News Service, The Walls Came Tumbling Down -- Earthquakes in the Holy Land, WayBackMachine
  13. ^ Amos Nur, And the walls came tumbling down: Old Testament writings ofdoom and destruction are now providing researchers with a record ofearthquakes spanning 4000 years, News Scientist, 6 July 1991
  14. ^ Amos Nur and Dawn Burgess, Apocalypse: Earthquakes, Archaeology, and the Wrath of God. Princeton University Press 2008, 328 pages, De Gruyter
  15. ^ Amos Nur and Dawn Burgess, Chapter 7 Expanding the Earthquake Record in the Holy Land, De Gruyter
  16. ^ למשל: Ben Menahem, A., Nur, A., Vered, M., 1976. Tectonics, Seismicity and Structure of the Afro-Euroasian Junction-the Breaking of the Incoherent Plate. Phys. Earth Planet Interiors, 12: pp. 1-50; Nur, A., Ron, H., Tal, D., 1989. Earthquakes Parameters Infered from Archaeological Evidence. Isr.Geol. Soc., pp. 116-117
  17. ^ Nur,A., Chris MacAskil, 1991. Earthquakes in the Holy Land. Video Cassette, Stanford University. ראו בפרק פרסים והוקרות לעיל.
  18. ^ גדעון גרדר, מומחה מסטנפורד בהרצאה בטכניון: קיים סיכון גבוה לעימות בין ארה"ב לסין בשל המחסור בנפט, באתר הטכניון, 2013.
  19. ^ משרד החינוך והמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, [https://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/1BC6ADE4-FE5F-4E03-BE4D-B0EB80418005/152647/resource_1490080695.pdf �נפט: צרכנים, יצרנים ועתיד האנושות], באתר משרד החינוך, 2004.
  20. ^ Amos Nur, SEG - Society of Exploration Geophysicists