עיריית נתניה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העירנתניה. העירייה עוסקת בעניינים מוניציפליים ובהם הסדרת שירותי החינוך, התרבות, הרווחה, התשתיות, התברואה, תכנון העיר ובניינה. תקציב העירייה עמד בשנת 2015 על כ-1,348.9 מיליון ש"ח. תקציב העירייה מתפרסם באתר האינטרנט של עיריית נתניה.[1]
בכפוף לעירייה פועלות מספר עמותות וארגונים עירוניים.[2] מבין ארגונים אלו ניתן למנות את רשות הספריות העירוניות, המתנ"סים, האגודה לעידוד התיירות, אצטדיון נתניה, מוזיאון בית הבאר וכן עמותה עירונית לחינוך בלתי פורמלי.
היסטוריה
ב-1929 הוצגה תוכנית קסלמן תוכנית בניין עיר ראשונה, ובה מבני ציבור כגון: בית מלון, אצטדיון, גנים ציבוריים ושטחי מסחר. ב-1933 הוצגה תוכנית קליפורד לבניית היישוב כעיר גנים. כך החל פיתוח החלק העירוני של המושבה. כשנה לאחר מכן קיבל היישוב מעמד של כפר וניתנה לראשי היישוב הסמכות לתכנון ופיתוח.
ב-1940 קיבל היישוב מעמד של מועצת עיר וניתנה לראשי היישוב סמכות לחקיקת חוקי עזר. לאחר קום המדינה, ב-3 בדצמבר1948 קיבל היישוב מעמד של עיר.[3] הייתה זו העיר הראשונה הזוכה לקבל מעמד זה עם קום מדינת ישראל.
הבחירות למועצת העירייה השנייה התקיימו ב-14 בנובמבר1950 (עקב אירועי מלחמת העצמאות).
מועצת עיריית נתניה ה-15 (צילום: רן אליהו – עיריית נתניה)
נבחרו: דוד פוקס, מרדכי רפפורט, אריה רוט, אליעזר ריגלר, דב טנא, ד"ר בנימין בקמן, הלל צור, צבי ולטרפרוינד, יעקב רוטר, משה שקד, ישראל שניאור, עובד בן עמ"י, דוד דון, שלמה גוטהילף, חיים כהן-מגורי. איון ניקולסקו, ירדן שועה
