PROFILPELAJAR.COM

עוז לתמורה היא תוכנית רפורמה חינוכית, ניהולית ומקצועית בחינוך על-יסודי המיושמת בהדרגה החל משנת הלימודים ה'תשע"ב.

רפורמת "עוז לתמורה" היא הרפורמה הגדולה ביותר שנערכה עד כה במערך ההוראה בחטיבות העליונות במערכת החינוך, ומטרתה להביא לידי שינוי יסודי בהיבט הפדגוגי, בתחום הניהולי ובתנאי העסקת המורים, לקדם את הישגי מערכת החינוך ולהעצים את מעמדו של המורה. הסכם "עוז לתמורה" נחתם ב-14 באוגוסט 2011.^[1] ב-11 בנובמבר 2013 הוסכם על החלת הסכם עוז לתמורה גם בחטיבות העליונות של בתי הספר הממשלתיים.^[2]

הרפורמה מיושמת בהדרגה משנת הלימודים ה'תשע"ב (2011–2012) על פי הסכם קיבוצי שנחתם באוגוסט 2011 בין מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות (המעסיקים) ובין ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים ובמכללות.

בשלוש השנים הראשונות ליישומה של הרפורמה (ה'תשע"ב–ה'תשע"ד) הצטרפו אליה 444 חטיבות עליונות, שהן כ-40% מהחטיבות העליונות בישראל, ביישום מלא או חלקי.

הרפורמה כוללת שינויים במבנה שבוע העבודה של המורים (מעבר לשבוע עבודה של 40 שעות), במבנה השכר של המורים (תוספת שכר ממוצעת של 42%) ובמבנה מערכת השעות שלהם (הוספת שעות להוראה פרטנית ושעות תומכות הוראה). כמו כן, הוסדרו תהליכי הערכת המורים ומתווה הפיתוח והקידום המקצועי שלהם, ונקבע מתווה להקמת פינות עבודה הולמות למורים לצורך ההוראה הפרטנית והעבודה בשעות תומכות ההוראה. עלותה המשוערת של הרפורמה, אם תיושם במלואה בכל החטיבות העליונות, היא כ-3 מיליארד ש"ח לשנה, וסכום זה יתווסף לבסיס התקציב של משרד החינוך.

מטרות התוכנית

קידום התלמידים בחטיבות העליונות
העצמת מעמד עובד ההוראה כגורם המשמעותי והחשוב בתהליך החינוך וההוראה
שיפור במעמדם ובשכרם של עובדי ההוראה
שינוי במבנה משרת ההוראה: מבנה שבוע העבודה של עובד ההוראה בעוז לתמורה מאפשר תוספת זמן לעבודה אישית, לעבודת צוות, לשעות פרטניות, לפיתוח מקצועי ולזמינות לתלמידים
עלייה משמעותית בשכר המורים – עלייה של למעלה מ-51%
שינוי שבוע העבודה של המורים – מעבר לשבוע עבודה של 40 שעות: 24 פרונטליות, 6 פרטניות, 10 תומכות הוראה
מצוינות בהוראה – קידום ותגמול מורים על בסיס הערכה ומצוינות
תגמול כלל המורים בבתי הספר המצטיינים בהישגים לימודיים, חברתיים וערכיים
חיזוק מעמד וסמכות המנהל, שיפור סביבת העבודה של המורים והתאמתם למבנה שבוע העבודה החדש
שיפור מרחבי הלמידה של התלמידים וסביבות העבודה של המורים
פיתוח מקצועי מתמשך של סגלי ההוראה
שיפור האפקטיביות של בית-הספר, המתבטאת בשיפור ההישגים, מניעת נשירה ושיפור באקלים הבית ספרי

עיקרי התוכנית

ההסכם חל על כל העובדים המדורגים בדירוג עובדי הוראה, המיוצגים על ידי ארגון המורים, המועסקים בשירות המעסיקים בחינוך העל-יסודי – בחטיבות העליונות תלת שנתיות (כיתות י'–י"ב) וארבע שנתיות (כיתות ט'–י"ב), לרבות בכיתות י"ג–י"ד, המפוקחות על ידי משרד החינוך.

