סוּרת לֻקְמָאן (בערבית: سورة لقمان) היא סורה מספר 31 בקוראן, והיא מכילה 34 פסוקים, אשר מורכבים מ-550 מילים, שמכילות 2121 אותיות[1]. שם הסורה נגזר מלוקמאן החכם אשר מוזכר בפסוקים 12–19 שבסורה[2]. על פי האמונה האסלאמית, אללה מסר את הסורה הזאת למוחמד בתקופה שקדמה להג'רה[3].
תוכן
פסוק 1 מורכב מהאותיות אליף. לאם. מים (ا ل م), וישנם פרשנים אשר גורסים כי מדובר בצירוף אותיות שמשמעותן ידועה רק לאללה[4]. עם זאת, גרס, הצחאביאבן אל-עבאס כי מדובר בהצהרה של אללה, שבה הוא מכריז שהוא אללה, ושהוא הכל יודע[5].
פסוקים 2–5 מדברים על הצדיקים ועל מעשיהם הטובים.
פסוקים 6–7 מתמקדים בלא מאמינים ובמעשיהם ההפוכים למעשיהם של הצדיקים.
פסוקים 8 -11 מציגים את גן העדן, המהווה לכאורה פרס למאמינים ולצדיקים[6].
פסוקים 12–13 מדגישים את עצותיו של לוקמאן לבנו. תחילה הוא מספר לו שישנו רק ישות עליונה אחת, ושכדאי לו לעבוד רק אותה.
בפסוק 14 לוקמאן מספר לבנו על החשיבות של כיבוד הורים[7].
פסוק 16 מבהיר כי לכאורה יש ביכולתו של אללה לראות הכל.
פסוקים 17–19 ממליץ על המתינות, על ההתרחקות מקיצוניות, ועל הימנעות מעשיית מעשים רעים.
פסוקים 20–21 שוב דנים בלא מאמינים, ובעונש הצפוי להם לכאורה בעולם הבא.
פסוק 22 שוב מדבר על המאמינים.
פסוק 23 פונה לכאורה אל הנביא מוחמד, ואומר לו שאל לו להיות עצוב מכך שהלא מאמינים סטו מדרך הישר.
פסוקים 24–34 מדברים מתמקדים באללה, ובכך שהוא תמיד פועל לטובת האנושות[8].
במסורת האסלאמית
על פי המסורת האסלאמית, אללה שולח שלושים מלאכים להגנתו של האדם אשר קורא את הסורה הזאת בלילה, והם מגנים ושומרים עליו עד הבוקר. כמו כן, על פי אותה מסורת, אללה שולח שלושים מלאכים גם לזה אשר קורא את הסורה הזאת בבוקר, והם שומרים ומגנים עליו עד הלילה[9]. מקור אסלאמי נוסף גורס כי האדם אשר ילמד את הסורה ויקפיד בקריאתה, יזכה בעולם הבאה להיות בחברתו של לוקמאן החכם[10].
.svg)
