רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך זה עוסק בפרובינציית סן חואן. אם התכוונתם לעיר סן חואן, ראו סן חואן.
סן חואן משתרעת על פני כ-89 אלף קמ"ר. היא מצויה באזור הררי, ורוב שטחה הוא בגובה של למעלה מ-1,000 מטר מעל פני הים. האזור המערבי, בו מתנשאים הרי האנדים הוא האזור הגבוה ביותר, וכמה מהפסגות בו מתנשאות לגובה של יותר מ-6,000 מ' מעל פני הים, ובהן מרסדאריו (6,770 מ') לאס טורטויאס (6,332 מ'), ולוס אוליווארס (6,250 מ'). ממערב מתנשאים שני רכסים נוספים, נמוכים יותר - הר קוראז'יטוס (3,162 מ') וסיירה דה ואז'ה פרטיל, שפסגתה הגבוהה ביותר היא בגובה 2,350 מ'.
שני הנהרות העיקריים בפרובינציה הם חצ'אל, הזורם מזרחה בצפון הפרובינציה, ומתעקל דרומה בחלקה המזרחי, וסן חואן, הזורם ממערב למזרח בדרום הפרובינציה. שני הנהרות נפגשים במשולש הגבולות עם פרובינציות סן לואיס ומנדוסה, ויוצרים את נהר דסאגואדרו.
האזור בו מצויה הפרובינציה הוא אזור מדברי ויבש, החשוף לרוחות הסונדה המגיעות מהרי האנדים.
בסן חואן שני פארקים לאומיים: סן גיז'רמו, המשתרע על פני כ-1,700 קמ"ר בקצה הצפון-מערבי של הפרובינציה ואל לאונסיטו, המשתרע על פני כ-760 קמ"ר בדרומה. שניהם מגנים על אזורי פונה אנדיים. פארק אחר, במעמד של פארק פרובינציאלי, הוא איסצ'יגואלסטו, המשתרע על פני כ-600 קמ"ר בצפון-מזרח הפרובינציה. בשטחו נמצאו שרידים פרהיסטוריים מתקופת הטריאס, והוא מגן על תצורות גאולוגיות ייחודיות שנוצרו מסחיפה. פארק זה הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 2000.
היסטוריה
חואן חופרה, מייסד העיר סן חואןמנזקי רעידת האדמה של 1944
באיסצ'יגואלסטו שבצפון הפרובינציה נמצאו שרידים פרה-היסטוריים רבים מתקופת הטריאס, שנחשבים למגוונים ולשמורים ביותר מסוגם בעולם כולו.
לאחר כינונה של מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה ב-1776 סופחה אליה סן חואן, שעד אז הייתה חלק ממלכות המשנה של פרו. ב-1782 הוקמה האינטנדנסיה של קוז'ו, אך היא פורקה כבר ב-1783, והחל מאותה שנה הייתה סן חואן חלק מהאינטנדנסיה של קורדובה וטוקומאן. ב-1813 הוקמה האינטנדנסיה של קוז'ו מחדש, והיא כללה את מנדוסה, סן חואן וסן לואיס של ימינו. ב-1814 מונה חוסה דה סן מרטין למושל קוז'ו, וב-1817 השלים את כיבוש קוז'ו מידי הספרדים, בדרכו לשחרורן של צ'ילה ופרו. ב-1 במרץ1820 פורקה האינטנדנסיה ל-3 פרובינציות נפרדות - סן חואן, סן לואיס ומנדוסה.
ב-15 בינואר1944 פקדה את סן חואן רעידת אדמה, שעוצמתה נאמדת בין 6.7 ל-7.8 בסולם ריכטר. ברעש מצאו את מותם כ-10 אלפים מתושבי העיר סן חואן, שהם כעשירית מתושביה באותה העת. חלקים נרחבים מהעיר נהרסו. ב-23 בנובמבר1977 אירע רעש אדמה נוסף, בעוצמה של 7.4 בסולם ריכטר. הפעם המבנים היו יציבים יותר, והרעש גבה רק 65 קורבנות, בעיר קאוסטה.
דמוגרפיה
בשנת 2001 התגוררו בסן חואן כ-620 אלף נפש, מהם כחצי מיליון מרוכזים במטרופולין של הבירה, סן חואן. הערים הגדולות בפרובינציה הן:
כלכלתה של סן חואן אינה חזקה במיוחד. בשנת 2006 נאמד התמ"ג בפרובינציה ב-3.6 מיליארד דולרים, שהם כ-5,820 דולר לנפש, בממוצע. שיעור זה נמוך בכשליש מהממוצע הארצי.
ענף היין הוא הבולט ביותר בפרובינציה. הספרדים החלו לגדל גפנים באזור כבר בסוף המאה ה-16, וכיום משתרעים כרמים על פני כ-500 קמ"ר בפרובינציה. תעשיית היין היא השנייה בגודלה בארגנטינה, אחרי מנדוסה. מאז שנות ה-80 התפתחו בסן חואן תעשיות נוספות, ובהן עיבוד מזון, פלסטיק, חלקי חילוף לרכב וטקסטיל. התעשייה מהווה כ-20% מהתוצר בפרובינציה.
התיירות בפרובינציה אינה מפותחת במיוחד. האתרים הפופולריים בקרב תיירים הם הפארק המחוזי איסצ'יגואלסטו, הפארקים הלאומיים סן גיז'רמו ואל לאונסיטו וסכר אוז'ום. בעקבות מנדוסה, החלה להתפתח גם בסן חואן תיירות יין.