רפורמת עוז לתמורה יושמה בבתי הספר אצל המעסיקים באופן הדרגתי, במהלך שנות הלימודים ה'תשע"ג–ה'תשע"ה. בכל אחת משנות הלימודים הללו, היא יושמה בחלק מבתי הספר באופן מלא, ובאחרים באופן חלקי, בהתאם לרשימות שגובשו על ידי משרד החינוך, בהיוועצות עם ארגון המורים. החל משנת הלימודים^{[דרושה הבהרה]} יושמה הרפורמה בכל בתי הספר בכפוף להוראות ההסכם שנחתם.

מבנה שבוע העבודה – עובד הוראה המועסק בהיקף משרה מלאה ישהה בבית הספר 40 שעות שבועיות. הרכב השעות: 24 שעות הוראה פרונטלית, 6 שעות הוראה פרטנית, 10 שעות תומכות הוראה.
שעות הוראה פרונטליות – שעות הפרונטליות (24 שעות שבועיות) כוללת: שעות הוראה במליאה כמקובל: כיתת אם, קבוצת לימוד, קבוצת לימוד במעבדה כששעות תפקיד כמו: שעות חינוך, שעות הכנה לבגרות ושעות תפקיד של בעלי תפקידים הזכאים לבצע שעות תפקיד במקום שעות הוראה פרונטליות.
שעות הוראה פרטנית – שש שעות בהן יעבוד המורה עם קבוצה של עד שלושה תלמידים, או, לפי החלטה של צוות פדגוגי בראשות מנהל בית הספר עד חמישה תלמידים.
שעות תומכות הוראה – עשר שעות תומכות הוראה תשובצנה לאורך כל יום העבודה יוקדשו לפעילות מקצועית אישית של המורה ולפעילות בית ספרית: ישיבות עבודה (שעתיים שבועיות), השתלמויות צוותיות (שעתיים שבועיות), שיחות עם הורים (שעה שבועית), הכנת חומרי הוראה, בדיקת עבודות ומבחנים (5 שעות שבועיות)
הרכב שעות העבודה – הרכב שעות העבודה נקבע על פי חלקיות המשרה. במקרים מיוחדים (ימי אספת הורים, לדוגמה), המנהל רשאי לקבוע, בהסכמת ועד המורים, שעות עבודה שונות, ללא שינוי בהרכבן השבועי. באישור המנהל, ניתן לבצע שינוי בתמהיל הפעילויות המבוצעות בשעות תומכות ההוראה, תוך שמירה על הממוצע החודשי של התמהיל. לא ניתן להמיר שעות פרטניות לשעות תומכות הוראה ולהפך, או שעות הוראה פרונטלית לפרטניות.
משך שבוע העבודה – בית הספר יחויב בהתקנת שעון נוכחות וכל עובדי ההוראה יחויבו בהחתמת שעון בכל כניסה ויציאה מבית הספר. ממורה העובד במשרה מלאה (40 שעות), תידרש נוכחות של 40 שעות כפול 60 דקות בבית הספר. ממורה העובד במשרה חלקית תידרש נוכחות בבית הספר בהתאם להיקף השעות שנקבע בטבלת חלקיות המשרה, כפול 60 דקות לשעה. אורכה של שעת הוראה לא ישתנה ביחס לאורכה כיום.
מבנה שבוע העבודה של מנהל בית הספר – ארבעים שעות שבועיות מתוכן 3–6 שעות שבועיות הוראה פרונטלית על פי הנחיות משרד החינוך ביתר השעות יעסוק המנהל בהובלת הפדגוגיה, בניהול בית הספר ובהערכת מורים.
גמולים לבעלי תפקידים – החל משנת הלימודים ה'תשע"ג, העסקה לפי תנאי הרפורמה תהיה תנאי סף לקבלת תפקיד. כל שעות התפקיד יבוצעו במהלך יום העבודה בבית הספר. הוסדרה הקצאת שעות לבעלי התפקידים המרכזיים בחטיבה עליונה, עודכנו מפתחות התגמול ונקבעו מספר תפקידים חדשים. לדוגמה: רכז התאמות ללמידה והבחנות בבחינות הבגרות – תפקיד חדש המזכה בגמול בשיעור של 6%. רכז הערכה ומדידה – תפקיד חדש המזכה בגמול בשיעור של 6%.
גמול השתלמות - עובדי הוראה ברפורמת עוז לתמורה יכולים לצבור גמול אחד בכל שנה ולא יותר. גמול השתלמות ניתן עבור 112 שעות, ושווה 1.2% תוספת לשכר, עד מקסימום של 19 גמולים (תוספת של 22.8% לשכר). שעות השתלמות מעבר ל-112 שעות נצברות (ללא הגבלה) ויכולות לשמש לטובת קבלת גמול בשנה שלאחריה. אין חובה לקחת השתלמויות.
מענקים בגין הערכה והישגי בית הספר – מענקים בגין הערכה אישית יינתנו ל-15% מהמורים בחטיבות העליונות. סכום המענק 5,500 ש"ח. מענקים בגין הישגי בית הספר יוענקו ל-10% הראשונים בסך: 8,000 ש"ח, ל-10% שאחריהם מענקים בסך 6,000 ש"ח, ל-10% שאחריהם מענקים בסך 4,000 ש"ח, ל 10% שאחריהם מענקים בסך 3,000 ש"ח.

