סרגיי אקסיונוב נולד בבלץ שבמולדובה הסובייטית ב-26 בנובמבר 1972. אביו היה מנהיג קבוצה שנקראה הקהילה הרוסית של צפון מולדובה בבלץ.[3][4]
בשנת 1989 עבר לקרים ונרשם למכללה למהנדסים צבאיים בסימפרופול; עם זאת, נפילת ברית המועצות התרחשה לפני שסיים את לימודיו באקדמיה כדי להיות קצין בצבא הסובייטי, לאחר מכן הוא סירב להישבע שבועת אמונים לאוקראינה, שלדעתו "נותקה שלא בצדק מרוסיה".[3][5]
בשנים 1993–1998 הוא היה סגן מנהל של חברה בשם אלאדה, עסק הקשור למוצרי מזון.[5] מאוקטובר 1998 עד מרץ 2001 הוא היה סגן מנהל חברת אסטריקס ומאז אפריל 2001 הוא שימש כסמנכ"ל חברת אסקדה.☃☃ אקסיונוביהוא גם ראש ארגון ההיאבקות היוונית-רומאית של קרים, מועדון הספורט הוואראנג-דו. אקסיונוב קיבל את הדרכון האוקראיני שלו ב־12 באוגוסט 1997.
קשרים לכאורה לפשע מאורגן
מקורות טענו כי אקסיונוב שימש באמצע שנות התשעים כסגן, או בורר, עם הכינוי "גובלין"[6][7][8][9][5] בכנופיית הפשע המאורגן "סאלם".[10] אקסיונוב הכחיש את ההאשמות. הפוליטיקאי האוקראיני ומפקד המשטרה לשעבר בחצי האי קרים, גנאדי מוסקאל (1997–2000) טען כי לאקסיונוב היה קשר עם עולם הפשע. בשנת 1995, כמה מחברי סאלם נכנסו לתפקידם כחברי פרלמנט מקומיים וקיבלו חסינות פרלמנטרית.[11][12][13][14] על פי ה"קייב פוסט", אקסיונוב עבד יחד עם חבר כנופיה אחר, סרגיי וורונקוב, בראשית שנות ה-90. וורונקוב הוא בוס מאפיה ידוע ששוחרר מהכלא בשנת 2008 ועדיין עושה עסקים בחצי האי קרים, לטענת אנדריי יניצקיי, עיתונאי שחקר את אקסיונוב[15] והוא יליד סבסטופול.[16]
אקסיונוב החל את הקריירה הפלילית שלו בכנופיית "היוונים"[5] שנוצרה בחצי האי קרים על ידי האחים סאבופולו ורק אחר כך עבר אקסיונוב לכנופיית "סאלם" הידועה לשמצה. בשנת 1994 חשדו הרשויות בו ובאלכסיי ז'וק בהריגת אולג פניוק. אף על פי ש"היוונים" חוסלה, בניגוד לרבים אחרים הצליח אקסיונוב לשרוד במפה הפוליטית. אותו ז'וק נהרג עשר דקות לאחר שיחת הטלפון שלו עם אקסיונוב, מה שהעלה חשד בקרב "שותפיו" לשעבר.
בינואר 1996 נפצע אקסיונוב לאחר שרכב וולוו בו נסע התהפך על הכביש המהיר סימפרופול–מוסקבה במהלך קרב יריות.[15][5] על פי מסמכים רשמיים, היעד המיועד היה סמהאן מזאהיר-אוגלו אגייב (שכונה "סאני"). לצד אגייב ואקסיונוב, היו ברכב גם אלכסנדר בוגומול ופאהרוטדין אליאב. הרצח בוצע בנשק אוטומטי על ידי חמושים של "היוונים", רוסלן ורוסל מיבפטוריה שנסעו ברכב שחור מדגם סמארה. כשהרצח הוזמן על ידי איוואן סבופולו. הן רוסלן והן רוסל נעצרו ב-24 בינואר 1996, אך שוחררו מחוסר ראיות.
בשנת 1997 טען מפקד יחידת הסיור בבחצ'יסאראי, ברז'נוי, כי אקסיונוב, הרג יחד עם רס"ן המשטרה לשעבר, ולדימיר ברנשטיין ("בן"), את ראש רשת קרים של חברת קוזין לאספקת אנרגיה ומנהל מפעל אלכוהולי.[5] פעיל המינהל למאבק בפשע המאורגן של משטרת אוקראינה הצהיר כי אקסיונוב שמר על קשר הדוק עם סרגיי וורונקוב ("וורונוק") ו"סנדקו" של סאלם, ויאצ'סלב שבייב (מנהיג מפלגת התחייה הכלכלית). בצירוף מקרים, חברי מפלגת התחייה הכלכלית היו מעורבים בהקמת הארגון הבדלני האזרי "רפובליקת נגורנו-קרבאך".
