עברית רב־מגדרית היא מערכת אותיות שפותחה כהרחבה לאלפבית העברי, ומאפשרת לכאורה כתיבה רב־מגדרית. המערכת נוצרה על מנת להנכיח נשים בשפה העברית, וליצור מרחב חדש בשפה למי שמזדהה במגדר שהוא א-בינארי.[1]
רקע
עברית היא שפה מחויבת מגדר, וכמעט כל התייחסות לאדם או קבוצת אנשים מחייבת בחירה בלשון זכר או נקבה. על פי כללי האקדמיה ללשון העברית (עודכנו ב-2010), לשון זכר היא הלשון הסתמית, ומשתמשים בלשון זכר כשמדובר על אדם כללי שזהותו המגדרית אינה ידועה. כמו כן, בפניה לקבוצה שרובה נשים אך לא כולה, עדיין יש להשתמש בלשון זכר רבים.[2][3]
קיימים מחקרים המצביעים על ההשפעה של מאפייני השפה על התודעה, לדוגמת ירידה בהישגים של סטודנטים כאשר פונים אליהם בצורת הפניה המגדרית הלא נכונה, בעיקר אצל נשים. עם זאת, המחקרים לא מכילים התייחסויות לרמת ההישגים המתקבלת כאשר הפנייה משתמשת בגופן רב-מגדרי.[4][5]
בשנים האחרונות התפתחו מספר שיטות כתיבה שמטרתן להימנע מהדרת נשים מהשיח.[6][7][8] אחת משיטות אלה היא עברית רב־מגדרית, המבוססת על תווים חדשים המעוצבים כך שיאפשרו לכתוב מילים המשלבות ויזואלית בין לשון זכר ונקבה.
היסטוריה
את מערכת האותיות "עברית רב־מגדרית" יצרה מיכל שומר, והיא פורסמה באופן פומבי לראשונה ביולי 2019.[9] המערכת החלה כעבודת גמר בלימודי תואר ראשון בעיצוב תקשורת חזותית במכללת HIT חולון, בהנחיית ג'ודית אשר,[10] ולאחר סיום לימודיה פיתחה שומר את האותיות לגופנים נוספים ואת מימושן הטכני.
אימוץ
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הפרק מדבר על מקרים מסוימים, בודדים, של אימוץ, אך לא על אימוץ בקרב הציבור הרחב, אם בכלל קיים.
ב-9 בספטמבר 2021 הוכרזו הזוכים והזוכות בתחרות כתיבה של שירים וסיפורים בעברית רב־מגדרית, אליה הוגשו למעלה מ-130 יצירות. צוות השיפוט, שכלל את עינת יקיר, טל ניצן ועודד וולקשטיין, העניק את הזכייה ליצירות של תמר לזר, אייל שלום, רויטל גולדשמיד, ניר סופר-דודק, מאיה אשר ולירוי בר נתן.[16]
נכתב ספר הכתוב בעברית רב־מגדרית,[17] וקיים שימוש בעברית רב־מגדרית במסמכים משפטיים.[18]
לאחר שהחל שימוש בשפה רב מגדרית ושימוש בגופן "עברית רב-מגדרית" בקורסים בחיל המודיעין וחיל האוויר, באוקטובר 2021 הורה אגף המבצעים בצה"ל שלא לאמץ את העברית הרב מגדרית בטענה שהחוק מחייב את צה"ל לפעול לפי כללי האקדמיה ללשון העברית.[19]
התנגדות
בעקבות מקרים שונים של אימוץ הכתב בידי מוסדות כגון בית ספר ממלכתי־דתי, צה"ל וקופת חולים מאוחדת, ביטאו רבים התנגדות לשימוש, מה שגרם לאיסור השימוש בכתב זה בבתי הספר הממלכתיים־דתיים ובצה"ל ולנסיגה מהשימוש בו בקופת חולים מאוחדת.[11]
ביקורת
השימוש בעברית רב־מגדרית עורר ביקורת מצד מספר גורמים, בטענה שמדובר בשיבוש השפה העברית והנדסתה למטרות חברתיות־פוליטיות, שהשפה צריכה לשקף את הדיבור, ושמדובר בחוסר כבוד לשפה.[11] כן נטען כי התפתחויות בעקבות "לחצים מצד החוג למגדר" לא בהכרח מהווים התפתחות טבעית של שפה.[11] מבחינה טכנית, נטען כי הגופן מסורבל, מבלבל[11] וקשה לקריאה.[20] כמו כן לא הוכח כי השיטה עדיפה על אחת מהשיטות הקיימות כגון פנייה בלשון זכר-רבים, אשר לפי מחקר בוחן הישגים נחשבת השיטה הנוחה ביותר הן לגברים והן לנשים.[21]
תֵּם סופית, המשלבת בין האותיות ת', ם'. למשל: תלמידים/תלמידות
נֵם סופית, המשלבת בין האותיות ן', ם'. למשל: אתם/אתן
תָּד, המשלבת בין האותיות ת', ד'. למשל: אחד/אחת
נָת, המשלבת בין האותיות ת', נ'. למשל: שניים/שתיים
יָת, המשלבת בין האותיות ת', י'. למשל: ילמד/תלמד
הָת, המשלבת בין האותיות ת', ה'. למשל: מורה הכיתה / מורת הכיתה
וָה, המשלבת בין האותיות ו', ה'. למשל: שלו/שלה
אָן, המתקבלת מהחסרת חלק מהאות א'. למשל: אנשים/נשים
הָה, המתקבלת מהחסרת חלק מהאות ה'. למשל: אתה/את
תָּה, המתקבלת מהחסרת חלק מהאות ת'. למשל: לומד/לומדת
רֵב, סימן ניקוד המציין שימוש בעברית רב־מגדרית.
קיימות הרחבות לגופןאלף, ולגופנים נוספים, בהן תווים אלה זמינים.
חוסרים בטיפוגרפיה החדשה
בטיפוגרפיה החדשה הנוכחית חֲסֵרִים עדין הסימנים הנצרכים הבאים:
אות המשלבת בין האותיות ה', י'. למשל (עבור אתה/את): תעשה/תעשי.
אות המתקבלת מהחסרת חלק מהאות י'. למשל (עבור אתה/את): תלמד/תלמדי
אות המתקבלת מהחסרת חלק מהאות ו'. למשל (עבור אתה/את): תשמור/תשמרי (תוך שימוש גם באות הקודמת. וכן: חבריו/חברותיו, אח/אחות, תוך שימוש גם באות המתקבלת מהחסרת חלק מהאות ת'. וכן: אחים/אחיות, תוך שימוש גם עם "תם סופית").
אות המתקבלת מהחסרת חלק מהאות נ'. למשל (עבור אתם/אתן): תלמדו/תלמדנה (תוך שימוש גם באות הקודמת ובאות המתקבלת מהחסרת חלק מהאות ה').