מודל הערכה

החל משנת הלימודים ה'תשע"ג, כל מורי בית הספר יוערכו על ידי הנהלת בית הספר על פי מודל הערכה שפותח על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה). הערכה זו תשמש לצורך הערכה מעצבת, תוספת דרגות קידום, לצורך מתן מענקים חד פעמיים (תגמול דיפרנציאלי אישי) ולפיטורים.

יישום התוכנית

בינואר 2014 פורסם דו"ח מחקר כמותי ואיכותני שבדק תפיסות של מורים ומנהלים את הרפורמה ועמדותיהם כלפי אופן הטמעתה בשנת הלימודים ה'תשע"ג. הדו"ח מבוסס על כלי הערכה מקצועיים שפותחו על ידי ראמ"ה.^[3]

לפי הדו"ח, העמדה העקרונית של המורים והמנהלים כלפי "עוז לתמורה" היא שיש בה אלמנטים מרכזיים חיוביים ובעלי פוטנציאל חיובי רב. המרכיבים המרכזיים שנתפסים ככאלה בהם גלום הפוטנציאל הם בעיקר השעות הפרטניות והשינוי בשכר המורים. בנוסף, ניתן לזהות כי חלק מהבעיות והקשיים, בעיקר המרכיבים ה"טכניים" השונים הקשורים לרפורמה (בעיקר שכר המורים ובינוי פינות העבודה) נפתרו או יושבו. עם זאת, עדיין ניתן להצביע על קשיים רבים ומתמשכים בהטמעתה, הן ברמה המערכתית והן באופן התבססותם של תהליכים ומסגרות עבודה לא מיטביים ברמה הבית ספרית.

ביקורת

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים מרץ–יולי 2014 את פעולות משרד החינוך ליישום ולהטמעה של הרפורמה.

בין היתר נבדקו היקף ההצטרפות של בתי ספר לרפורמה, ניהול השעות הפרטניות ותומכות ההוראה, התוכניות לפיתוח מקצועי בית-ספרי של צוות המורים, הערכת המורים, הקמת פינות עבודה ותהליכי ליווי, מעקב ובקרה על יישום הרפורמה. הביקורת נערכה במטה משרד החינוך (הממונה על "עוז לתמורה" והאגף לחינוך על-יסודי במינהל הפדגוגי, האגף לבינוי ותקצוב במינהל הפיתוח, האגף לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה והיחידה להערכת עובדי הוראה במינהל לעובדי הוראה והמינהל לתקשוב ומערכות מידע), וכן בשלושה ממחוזות המשרד: צפון, מרכז ותל אביב ובחמישה בתי ספר. כמו כן, התקיימו ביקורים ב-21 בתי ספר לבדיקת הפיתוח הפיזי של פינות העבודה.