PROFILPELAJAR.COM

עיתונות ללא כוונת רווח היא מודל עיתונות אשר ממומנת ברובה על ידי תרומות וקרנות. מודל זה של עיתונות צמח על רקע הירידה בהכנסות העיתונות למטרות רווח, והודות למממנים אשר ראו צורך בעיתונות המשרתת אתהאינטרס הציבורי, כדוגמת עיתונות חוקרת. עיתונות מסוג זה פועלת באופן המיטבי כאשר היא שקופה בנוגע לגורמים המממנים שלה, וכאשר ישנם מספר רב של מממנים.

היסטוריה

מודל הבעלות ללא כוונת רווח אינו חדש. גוף החדשות הוותיק והגדול ביותר בעולם, סוכנות הידיעות אי-פי, הוקמה כקואופרטיב ללא כוונת רווח בשנת 1846. כיום סוכנות הידיעות מעסיקה כ-3,000 עיתונאים ברחבי העולם.^[1] ארגון העיתונות החוקרת הראשון היה ״המרכז לעיתונות חוקרת״ (The Center for Investigative Reporting) שנוסד בסן פרנסיסקו בשנת 1977. עיתונות חוקרת היא סוג נפוץ של עיתונות ללא כוונת רווח. בעשורים האחרונים הוקמו ארגונים ללא כוונת רווח רבים, ראשיתם בארה״ב ובהמשך ברחבי העולם. על פי המכון האמריקאי לחדשות ללא כוונת רווח (Institute for Nonprofit News) אשר הוקם בשנת 2009, מספר כלי התקשורת האמריקאים אשר פועלים במודל ללא כוונת רווח עלה מעשרות בודדות של כלי תקשורת בשנת 2009 עד לכ-400 כלי תקשורת בשנת 2023. כמחציתם פועלים ברמה מקומית, והשאר פועלים ברמה ארצית ואף בינלאומית.^[2] המכון נוסד במפגש של 27 כלי תקשורת ללא כוונת רווח שהתכנסו יחד, ועודדו בעקבות זאת את צמיחתם של כלי תקשורת רבים ללא כוונת רווח.

נכון ל-2024 ישנם גופי חדשות רבים הפועלים במסגרת מודל ללא כוונת רווח. בדו״ח שנעשה בשנת 2016 על ידי המוסד האמריקאי לעיתונות (American Press Institute) נמצא כי מתוך גופי התקשורת ללא כוונת הרווח שנבדקו, 74% הוקמו בעשר השנים האחרונות לפרסום הדו״ח (2006–2016), ו-35% הוקמו בחמש השנים האחרונות (2011–2016). גם בקרב התקשורת המסחרית נרשמה בארבע השנים האחרונות עלייה בקבלת כספים, ובשיתופי פעולה עם גופי תקשורת ללא כוונת רווח.^[3] בשל מודל המימון האלטרנטיבי שלהם, רבים מארגונים אלה תרמו תרומה משמעותית לעיתונות החוקרת. למשל, הארגון האמריקאי פרופבליקה (ProPublica) זכה בפרס פוליצר כעבור שנים בודדות מהקמתו.

מימון

מודל העיתונות ללא כוונת רווח ממומן ברובו באמצעות תרומות פרטיות וקרנות. למשל, אתר ״שקוף״ הישראלי ממומן באופן מלא על ידי תרומות מהציבור. כ-9,000 תומכים חודשיים מממנים את כלי התקשורת בסכום ממוצע של כ-330,000 ש״ח בחודש, שהם כ-36 ש״ח בממוצע לתורם.^[4] לעומת זאת, הארגון האמריקאי פרופבליקה מתבסס במידה רבה על מימון של קרנות. בשנת 2023 תרמו לארגון כ-55,000 תורמים, ומתוך 100 התורמים הגדולים של הארגון – כ-70 תורמים היו קרנות.^[5] בשנת 2022, למעלה מ-50% מההכנסות של כלי תקשורת אמריקאים ללא כוונת רווח הגיעו מקרנות, וכ-30% מתרומות של אנשים פרטיים, כך על פי דו״ח של המכון האמריקאי לחדשות ללא כוונת רווח.^[6]

