בישראל היא מזדמנת נדירה ביותר עם שתי תצפיות מאושרות בלבד עד היום: הראשונה נתפסה במהלך טיבוע ציפורים בשבעה באוקטובר 1982 במעגן מיכאל, והשנייה נצפתה וצולמה במשאבי שדה תשע שנים מאוחר יותר באותו תאריך בדיוק, בשבעה באוקטובר 1991.[4]
טקסונומיה ואטימולוגיה
שם הסוגPhylloscopus הוא מיוונית עתיקה, מהמילים phullon, "עלה", ו- skopos, "מחפש" (מ- skopeo, "לצפות"). שם המין הספציפיschwarzi מנציח את האסטרונום הגרמני לודוויג שוורץ (1822–1894).[5]
זוהי עלווית הדומה בגודלה לעלווית אפורה, אורכה כ-11.5–12.5 ס"מ. לבוגר יש גב חום ללא פספוס וחלקים תחתונים צהבהבים. יש לה פס-גבה בולט ארוך מאוד בצבע לבנבן, והמקור המחודד עבה יותר מזה של העלווית הכהה הדומה לה. הרגליים חיוורות יותר מאלו של האחרונה, ואצבעות הרגליים נראות גדולות, מה שמשקף את אורח החיים הקרקעי יותר של עלווית זו. הזוויגים זהים, כמו אצל רוב העלוויות, אבל פרטים צעירים בעלי יותר צבע צהוב בחלקים התחתונים. הקריאות הן "צ'יק" רך.[7] כמו רוב העלוויות, היא אוכלת חרקים.
תפוצה ובית גידול
העלווית עבת-המקור מקייצת ומקננת בחלקים הדרומיים של מרכז ומזרח סיביר ומזרחה עד לקוריאה ומנצ'וריה. זהו מין נודד המעביר את החורף בבנגלדש, קמבודיה, לאוס, מיאנמר ותאילנד. באזורי הקינון שלה, העלווית נמצאת ביערות נשירים פתוחים עם מעט סבך ושולי חורש עבותים, לעיתים קרובות ליד מקורות מים. באזורי החריפה שלה היא מצויה בשולי של יערות, אזורי שיחים צפופים ומקומות עבותים ליד חורש. עלווית זו נוטה לנדוד עד למערב אירופה באוקטובר, על אף שהיא נאלצת לגמוע מרחק של 3000 ק"מ משטחי הקינון שלה. היא תועדה ממצפה הציפורים בקופלנד במחוז דאון, צפון אירלנד, שם היא תועדה לראשונה עבור צפון אירלנד בשנת 2008.[8] היא מזדמנת נדירה גם בהלגולנד.[7]
קינון
הקן ממוקם נמוך בתוך שיח והתטולה מכילה כחמש ביצים. יש להן צבע אפרפר מנומר ומפוספס בסימנים עדינים בחום-זית, המפוזרים באופן שווה על פני השטח וכמעט מסתירים את צבע הבסיס. גודלן כ-17 על 13 מ"מ.[7]