סחיפה לאחור או גם התחתרות לאחור היא סחיפה, הגורמת לתחילת הערוץ לסגת אחורנית בכיוון מנוגד לזרם, ובכך להאריך את הערוץ.^[1] המונח יכול גם להתייחס להתרחבות של קניון בעקבות סחיפה בקצהו העליון, כאשר מים זורמים על פני המישורים שמעליו ונכנסים לתוכו במפל, כפי שמתרחש בפארק הלאומי קניונלנדס ביוטה (ראו תמונה משמאל). תוך כדי כך, עובר הקצה העליון של הקניון סחיפה אל תוך המישור שמעליו, והקניון מתארך ומתרחב.

כאשר מים הזורמים על פני משטח פחות או יותר מישורי נשפכים לתוך שקע הם שוחקים את הקצה העליון של השקע. עקב כך הפלג שבתוך השקע מתארך לכיוון ההפוך לכיוון הזרימה או שהקניון שנוצר על ידי הפלג מתרחב באמצעות שחיקת דפנות הקניון באמצעות המים הנשפכים לקניון משני צדדיו בקצהו העליון. לעומת זאת, התרחבות הקניון במורד הזרם, למשל עקב סחיפה הנגרמת עקב זרימת המים בקניון, איננה סחיפה לאחור.

סחיפה לאחור היא תהליך סחיפה פלוביאלי הגורם להארכת נחל, עמק או ערוצון במקורותיהם. וגם גורם להרחבת אגן הניקוז שלהם. זרם המים שוחק את הסלע והקרקע במקורו של הזרם בכיוון הפוך לזרם המים. דוגמה יפה לסחיפה לאחור בישראל ניתן למצוא בנחל צין בקטע של עין עבדת, בו הנחל התחתר לאחור, עד כי יש ללכת כברת דרך בתוך בסיס הסחיפה כדי להגיע למפל במיקומו הנוכחי. אם תהליך הסחיפה לאחור נמשך מספיק זמן יכול הנחל לפרוץ את קו פרשת המים המפריד בינו לבין אגן ניקוז שכן ולכבוש את אגן הניקוז שקודם זרמו מימיו לנחל אחר.

אפשר להבחין בקלות בנהרות שנכבשו על ידי מקום הכיבוש, שבו נוצרת בדרך כלל "ברך" - זווית חדה (למשל ברך הליטני ליד מבצר הבופור ובנוסף ברך הירקון ליד תחנת הרכבת פתח תקווה - קריית אריה). צורה אחרת המרמזת על כך שנהר זה נכבש, היא אפיק עמוק ומפותח, המנקז אגן קטן במיוחד, שלא סביר שמימיו יכלו ליצור אגן כזה. במקרים אלו, סביר שהיה לנהר אגן גדול יותר, אלא שהוא נכבש לאחר עיצוב האפיק.

לוואקה הוא מונח שמקורו במלגשית המתאר מכתש בצורת טיפה (רחב למעלה וצר למטה) שנוצר באמצעות סחיפה לאחור, האופייני להרים במדגסקר, אם כי הוא קיים גם במקומות נוספים בעולם, לדוגמה דרום אפריקה או ברזיל. הסחיפה בלוואקה מהירה מאוד, ונגרמת כתוצאה משילוב של הרכב הקרקע, ותבנית האקלים.

מבין חמשת הסוגים האפשריים של תצורות הנוף של אפיקי נחלים, ארבעה נוצרים עקב סחיפה לאחור:

• אפיקים אינסקוונטיים (Insequent streams) – תצורה אקראית של אפיקי נחלים, לעיתים קרובות סדרה של יובלים דמוית עץ מסועף שנוצרו כתוצאה מסחיפה לאחור על סלעים אופקיים הומוגניים. לנתיבים של יובלים אלו אין לכאורה קשר לשיפוע המקורי של פני השטח, למבנה המסלע או להרכבו.
• אפיקים סבסקוונטיים (Subsequent streams) – תצורת אפיקי הנחלים נקבעת על פי המסלע הרך ביותר שדרכו מתבצעת הסחיפה לאחור.
• אפיקים רה-סקוונטיים (Resequent streams) – תצורת אפיקי הנחלים העוקבת אחר התבליט המקורי של המדרון, אבל ברמה נמוכה יותר. אפיקים אלו מתפתחים מאוחר יותר והם בדרך כלל יובלים של אפיקים סבסקוונטיים.
• אפיקים אובסקוונטיים (Obsequent streams) – הם אפיקי הנחלים שכיוונם הפוך לתבנית הניקוז המקורית.

הסוג החמישי, הנפוץ מכולם, אפיקים קונסקוונטיים (Consequent streams), הם אפיקים העוקבים אחרי תבליט הנוף.

סחיפה לאחור יוצרת שלושה סוגים עיקריים של דגמי ניקוז:

• דמוי עץ (דנדריטי) (Dendritic) - נוצר במצבים בהם המסלע הומוגני והמים זורמים בצורה אקראית. לערוצים יש מבנה אופייני של הסתעפות בזוויות חדות כשלא ניתן להבחין בתבניות משותפות או חוזרות על עצמן.
• סורג (Trellis) - נוצר במצבים בהם המסלע מורכב משכבות מתחלפות של סלעים קשים ורכים. הדגם מאופיין בערוצים מקבילים שאליהם נשפכים יובלים קצרים בזווית ישרה.
• מלבני וזוויתי (Rectangular and angular) – מאופיין בערוצים שבהם הנפתולים בזווית ישרה שאליהם נשפכים יובלים גם כן בזווית ישרה. דגם זה מתפתחת במסלע הומוגני שיש בו סדקים או העתקים מצטלבים.

בנוסף, עקב סחיפה לאחור יכולים להיווצר ארבעה סוגים של דגמי ניקוז משניים:

• דמוי כוכב (רדיאלי) (Radial) - מאופיין בערוצים היוצאים מנקודה מרכזית אחת, כדוגמת ערוצים המתהווים על מדרונות הר געש או כיפת לבה.
• טבעתי (Annular) – נוצר על מדרונות של הרי כיפה הבנויים לסירוגין מסלעים קשים ורכים. במבט מלמעלה נראה דגם זה כמו לוח מטרה, כאשר השכבות הרכות עוברות סחיפה והקשות אינן עוברות סחיפה.
• דמוי פרח (Centripetal) – מאופיין בערוצים המתנקזים לנקודה מרכזית אחת, למשל באזור קרסטי של אבן גיר שבו המים זורמים לתוך בולען, ואז מתחת לפני הקרקע.
• מקביל (Parallel) – דגם נדיר הנוצר על מדרון רחב. דגם זה מוגבל לאזור קטן.

מדיה וקבצים בנושא סחיפה לאחור בוויקישיתוף