בערך באותה תקופה החל אקסיונוב לקנות ולאגור נשק.[5] עלה חשד כי המשרד האזורי של התובע הכללי באוקראינה קיבל שוחד בסך 60,000 דולר כדי להפסיק את חקירת הרצח של וולודימיר טיכונצ'וק. אקסיונוב קיבל גם את כל הנכסים של אגייב שנהרג באביב 1997. בשנת 1998 הן סאלם והן בשמאקי הפכו לכנופיות החזקות ביותר בחצי האי קרים ונשיא אוקראינה נאלץ לשלוח יחידות מבצעיות מיוחדות של המשטרה האוקראינית ושירות הביטחון של אוקראינה כדי להחזיר את הסדר באזור.
אקסיונוב תבע את מיכאיל בכרב, סגן יושב ראש הפרלמנט של קרים בשנת 2010, בגין טענות לליקויים כאלה. על אף שבית המשפט בסמכות המקורית פסק לטובת אקסיונוב ודרש מבכרב לפרסם ביטול, ההחלטה בוטלה על ידי ערכאת ערעור שקבעה כי אין שום הוכחה שתצדיק את הפרכת הטענות.[17] אנדריי סנצ'נקו, חבר פרלמנט מטעם קרים במועצה העליונה ממפלגת בטקיבשצ'ינה טען שאקסיונוב היה מעורב בפעילות זו יחד עם ראש המועצה העליונה של קרים, ולדימיר קונסטנטינוב.[11][18][19][20] סנצ'נקו טען כי "היו דיווחים על כך שהוא השתתף ברצח (וולודימיר) טיכונצ'וק [בשנת 2004], אז ראש הוועדה לניירות ערך של קרים, ולפני כן בהריגתו של ראש קרן נכסי המדינה (אולכסיי) גולוביזין [ב-1997]."[15] אקסיונוב נחקר על ידי המשטרה בגין שני מעשי הרצח, אך מעולם לא הועמד לדין. סנצ'נקו מאמין שאקסיונוב הצליח לחמוק מאחריות פלילית בשל קשריו בחצי האי.
במהלך הכיבוש המזוין של הפרלמנט של קרים על ידי כוחות רוסיים בפיקודו, נבחר אקסיונוב לתפקיד ראש הרפובליקה בעקבות הצבעת אי אמון בממשלת אוקראינה החדשה.[21][22][3] מאחר שהיה לו קשרים מתועדים היטב לפשע מאורגן, מאז 5 במרץ 2014, הוא מבוקש על ידי שירות הביטחון האוקראיני לאחר שהואשם בחלק 1 של סעיף 109 לחוק הפלילי של אוקראינה.[23]
קריירה פוליטית מוקדמת
לאקסיונוב הוענקה אזרחות רוסית כתושב מולדובה, ב-10 בינואר 2003.[24] בשנת 2008 הוא היה חבר ב"קהילה הרוסית של חצי האי קרים "(" Русская община Крыма ") וחבר בארגון הציבורי "הנכס האזרחי של קרים"("Гражданский актив Крыма ").
בשנים 2008–2009 לווה אקסיונוב כמעט 5 מיליון דולר ממיקולה קירילצ'וק, לשעבר שר התעשייה בקרים, לפיתוח מפלגת האחדות הרוסית. קירילצ'וק ברח מאז מחצי האי קרים וניסה להחזיר את כספו באמצעות מערכת המשפט.[15] מאז 2009 אקסיונוב חבר במועצת המנהלים ב"נכס האזרחי של קרים", נשיא משותף של המועצה המתאמת "למען האחדות הרוסית בחצי האי קרים!" (За русское единство в Крыму!) ומנהיג התנועה הפוליטית הציבורית הכל-קרים אחדות רוסית ("Русское единство"). מאז 2010 שימש כסגן המועצה העליונה של חצי האי קרים, כאשר מפלגתו "אחדות רוסית", זכתה ב-4% מהקולות (מה שהעניק לה 3 מושבים מתוך 100 המושבים בפרלמנט של קרים) במהלך הבחירות למועצה העליונה של קרים, באותה שנה.[25]
במהלך תוכנית בערוץ הטלוויזיה ATR ב-3 במרץ 2012, הגיב אקסיונוב על סיפוחה האפשרי של קרים לרוסיה: "אני חושב שהזמן לתהליך זה כבר עבר. היום אנחנו חיים באוקראינה. יש לי דרכון אוקראיני, אזרחות אוקראינית ולכן יש לדון בכל הבעיות רק ביחסים ידידותיים בין מדינותינו".
