סורת אל-אעראף (בערבית: سورة الاعراف, "המחיצה") היא הסורה ה-7 בקוראן, המונה 206 פסוקים.[1]
שם הפרק נגזר מפסוקים 46–47, שם מוזכר המושג אל-אעראף.[2]
כתב יד מהמאה ה-17 המציג חלק מסורת אל-אעראף
תוכן הסורה
פסוקים 1–10 מזמינים את האנשים ללכת בעקבות המסר שהגיע אליהם דרך מוחמד, ומזהירים מפני הפניית הגב למסר זה. פסוקים 11–25 מתארים סיפורם של אדם וחווה, ובתוך כך עוסקים גם בשטן. פסוקים 26–36 מתמקדים בעיקר בשטן ובאופן ההתמודדות איתו. פסוקים 37–43 מציגים את גן העדן כפרס לאלו שהלכו בעקבות המסר של מוחמד, ואת הגיהנום כעונש למי שדחה את המסר הזה. פסוקים 44–53 מתארים כיצד אנשי הגיהנום יביעו חרטה על מעשיהם. פסוקים 65–72 מתארים כיצד נכחדו שבט עאד. פסוקים 73–79 מתארים את הכחדתם של שבט ת'מוד. פסוקים 80–84 עוסקים בלוט[3] פסוקים 85–93 מזכירים את יתרו ומתארים את אשר לכאורה עלה בגורלם של בני עמו. בפסוקים 94–96 נאמר כי אסונות הם דרך שבה אללה בוחן את בני האדם. פסוקים 97–100 מציינים כי עונש אלוהי ממתין לאנשים כבדי לב. בפסוקים 101–102 מוזכר עונש אלוהי הממתין לאנשים אכזריים. פסוקים 103–156 מתמקדים בסיפור חייו של משה, ובין היתר מזכירים גם את חטא העגל.[4] פסוקים 157–174 מרחיבים בנושא בני ישראל. פסוקים 175–206 מפרטים את חובותיו של מוחמד בעניינם של אלו אשר דחו את המסר שלו.[5]
ישנו חדית' שבו מסופר שמוחמד אמר שהאדם שמרבה לקרוא את הסורה הזאת, יזכה למחיצה שיניח אללה בינו לבין השטן, וביום הדין אדם יהיה עבורו כמעין פרקליט ומתווך. על פי מסורת אחרת נאמר שמי שקורא את הסורה הזאת בכל חודש, לא ידע פחד או צער.[7]
