בן 17 מונה לתפקיד מושל איסטנבול, ואחר כך מושל סרוחאן. אביו מת פתאום בעת שהיה במסע מאיסטנבול לאדירנה, והעדים למותו חויבו לשמור את הדבר בסוד עד אשר שהגיע סולימאן למקום. ב-30 בספטמבר1520 הוכתר סולימאן לסולטאן האימפריה העות'מאנית.[1]
עד מותה ב-1534 הייתה אמו של סולימאן, ולידה האפסה סולטאן, חברה טובה ומייעצת. היא ליוותה אותו במשימותיו המנהליות הראשונות בקפה ב-1510, כשמונה לשליט בשיח' זאדה ובמניסה. אחר פטירתה הקדיש לזכרה מסגד וחאן.
סולימאן מכונה "המחוקק" בעקבות קובץ החוקים שחיבר, המכונה סולימנמה. הקובץ חובר תוך התייעצות באנשי הדת ובראשי הבירוקרטיה. הוא כלל את כל הזכויות והחובות של נתיני האימפריה שאינן מופיעות בהלכות האסלאם (השריעה). ברבות השנים הסולטאנים הבאים ביקשו, בעיתות מצוקה, לחזור ולהפעיל את האימפריה על פי הספר של סולימאן ולבצע רפורמות לשם כך.
ב-1522 ריכז בנמל העיר מרמריס 300 אוניות ו-200,000 אנשי צבא וכבש מידי מסדר ההוספיטלרים את האי רודוס, שהיווה נקודה חשובה בנתיבי השייט של האימפריה לחופים המזרחיים והדרומיים של הים התיכון. סולימאן המפואר ביסס את שלטון האימפריה, בראשה עמד, בכל אזור הבלקן; הוא גם איים על תושבי וינה, עליה הטיל מצור בעקבות ניצחונו המזהיר על הכוחות הנוצרים בהונגריה בקרב מוהאץ' ב-1526. סולימאן בנה את חומות ירושלים העתיקה ואת שערי ירושלים הקיימים עד ימינו.
ב-1536 הוא הוציא להורג את הווזיר הגדול וחבר נעוריו, פרגלי איברהים פאשה, בעקבות סדרת אירועים ששכנעוהו כי איברהים מהווה איום על שלטונו ואינו נאמן לו יותר. ב-1555, לאחר 40 שנות מלחמה בלתי פוסקת עם הספווים (הפרסים), הצליח להגיע איתם להסכם אמסיה (אנ'). ההסכם קבע את הגבול לא רק בין פרס לאימפריה העות'מאנית, אלא גם את קו הגבול בין הסונים לשיעים עד ימינו.
בינואר 1546 פגעה רעידת אדמה קשה בארץ ישראל. בירושלים נהרסו, בין השאר, גם שורת בתי מוסלמים, שנשענו פיזית על הכותל המערבי. סולימאן הוציא לאחר מכן פירמאן, שהקצה את השטח ליהודים לתפילה.
בשלהי 1553 או 1554, הוציא סולימאן פירמאן (צו עות'מאני), המגנה רשמית את עלילות הדם נגד היהודים. הוא עשה זאת על פי הצעתו של הרופא היהודי הבכיר משה חמון. צו זה מילא תפקיד חשוב בהגנה על המיעוט היהודי באימפריה מפני עלילות הדם שהיו נפוצות באותה עת באירופה.
לסולימאן היו שש אחיות שהתחתנו עם בכירי ממשל, והיה אב ל-7 ילדים:
הבן הבכור מוסטפא, בנה של מאהידווראן באש קדין. אחר כך ילדיה של הורם סולטן אשתו החוקית: בת בשם מיהרימה סולטאן (שהשפיעה עליו רבות בשנים האחרונות לשלטונו), מהמט, עבדאללה (שנפטר בגיל צעיר), סלים (שירש את השלטון והפך לסולטן סלים השני), באיזיט, ג'יהאנגיר (שנולד עם מום בגבו, והיה עם גיבנת).
אשתו הורם סולטאן הייתה ממוצא אוקראיני, ונודעה במערב בשם רוקסלנה (וכן כונתה רוסולינה והאסקי סולטאנה). שמה המקורי היה אנסטסיה, או אלכסנדרה גברילובה ליסובסקי. הורם הייתה במשך תקופה ארוכה פילגשו המועדפת של סולימאן ומאבק קשה על חיבתו של סולימאן ניטש בינה לבין פילגשו השנייה, מאהידווראן. מאבק זה בא לסיומו לאחר מות אימו, בחתונתם ב-1534.
.svg)