רשי (ערן נעים) הוא קצין משטרה ותיק ומוערך שבמסגרת עבודתו מתמודד עם מצבים אלימים על בסיס יומיומי. הוא נשוי לאביגיל (סתיו אלמגור), העוברת טיפולי פוריות בניסיון להביא עמו ילד. אופיו הקשוח של רשי מתנגש עם אופייה המרדני של בתו החורגת יסמין (סתיו פטאי), וחיי המשפחה סובלים מריבים המעכירים את האווירה בבית. המצב מתדרדר כששני נערים הנחשדים במכירת סמים מעלילים על רשי שהטריד אותם מינית, וכתוצאה מכך הוא מושעה מעבודתו וניצב תחת חקירה של מח"ש. איבוד השליטה ההדרגתי על חייו דוחף אותו לקצה.
"עיניים שלי" התקבל באהדה רבה מצד רוב מבקרי הקולנוע בישראל. שמוליק דובדבני היה הראשון לכתוב על הסרט באתר ynet לאחר הקרנת הבכורה העולמית בפסטיבל ברלין שמדובר ב"יצירה תובענית ומסקרנת שעוד נשמע עליה רבות. זהו סרט תובעני [...] אין בו רגע של הפוגה, וכל סצנה בו משדרת אותנטיות נדירה בנוף הקולנוע הישראלי."[4] לאחר שיצא הסרט לאקרנים בארץ בהפצה מסחרית, הוסיף דובדבני שמדובר ב"סרט עוצמתי ומעיק, שאי אפשר להתיק ממנו את המבט. שיטת הבימוי יוצאת הדופן, המשחק האותנטי ועבודת הצילום המרשימה - זהו קולנוע נדיר וטהור."[5]
אורי קליין כתב באתר הארץ ובמוסף גלריה שמדובר ב"אירוע מכונן בתולדות הקולנוע הישראלי" ושהסרט "מסתמן כאחת היצירות הייחודיות ביותר שהופקו כאן". עוד הוסיף שהסצינות "מהפנטות אותנו בעוצמתן הקולנועית המצטברת – במיוחד מאחר שהן מבוצעות על ידי צוות שחקנים משובח ונעזרות בדיאלוגים מדויקים להפליא, אולי המדויקים ביותר ששמענו בסרט ישראלי מזמן רב". בנוסף כתב על "טרילוגיה על אהבה" שהיא "מעלה את הקולנוע הישראלי העכשווי קומה נוספת, ואולי מעצם מהותה גם שלוש קומות נוספות."[6]
יעל שוב כתבה באתר טיים אאוט שמדובר ב"חוויית צפייה עזה וחונקת מבחינה רגשית"[7], גידי אורשר כתב ש"הסרט הוא ללא כל ספק אחד החסדים המעטים שמעניק הקולנוע שלנו לצופים ולחברה בישראל"[8] ומרלין וניג כתבה באתר סלונה שמדובר ב"יצירת מופת שלא תרפה ממכם זמן רב ושתלמד אתכם המון, ובייחוד, עד כמה אפשר ליצור ולחדש בתוך אמנות הקולנוע."[9]
ערן נעים זכה בשלל מחמאות על הופעתו הראשית בסרט; יעל שוב אמרה כי "אי אפשר להגזים בשבחים על הופעתו הפוצעת", איתן ווייץ הוסיף ש"האיש הזה עושה את כל הסרט" וגידי אורשר כתב שנעים "נושא על כתפיו הרחבות את הכאב המתגבר כולו". אבנר שביט שיבח את עבודת הבימוי של שני וכתב ש"בעיקר מפליאה הדרך העוצמתית בה הוא מוציא את המיטב משחקנים לא מקצועיים, ובראשם ערן נעים בתפקיד הראשי."[10]יונתן גת כתב על נעים שהוא "מגדולי שחקני הקולנוע בישראל בכל הזמנים. [...] מעולם (דגש על מעולם) לא ראיתי משחק אמין כזה בסרט ישראלי. מעולם. ואני יכול לחשוב על מאות שחקנים בינלאומיים מעולים, שהמשחק שלהם נופל ממש מרמת האמינות של ערן בסרט הזה."[11]
מאידך, נשמעו גם קולות ביקורת: אבנר שביט ביקר בחריפות את הטרילוגיה בוואלה! וכתב "למרות ההתלהבות הרבה שיש בתעשייה המקומית סביב שלושת הסרטים [...] הם פורנו של אומללות ומופת של ניצול, נצלנות ומניפולטיביות, וחמור מכל - יש בהם יותר משמץ של האשמת הקורבן וסימפתיה לאלימות. הכישרון הרב שבו הם נעשו, הופקו, לוהקו ובוימו רק הופך אותם למרתיעים עוד יותר."[12]יאיר רוה כתב בכלכליסט "אני לא חושב שאי פעם שנאתי כך סרט. גם בסרטים שלא אוהבים מוצאים מדי פעם נקודות זכות, אבל לא כאן. [...] הרגשתי שהסרט תוקף אותי ומתעלל בי, בדיוק כמו שהבמאי עושה לדמויותיו ולשחקניו. ללא אמפתיה, ללא חסד, ללא עידון, סרט שכולו אכזריות, שהופק בכל השיטות הקולנועיות שאני מתנגד להן."[13]