מודל העיתונות ללא כוונת רווח עובד היטב כאשר ישנו ביקוש גבוה לשירות או מוצר מסוימים או כאשר השירות או המוצר חיוניים לחברה, אך השוק אינו מסוגל לתמוך במימון היצירה ובהפצה שלה בכוחות עצמו.^[7] במאמר שפרסם החוקר האמריקאי הארי בראון, הוא טען כי עיתונות ללא כוונת רווח תוכל להשיג חופש עריכה גדול יותר אם תישאר שקופה באשר למקורות המימון שלה.^[8] בפרופבליקה מפרסמים באופן שקוף את פירוט ההכנסות המלא שלהם, את משכורות כתביהם ואת העמדות האידאולוגיות של תורמיהם.^[9] גם בישראל, גוף העיתונות העצמאית ״שקוף״ מפרסם את פירוט התקציב המלא שלו באופן שנתי.^[4]

השפעת מודל המימון על התוכן

בעוד העיתונות המסחרית נתונה רבות ללחץ מגורמים ומשיקולים מסחריים בשל הצורך להישאר רווחיים, העיתונות ללא כוונת רווח זוכה לחופש פעולה גדול יותר. במדיה המסחרית נרשמה עליה של כלי תקשורת המנמיכים את המחויבות שלהם לערכים עיתונאיים מקובלים, מפחיתים תקציבי עריכה ומוציאים לפרישה מוקדמת כתבים ועורכים – כל זאת על מנת לשמור על רווחים גבוהים אשר יספקו את המשקיעים שלהם.^[1] מול אילוצים אלה של המדיה המסחרית, בולט היתרון המשמעותי של גופי תקשורת ללא כוונת רווח, והוא היעדר הצורך להיות רווחיים.

עיתונאים פועלים בהתאם לאינטרס הרווחיות של גופי התקשורת בהם הם עובדים – גם כאשר אינטרסים אלה מתנגשים עם הערכים האישיים שלהם. פעמים רבות הם נתונים ללחץ לפרסם סיפורים פופולריים בתדירות גבוהה כדי לממן את הארגון בו הם עובדים.^[10] לעומתם העיתונאים העובדים בארגונים ללא כוונת רווח אינם נתונים ללחץ מסחרי, חופשיים לעבוד על סיפורים העשויים להיות פופולריים במידה פחותה, ואף זוכים לעבוד עליהם לאורך זמן ממושך יותר. מייסד ״הטקסס טריביון״, גוף תקשורת ללא כוונת רווח הפועל בטקסס, אוסטין, קרא לעיתונות מסוג זה עיתונות ׳בהא הידיעה׳. עיתונות אשר לוקחת סוגיות חשובות ומורכבות ומציגה אותן בהקשר של יחס האזרחים אל ממשלתם״.^[11]

עם זאת, על אף הגידול בגופי תקשורת הפועלים ללא כוונת רווח אשר ממומנים על ידי קרנות ותורמים, גופים אלה עדיין מתמודדים עם קשיים אתיים. למשל, תחנת טלוויזיה ציבורית גדולה בניו יורק דחתה מענק משמעותי שהוצע לה בעבור הפקת סדרה דוקומנטרית, בשל חשיפת קשריו של התורם לנושא הסדרה.^[7] כלומר, על אף היעדר הלחץ המסחרי, גופי תקשורת ללא כוונת רווח עדיין אינם חסינים בפני מניפולציות ולחצים כלכליים, ועל כן אינם בהכרח נקיים מאינטרסים. בדו״ח שנעשה בשנת 2016 על ידי המכון האמריקאי לעיתונות (American Press Institute) על ההיבטים האתיים של גופי תקשורת ללא כוונת רווח, נמצא כי מממנים רבים מממנים גופי תקשורת באותם האזורים בהם הם פועלים בעצמם.^[3] במקרים כאלה, המממנים של גופי התקשורת עשויים להפעיל על העיתונאים לחצים להימנע מסיקור נושאים מסוימים הפוגעים באינטרסים שלהם. כמו כן, בדו״ח האמור נמצא כי 40% בלבד מגופי התקשורת ללא כוונת רווח דיווחו כי כתבו אמנות בנוגע למימון אותו יקבלו, וכשליש כתבו הנחיות המפרטות את מידת הקשר הנאותה עם המממנים.

