|
|
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מ פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
|
|
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
|
סמואל קלארק (באנגלית: Samuel Clarke; 11 באוקטובר 1675 – 17 במאי 1729) היה פילוסוף וחוקר דת אנגלי.
חייו
קלארק נולד בנוריץ', ולמד בקולג' קיוס באוניברסיטת קיימברידג'.
בענייני מוסר התנגד קלארק להובס ולשפינוזה. לשיטתו, המוסר הטבעי והנכון אינו נובע ממחוקק (כלומר: מאלוהים, או כפי שיעדיפו לומר אקזיסטנציאליסטים שונים: האדם והחברה) אלא הוא חלק מהאמת הלוגית בנוגע לעולם. משמע, לכל מצב מותאם מעשה אחד שיהיה המוסרי ביותר, והוא חלק בלתי נפרד מהאמת. כל סתירה למעשה מוסרי זה זהה לסתירה בענייני לוגיקה או מתמטיקה. דייוויד יום ופרנסיס האצ'סון התנגדו לרעיון זה בחריפות.
בענייני מטאפיזיקה, תמך קלארק ברעיונותיו של ניוטון בדבר מרחב מוחלט. בניגוד לדקארט, הוא טען שהמרחב והזמן הם ישויות מוחלטות ואינסופיות. מבחינה זו, התנגד קלארק גם לדעתו של לייבניץ, שטען כי לא ניתן להשוות בין יחידות זמן שונות. לשיטתו של לייבניץ, לא ניתן לומר ששנייה אשר עוברת כעת זהה לשנייה שתעבור בעתיד, מפני שאינה קיימת שום דרך להשוות בין השתיים, והמחשבה על השוואה ביניהן חסרת משמעות מיסודה, הרי אורך הזמן הוא תחושתי בלבד, לפי לייבניץ.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
