סולם מל (באנגלית: Mel scale)[1] הוא סולם המבוסס על הדרך שבה בני אדם תופסים שמיעתית את גובה הצליל. בסולם מל, בניגוד לסולם הרץ הסטנדרטי, ההפרשים בין הגבהים נשמעים שווים על ידי המאזינים, כך שעלייה מ-500 ל-1000 מל תשמע זהה לעלייה מ-1000 ל-1500 מל.
סולם מל הוא מונח שנטבע לראשונה בשנת 1937 על ידי שלושה חוקרים אמריקאים: סטיבנס, וולקמן וניומן.
אטימולוגיה
השם מל מגיע מן המילה האנגלית Melody.
השוואה לסולמות אחרים
נקודת הייחוס בין סולם זה לסולמות אחרים היא ההקבלה ש-1000 הרץ יהיו שווים תמיד 1000 מל. מעל כ-500 הרץ, האוזן האנושית תצטרך מרווחים הולכים וגדלים כדי להבחין בעליות בגובה הצליל. לכן, סולם מל (שמטרתו לחקות את תפיסת הצליל של האוזן האנושית) יראה כי אם נעלה ארבע אוקטבות מעל 500 הרץ בסולם הרץ נעלה רק שתי אוקטבות בסולם מל מעל אותה נקודה.[1]
נוסחה
ישנן מספר נוסחאות מקובלות כדי להמיר בין תדירות בהרץ לתדירות במל.[2] הנוסחא המקובלת ביותר בשימוש כיום היא הנוסחא של שאוגנסי:[3]
^W. Dixon Ward (1970). "Musical Perception". In Jerry V. Tobias (ed.). Foundations of Modern Auditory Theory. Vol. 1. Academic Press. p. 412. no one claims yet to have determined 'the' mel scale.