ראש קרים
בעקבות מהפכת יברומאידאן, ב-27 בפברואר התקיים מושב חירום בבית המחוקקים בקרים בזמן כיבושו על ידי אנשי כוחות ההגנה העצמית של קרים.[3] לאחר איטום הדלתות והחרמת כל הטלפונים הניידים, חברי הפרלמנט שהוזמנו על ידי אקסיונוב להיכנס לבניין, העבירו את התנועה בנוכחות אנשים חמושים ברובי סער קלצ'ניקוב ומשגרי רקטות.[15][26][27] התוצאה הייתה ש-55 מתוך 64 קולות בחרו באקסיונוב לראש ממשלת קרים.[28] חשבונות תקשורת שונים חלקו על השאלה האם הצליח לאסוף מניין של 50 מעמיתיו לפני שהתכנס המושב באותו יום, וכמה מחוקקים של קרים שנרשמו כנוכחים טענו כי כלל לא התקרבו לבניין. אחרים הכחישו שהיו בעיר וטענו כי נעשה שימוש בשמם בכרטיסי הצבעה כפולים שנגנבו מהכספת של הפרלמנט. צירי האופוזיציה נמנעו מלדבר בפומבי מחשש לנקמה בגלל איומים שקיבלו. על ראש ממשלת קרים, אנטולי מוהילוב, נאסר מלהשתתף במושב.[29]
על פי החוקה האוקראינית, ראש ממשלת קרים מתמנה על ידי הפרלמנט של הרפובליקה האוטונומית אחרי התייעצויות עם נשיא אוקראינה. אולגה סולניקובה, ממזכירות הפרלמנט, הצהירה כי קיים הסכם עם הנשיא המודח ויקטור ינוקוביץ'.[26] עם זאת, נשיא אוקראינה הזמני, אולכסנדר טורצ'ינוב, קבע שמינויו של אקסיונוב לראש ממשלת קרים אינו חוקתי.[30]
ב-5 במרץ 2014 הוציא בית המשפט המחוזי שבצ'נקו בקייב צו למעצרם של אקסיונוב ולדימיר קונסטנטינוב,[31] ועל שירות הביטחון של אוקראינה הוטל על הבאתם לבית המשפט.
בשל משבר קרים, ב-17 במרץ 2014, הוא הוכנס לרשימות הסנקציות הקנדיות, האיחוד האירופי וארצות הברית[32]; נכסיו במדינות אלה הוקפאו, ועל אקסיונוב נאסר על כניסה למדינות אלה.
בבחירות לפרלמנט בקרים בשנת 2014 התמודד אקסיונוב כמועמד מטעם רוסיה המאוחדת משום שלטענתו, "החזית העממית" שלחה אותו כמועמד מטעם רוסיה המאוחדת.[33]
סרגיי אקסיונוב נבחר מחדש לאחר הבחירות לפרלמנט בקרים בשנת 2019.[34] אך במהלך כהונתו השנייה הוא סירב למזג בין תפקידי ראש הרפובליקה וראש הממשלה. לראש הממשלה החדש מונה יורי גוצניוק.[35]
אקסיונוב ופוטין נפגשים עם נציגי הטטרים של קרים, 16 במאי 2014
סרגיי אקסיונוב בתחרות הבינלאומית New Wave Junior 2019 למבצעי מוזיקת פופ צעירים שהתקיימה בארטק.
אקסיונוב בארמנסק, חצי האי קרים, ספטמבר 2018.
השקפותיו
מעמד השפה האוקראינית
אקסיונוב הבטיח כי אוקראינית תחדל להיות שפה רשמית אם קרים תצטרף לרוסיה. "אנו משתמשים בשתי שפות על בסיס יומי - רוסית וטטרית של קרים", אמר אקסיונוב. "בטוח שלרפובליקה [של קרים] יהיו שתי שפות."[27] המטרות העיקריות של אקסיונוב לעתידה המיידי של חצי האי קרים היא "להשתמש בכספים המוקצים להקמת תשתיות לבריאות, אנרגיה וכן הלאה."[36] אקסיונוב דחף גם להשלמת גשר קרים עד 2018.[37]
המיעוט הטטרי בקרים
סרגיי אקסיונוב הוביל את המאמצים לסלק את חילוקי הדעות בקרב הטטרים האתניים בקרים בשל הסיפוח, באומרו: "כל הפעילויות שמטרתן אי הכרה בהצטרפות קרים לרוסיה ואי הכרה בהנהגת המדינה תעמוד בפני העמדה לדין על פי החוק ואנחנו נהיה קשוחים מאוד בנושא זה."[38]
הומוסקסואלים
אקסיונוב מאמין כי להומוסקסואלים "אין סיכוי" בחצי האי קרים, וכי "אנחנו בקרים לא זקוקים לאנשים כאלה". הוא גם הבטיח כי אם הומוסקסואלים ינסו לקיים כינוסים ציבוריים, "כוחות המשטרה וההגנה העצמית שלנו יגיבו מיד ותוך שלוש דקות יסבירו להם באיזה נטייה מינית עליהם לדבוק."[39]
^ 1234"Putin's Man in Crimea Is Ukraine's Worst Nightmare". Time. Before dawn on Feb. 27, at least two dozen heavily armed men stormed the Crimean parliament building and the nearby headquarters of the regional government, bringing with them a cache of assault rifles and rocket propelled grenades. A few hours later, Aksyonov walked into the parliament and, after a brief round of talks with the gunmen, began to gather a quorum of the chamber's lawmakers.
^"Gunmen Seize Government Buildings in Crimea". The New York Times. 2014-02-27. נבדק ב-2014-03-01. Masked men with guns seized government buildings in the capital of Ukraine's Crimea region on Thursday, barricading themselves inside and raising the Russian flag after mysterious overnight raids that appeared to be the work of militant Russian nationalists who want this volatile Black Sea region ruled from Moscow.