סורת א-נבא (בערבית: سورة النبأ), נקראת גם סורת עמה (בערבית: سورة عمَّ) וגם סורת אל-תסאאֻל (בערבית: : سورة التسائل) היא סורה מספר 78 בקוראן, והיא מכילה 40 פסוקים, אשר מורכבים מ-174 מילים[1], שמורכבות מ-796 אותיות.
הסורה מתחילה בתיאור אופיים של אלו שלא האמינו במוחמד, ואת השקפתם בעניין החיים שאחרי המוות. פרשנים גורסים שהסורה נפתחת כך, ואף שכל תוכנה, הוא למעשה מענה לאנשי שבט קורייש אשר זלזלו במוחמד ולעגו לאמונתו בעולם הבא.
פסוקים 6-16 מציגים ללא מאמינים ראיות לכאורה בדבר קיומו של האל, וקיומו של העולם הבא. לאחר מכן, הסורה מתארת את העונש המחכה ללא מאמינים בעולם הבא, ואת הגמול והשכר המחכים למאמינים בעולם הבא[3].
פסוקים 21-30 מכריזים שכל החטאים מתועדים לכאורה על ידי האל, והאדם יאלץ לתת את הדין והחשבון עליהם בעולם הבא.
פסוקים 31-36 מבשרים לצדיקים שעשו טוב בחייהם, על השכר המצפה להם בעולם הבא[4].
ישנם פרשנים הגורסים כי 40 הפסוקים של הסורה, מחולקים לשני חלקים שווים של עשרים פסוקים כל חלק. בחלק הראשון, עוסקת הסורה בטבע ובנפלאותיו, כמו ההרים, הצמחים, הלילה והיום וכו'. החלק השני עוסק לכאורה בעולם הבא[5].
במסורת האסלאמית
ישנו חדית' שבו נטען כי האדם אשר קורא ולומד בקביעות את סורת א-נבא, יזכה ביום תחיית המתים לשתות משקה קר שיוגש לו על ידי אללה. נוסף על כך, האימאםג'עפר א-צאדק אמר שאדם שקורא ולומד בעקביות את סורת א-נבא, יזכה באותה השנה לבקר בכעבה[6].
ישנו תפסיר שגורס כי עבור אדם אשר נהג לקרוא את הסורה הזאת, יום הדין יעבור מהר כמהירותה של התפילה[7].
ישנם פרשנים שטוענים כי הסורה מוקדשת לעלי בן אבי טאלב[8].