עיתונאים העובדים בכלי תקשורת ללא כוונת רווח נוטים יותר מעיתונאים העובדים בתקשורת המסחרית לכלול פרשנויות ודעות בדיווחים שלהם, ופחות לפרסום מידע המתבסס על עובדות בלבד, וכן פחות להניע לפעולה בדיווחיהם. כלומר, עיתונאים ללא כוונת רווח נוטים להציג עצמם כמומחים וכמחנכים באמצעות הענקת פרשנות לצד הדיווחים העובדתיים. זאת בניגוד לעיתונאים המסחריים, אשר נוטים בצורה מובהקת להניע לפעולה את קהל הקוראים שלהם, ומשתדלים להימנע מפרשנויות תוך דיווח המבוסס על מידע מאומת ועובדתי ללא משוא פנים.^[10]

בין מאי 2010 לספטמבר 2011, ״פרויקט העיתונות״ של מרכז המחקר פיו סקר 46 גופי עיתונות חוקרת שהוקמו לאחר 2005, ובחן את מידת השקיפות, ההטיה הפוליטית, מספר מקורות ההכנסה והפרודוקטיביות שלהם. ממצאי המחקר הראו כי במהלך תקופת זמן זו, גופי חדשות אשר נהנו ממספר גבוה יותר של מקורות מימון היו מאוזנים יותר מבחינה אידאולוגית. מתוך כלל הארגונים שנבחנו, 56% תויגו כמוטים אידאולוגית. כמו כן, נמצא כי גופי החדשות המוטים ביותר מבחינה אידאולוגית נטו להיות ממומנים ברובם או במלואם על ידי ארגון-אב אחד. במקרים רבים נושאי הסיקור תאמו לנטייה הפוליטית של התורמים.

בישראל

שוק התקשורת הישראלי לוקה בריכוזיות גבוהה, בזיקות ובקשרים בין גופים בתעשייה. אלה יוצרים אינטרסים חופפים בין גופי תקשורת ובין מסקרים למסוקרים ופותחים פתח להשפעה הדדית ביניהם.^[12] קשרים בין בעלי שליטה באמצעי התקשורת לבין מקבלי החלטות עשויים להתבטא בהשפעה על הסיקור הפוליטי. לכן התבססות על מודל של מימון המונים ללא כוונת רווח מעניקה לכלי התקשורת הישראליים חופש פעולה רחב יותר.

בישראל ישנם גופי תקשורת רבים ללא כוונת רווח. אחד מגופי התקשורת המרכזיים בתחום הוא האיחוד בין שלושה כלי תקשורת מובילים: שקוף, העין השביעית והמקום הכי חם בגיהנום. השלושה מתמקדים בעיתונות חוקרת, ופועלים במודל כלכלי של מימון המונים ובעלות מלאה של תומכי המיזם, אשר זוכים לבחור את נושאי התחקיר של המיזם באמצעות הצבעות. כחלק מתנאי המיזוג נקבע כי כלי התקשורת ישמרו על עצמאות, אך ינוהלו יחד על ידי שקוף.

בין גופי התקשורת הנוספים ללא כוונת רווח ניתן למנות את זמן ישראל (מבית ״Times of Israel״) אשר נמצא בבעלותם המשותפת של המיליארדר האמריקאי סת' קלרמן והעיתונאי דייוויד הורוויץ, את שיחה מקומית הממומן על ידי תרומות מקרנות בינלאומיות ומישראלים, וכן את שומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, הממומן על ידי קרנות אמריקאיות.

ראו גם

מוסד ללא כוונת רווח

הערות שוליים

^ ¹ ² Charles Lewis, The nonprofit road, Columbia Journalism Review, 2007
^ The number of nonprofit digital newsrooms grew again in 2022, Nieman Lab
^ ¹ ² Rosenstiel, T., Buzenberg, W., Connelly, M., Charting new ground: The ethical terrain of nonprofit journalism, American Press Institute, 2016
^ ¹ ² שקיפות עצמית, באתר שקוף
^ ProPublica, 2023 Annual Report, ProPublica, ‏2023
^ INN Index 2022: Executive Summary, Institute for Nonprofit News
^ ¹ ² Westenskow, R. C., & Carter, E. L., Journalism as a public good: how the nonprofit news model can save us from ourselves, Communication Law and Policy, 2021
^ Brown F., Foundation-funded journalism: Reasons to be wary of charitable support, Journalism Studies, 2010
^ ProPublica, ProPublica (באנגלית)
^ ¹ ² Carpenter, S., Boehmer, J., & Fico, F., The measurement of journalistic role enactments: A study of organizational constraints and support in for-profit and nonprofit journalism, Journalism & Mass Communication Quarterly, 2016
^ What If: The Non-Profit Media Model, HuffPost, ‏2009-08-30 (באנגלית)
^ תהילה שוורץ אלטשולר ונדן פלדמן, ארגז כלים להתמודדות עם המשבר בשוק העיתונות הישראלי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏אוקטובר 2020