העיר חרסון נכבשה על ידי רוסיה בשנת 2022 במסגרת הפלישה הרוסית לאוקראינה, אך שוחררה מאוחר יותר על ידי הצבא האוקראיני. לאחר השחרור נסוגו הכוחות הרוסים אל מעבר לנהר הדנייפר, התמקמו במרחק של פחות מקילומטר מחופי העיר ופתחו בירי צלפים, טילים וארטילריה על תושבי העיר. למרות זאת, לדברי העיתונאית העצמאית זרינה זבריסקי, חלקים מהעיר נותרו "בטוחים במידה מסוימת". תושבי העיר הצליחו להסתתר מפני התקפות רוסיות על ידי מעבר לחלקים אחוריים של מבני העיר או לדירות הפונות צפונה.[2]
בסוף מאי 2024 החלו הכוחות הרוסים לתקוף את העיר באמצעות כטב"מים. לדברי זבריסקי, התקיפות המרובות "שינו לחלוטין את דינמיקת החיים בעיר" והפכו את היציאה אל מחוץ למבנים למסוכנת.[2] על פי דיווח של עיתון ה-Kyiv Post (אנ'), מחצית מהפצועים וההרוגים בחרסון בחודשים יולי-אוגוסט באותה השנה נפגעו מכטב"מים, עם עד 100 תקיפות יומיות.[1]
לאור הקרבה של הכוחות הרוסים לעיר, המאפשרת שימוש בכטב"מים לתקיפת האוכלוסיה האזרחית, תיאר הוושינגטון פוסט את המצב בחרסון כלא טיפוסי, כיוון שביתר הערים באוקראינה הצבא הרוסי מוכרח להשתמש באמצעי לחימה ארוכי-טווח לפגיעה באזרחים. תושבי חרסון תיארו את התקיפות הרוסיות כסוג של "עונש", כיוון שחרסון הייתה העיר האוקראינית הגדולה הראשונה שנכבשה על ידי רוסיה ושוחררה לאחר מכן על ידי הכוחות האוקראינים.[3]
לאור המשך המתקפות התדירות והממוקדות כנגד אוכלוסיה האזרחית האוקראינית, טבעו תושבי חרסון את המונח "ספארי אנושי" לתיאור קמפיין הטרור במסגרתו חיילים רוסים "צדים" אזרחים באמצעות כטב"מים.[1][4][5]
דוגמאות ונפגעים
על פי נציג הממשל הצבאי בחרסון, כמעט מחצית מ-547 הפצועים וההרוגים מה-1 ביולי ועד ה-9 בספטמבר 2024 נפגעו מכטב"מים. תוכנית האקטואליה האוקראינית TSN דיווחה על שיא של 330 תקיפות כטב"מים ו-224 נפילות חומר נפץ ב-9 בספטמבר.[7][8][9]
בין המטרות האזרחיות נכללו אזרחים הממתינים בתחנות אוטובוס, ילדים המשחקים בפארקים, בתי ספר, אוטובוסים ציבוריים, מכוניות אזרחיות ואמבולנסים. במקרים אחרים צוידו הרחפנים בחומר דמוי נפאלם לצורך שריפת שכונות מגורים.[1] מתנדבים ומומחים מקומיים דיווחו על תקיפות מסוג "הקשה כפולה" (באנגלית: double tap attacks), במסגרתן כוחות הצלה וחבלנים המוזעקים לזירת האירוע מותקפים על ידי רחפנים במתקפת משנה, בסמיכות לאירוע הטרור הראשי, במטרה למנוע פעולות חילוץ והצלה.[8]
במקרה שתואר על ידי העיתון פורבס כ"טיפוסי", תושבת העיר, אם לשניים, רכבה על אופניה בדרכה הביתה כשהבחינה ברחפן רוסי. משזיהתה שהרחפן עוקב אחריה, החלה לדווש במהירות בניסיון להימלט מפגיעה. הרחפן הצליח להשיגה והטיל עליה רימון, ורסיסיו הותירו אותה ללא יכולת ללכת. תמונת התקיפה פורסמה בערוצי טלגרם רוסיים לצד אמוג'י קורץ וכיתוב המכנה אותה באופן שקרי "חיילת".[1]
בדוגמה נוספת, תיעוד ששותף בפומבי על ידי הכוחות הרוסים הציג הטלה של חומר נפץ על רכב של נציבות האו"ם לפליטים.[10]
במקרה אחר, תיעד ה-BBC מקרה בו אדם שחזר זה עתה לביתו בתום יום עבודה נכנס לחצר ביתו, מצית סיגריה ומשוחח עם שכנו בטרם הבחין בזמזום רחפן רוסי. אלמנו סיפרה כי ראתה אותו רץ למחסה בעקבות הטלה של רימון, אך רסיסים שחדרו אל ליבו הובילו למותו המיידי במקום.[9]
שיתוף ברשתות החברתיות וגיוס המונים עבור כטב"מים על ידי אזרחים רוסים
תיעוד התקיפות מופץ באופן קבוע ברשתות חברתיות בשפה הרוסית. רבים מהכטב"מים נרכשים באמצעות גיוס המונים על ידי אזרחים רוסים, וחיילים רוסים חולקים עמם את צילומי הכטב"מים ותיעוד אירועי הטרור כדי שיוכלו "לראות את התמורה על השקעתם".[1][2][8]
ה-BBC זיהה ערוץ טלגרם בו מפורסמים תיעודים ראשוניים של תקיפות הכטב"מים, בליווי איומים כלפי הציבור האוקראיני. קורבנות הפגיעות מכונים לעתים קרובות "חזירים" – כינוי גזעני לאוקראינים. הערוץ נוהג לשתף תמונות של רחפנים וציוד צבאי אחד ולהודות לעוקביו על התרומות.[9]