סיר אורז חשמלי הוא מכשיר חשמל ביתי אשר מסייע לפשט את תהליך הבישול של אורז באמצעות קיטור. המכשיר נפוץ למדיי במשקי בית רבים ברחבי העולם, ובמיוחד באסיה, שם אורז הוא מצרך מזון בסיסי עבור רוב האוכלוסייה.
היסטוריה
פרסומת משנת 1956 לסיר האורז החשמלי האוטומטי הראשון בעולם של חברת טושיבה, אשר עלה 3,200 ין והיה מסוגל לבשל עד 900 גרם אורז.
בשנת 1955 חברת טושיבה הוציאה לשווקים את סיר האורז החשמלי הראשון[1][2] אשר השתמש במבנה דו-שכבתי כדי לווסת את זמן הבישול והטמפרטורה. זה היה מכשיר מהפכני באותה התקופה, והוא הפך את ההכנה המסורתית של האורז אשר הייתה מורכבת יותר והצריכה מעקב צמוד לאורך התהליך, לאוטומטית ופשוטה במינימום מאמץ. עד שנת 1960 כמעט מחצית מהבתים ביפן הכילו סיר אורז חשמלי.[3][4] ההצלחה של סיר האורז החשמלי של טושיבה הוביל לכך שיצרנים נוספים החלו ליצר גם סירי אורז חשמליים והתחרות הובילה לחידושים שונים וכמו גם לדגמים זולים יותר ועיצובים יעילים יותר. ההצלחה העצומה של סיר האורז החשמלי ביפן הובילה גם לכך שבהמשך המכשיר זכה להצלחה במדינות רבות אחרות ברחבי אסיה, ולכך שבסופו של דבר הוא הפך למכשיר ביתי נפוץ ברחבי העולם.
אופן הפעולה
כל סירי האורז החשמליים כוללים גוף ראשי, מיכל בישול פנימי בו שמים את האורז והמים, גוף חימום חשמלי ותרמוסטט.
בתחילה ממלאים את מיכל הבישול הפנימי באורז ובמים. לאחר מכן מפעילים את המכשיר והוא מחמם את מיכל הבישול הפנימי במלוא העוצמה עד שהמים מגיעים לנקודת רתיחה (100 מעלות צלזיוס) וגורמים לאדים לבשל את האורז. כאשר המים נספגים באורז או מתאדים, הטמפרטורה עולה מעל לנקודת הרתיחה. כאשר הדבר קורה התרמוסטט מזהה את השינוי בטמפרטורה, והדבר גורם למכשיר להוריד את החום (בדגמים מתקדמים) או לכבות את המכשיר (בדגמים פשוטים יותר). המכשירים המתקדמים יותר מכילים פונקציה שמאפשרת לוודא שהאורז יחומם על טמפרטורה נמוכה יותר, לרוב בסביבות 65 מעלות צלזיוס, על מנת שהוא יהיה חם בעת ההגשה.
תכונות מתקדמות
בעוד שמכשירי סירי האורז החשמליים הפשוטים מיועדים אך ורק לבישול אורז, דגמים מודרניים רבים מכילים פיצ'רים נוספים כמו אידוי ירקות, בישול דייסה, ואפיית עוגות.
