עדת ישורון ציריך (בגרמנית: Israelitische Religionsgesellschaft Zürich, או בקיצור IRGZ) היא אחת משתי קהילות יהודיות חרדית-אורתודוקסית בעיר ציריך.

יש כ-350 חברים בקהילה, והיא חבר בפדרציה השווייצרית של קהילות ישראל (גר') מאז 1918.^[1]

הקהילה נוסדה בשנת 1895 כאגודה בלתי רשמית והשתייכה בתחילה לקהילה הקיימת בציריך (אנ')(גר'), עד שנפרדה שלש שנים לאחר מכן עקב אי הסכמה על הכיוון הפחות דתי של הקהילה הנ"ל. כבר ב-1890 ייסדו ג'וזואה גולדשמידט, יוזף אטלינגר ואיזידור קון מניין משלהם בציריך. בשל השקפת עולמם האורתודוקסית, השלושה לא רצו להשתתף בקהילת ציריך הקיימת. לפולד וייל העמיד לרשותם חדר בדירתו בו התחילה הקהילה החדשה.^[2]

הקהילה מחויבת לעקרונות הנאו-אורתודוקסיה כפי שיסדם הרב שמשון רפאל הירש במאה ה-19, והיא הקהילה היחידה דוברת גרמנית שייצגה את הכיוון הזה בתוך היהדות במשך למעלה ממאה שנה ללא הפרעה. התפילות הן לפי סידורי רדלהיים (סידור שפת אמת) ומקפידים על ההגייה הגרמנית-אשכנזית המסורתית של העברית בתפילה (לפחות במנינים המתקיימים בבית כנסת הגדול - במנינים המתקיימים בבית המדרש פחות מקפידים על ההגייה), ואומרים את רוב רובם של הפיוטים שבמנהג אשכנז המערבי.^[3] בתחילת המאה ה-20 היה גל הגירה ממזרח אירופה, שחלק ייסדו את קהילת אגודת אחים (גר') ב-1912, שגם היא אורתודוקסית-חרדית, אך מתפללים לפי נוסח ספרד. מאז שנות ה-60, מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין הקהילות, בעיקר בתחום הכשרות.

לקהילה בית כנסת ב-Freigutstrasse, שנבנה ב-1923/24 על פי תוכניות של על ידי האדריכלים הנאואר ווויטשי (גר') בסגנון אר דקו, מרכז קהילתי ב-Brandschenkesteig, ובית קברות בעיריית Fällanden.^[4] בית הקברות הוקם בשנת 1936 לאחר סגירת בית הקברות שטיינקלופה בציריך ומשתרע על פני 7,090 מ"ר.

בתי ספר לבנים ולבנות קשורים בקשר הדוק לקהילה אך מאורגנים באופן עצמאי.

• אתר הרשמי של הקהילה (בגרמנית)