את הפורמט הראשון הנחה אהוד מנור עם שירים ישנים לצד חדשים, בחלק מן התוכניות ראיין אמנים, הראיונות נמשכו כרבע שעה. על כל שיר היה מנור מסביר מידע מפורט על כל שיר וזמר. פורמט זה שודר משנת 1982 ועד שנת 1985. בתוכנית הפרידה שלו אירח מנור את עפרה חזה.
באוגוסט 1985 שונה מעט הפורמט והפעם המנחים היו ענת דולב ומנחם גרנית. עדיין היו ראיונות ולהיטים לצד שירים ותיקים יותר[2]. פורמט זה כלל 72 תוכניות עד 14 בפברואר 1988, וכלל פינת "סקירת תקליטים חדשים" ו"מוזיקה בקולנוע", את האינפורמציה על השירים הגישה ענת דולב, ואת הראיונות מנחם גרנית, שהגיש מספר תוכניות לבד לקראת הסוף. באוקטובר 1986 קוצרה התוכנית מ-50 דקות ל-20 דקות[3].
בשנת 1988 פרש מנחם גרנית מצוות מערכת התוכנית ומהגשתה[4].
ביולי 1988 הצטרף להגשה יואב קוטנר במקום מיכל ניב, שהמשיך עם אברי גלעד באותה המתכונת. במאי 1989 פרץ סכסוך עם חברות התקליטים על התעריף שישולם להם על שידורי קליפים, שעמד על 30 דולר בלבד[6].
בפברואר 1990 השתנתה התפאורה ומנגינת הפתיחה, ובנוסף למגזין הערב הרגיל, פעמיים החודש בימי א', התווספה גם תוכניות מגזין לילה תחת השם "עד פופ לילה", ששודרה במשך שעה כל יום רביעי בחצות. בתוכנית הלילה שודרו קליפים וקטעי הופעות של מוזיקאים מהעולם[7]. בספטמבר החליט מנהל הטלוויזה יוסף בראל לקצר את התוכנית ל-15 דקות בלבד, ולבטל את מגזין הלילה. בתגובה הודיעו אברי וקוטנר על פרישה מהגשת התוכנית[8]. לאחר פרישתם של אברי וקוטנר, התוכנית עברה למתוכנת מצומצמת בהגשתו של חיים צינוביץ'[9].
במהלך מלחמת המפרץ בינואר-פברואר 1991 התוכנית לא שודרה ובאפריל חזרה במתכונת לילית בהגשתם של דידי הררי, לאה עוז ואחרים.
