סולם יחסי

במוזיקה, סולמות יחסיים או הומונימייםאנגלית: parallel keys) הם זוגות של סולם מז'ורי וסולם מינורי טבעי בעלי אותה טוניקה, כלומר בנויים על אותו טון בסיס.

לדוגמה, דו מז'ור ודו מינור, רה במול מז'ור ורה במול מינור, וכדומה.

ניתוח ודוגמאות

הסולם המז'ורי והמינורי הטבעיים שונים זה מזה בדרגות השלישית, השישית והשביעית, ועל כן סימני ההיתק שלהם נבדלים זה מזה.

במעגל הקווינטות ניתן לראות שכל שלושה צעדים ימינה או שמאלה מהווים מעבר מסולם לסולם היחסי לו, על פי כיוון ההתקדמות.

בסולם המז'ורי, המדיאנטה (הדרגה השלישית) היא במרווח של טרצה גדולה מהטוניקה, הסובמדיאנטה (הדרגה השישית) היא במרווח של סקסטה גדולה מהטוניקה, והדרגה השביעית היא טון מוביל, במרווח של ספטימה גדולה מהטוניקה.

בסולם המינורי, המדיאנטה היא טרצה קטנה, הסובמדיאנטה היא סקסטה קטנה, והדרגה השביעית (במינור טבעי) אינה טון מוביל אלא סובטוניקה ובמרווח של ספטימה קטנה מהטוניקה.

לכן, על מנת לעבור מסולם מז'ורי לסולם המינורי היחסי לו יש להנמיך את הדרגות השלישית, השישית והשביעית בחצי טון, ועל מנת לעבור מסולם מינורי למז'ורי היחסי לו יש להגביה אותן.

בסולם דו מינור למשל נמצא מי במול, לה במול וסי במול, בעוד שבסולם דו מז'ור שלושת תווים אלו יופיעו בצורתם הטבעית.

הסולם דו מז'ור (למעלה) ביחס לסולם דו מינור (למטה). התווים המשותפים לשני הסולמות מחוברים בקו אנכי.

מעגל הקווינטות מספק מיפוי ויזואלי למעבר מסולם כלשהו לסולם היחסי לו והשינוי בסימני ההיתק. כל צעד ימינה הוא הגבהת דרגה (הרביעית בסולם הקודם והשביעית בחדש) וכל צעד שמאלה הוא הנמכת דרגה (השביעית בסולם הקודם והרביעית בחדש). שלושה צעדים ימינה הם על כן הגבהת שלוש הדרגות,[1] שזה המעבר מהסולם המינורי למז'ורי היחסי לו, ושלושה צעדים שמאלה הם הנמכת שלוש הדרגות, שזה המעבר מהסולם המז'ורי למינורי היחסי לו.

בהקשר הרמוני

מכוון שסולמות יחסיים הם בעלי סימני היתק שונים, המעבר מאחד לשני מאוד בולט ועשוי לעורר תחושת הפתעה. שינוי כזה עשוי להוות מודולציה של ממש, או שינוי רגעי כחלק ממהלך הרמוני בלי שינוי ממשי של המרכז הטונאלי. במוזיקה המערבית, את התחושה של שינוי מסולם מז'ורי למקבילו המינורי מקובל לרוב לתאר בשימוש במטאפורות כמו "התעצבות", או "התקדרות". תיאור מקובל של המעבר בכיוון ההפוך, ממינור למז'ור, משתמש במטאפורות כמו "התרגשות" או "התבהרות".

דוגמה לתבנית של מודולציה העושה שימוש במעבר מסולם מינורי למז'ורי היחסי לו היא Picardy third (אנ').

במקרים מסוימים של אקורדים מושאלים כחלק ממהלך הרמוני, הניתוח המקובל הוא לייחס אותם לסולם היחסי. דוגמה לכך היא קדנצה אותנטית בסולם מינורי העושה שימוש באקורד הדומיננטה בצורתו המז'ורית, כלומר V7 - i (למשל: G7 - Cm בסולם דו מינור), זאת למרות שאקורד הדרגה הדומיננטית בסולם המינורי הטבעי הוא אקורד מינורי, כלומר v7 - i (למשל: Gm7 - Cm בסולם דו מינור).[2] נהוג לראות בשימוש בצורה המז'ורית של אקורד הדומיננטה השאלה מהסולם היחסי המז'ורי.

עמימות בתרגום המונחים

באנגלית, המונח המתאים ל"סולם יחסי" הוא "Parallel key" שמשמעותו המילולית היא "מפתח (סולם) מקביל". זאת למרות שברב השפות הגרמאניות וכן בשפות הסלאביות ואף גם בעברית, המושג "מקביל" משמש עבור המונח סולם מקביל שמשמעותו שונה: זוג סולמות, מז'ורי ומינורי, שאינם מתחילים באותה טוניקה אלא חולקים באותם סימני היתק.

לעומת זאת, דווקא המונח המתאים ל"סולם מקביל" באנגלית הוא Relative key, שמשמעותו המילולית היא "מפתח (סולם) יחסי".

כך יוצא שמשמעות המונחים הפוכה בין האנגלית לעברית, מצב העלול להוביל לבלבול במושגים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולם יחסי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מכוון שבכל צעד אנו מתקדמים בקווינטה, הדרגות המוגבהות הן השביעית (VII), מה שהשביעית היא החמישית עבורו, כלומר השלישית (III), ומה שהשלישית היא החמישית עבורו, כלומר השישית (VI).
  2. ^ שימוש זה בצורה המז'ורית של אקורד הדומיננטה, אף על פי שמדובר באקורד מינורי בסולם המינורי הטבעי, היא רווחת משום שהצורה המז'ורית של אקורד הדומיננטה מכילה טון מוביל ולכן מייצרת "משיכה" חזקה יותר לטוניקה. זו עוד סיבה לכך שהמושג "אקורד דומיננטה" מזוהה לרוב בתור ספטאקורד מז'ורי.