סוג א' (באנגלית: The A Word) היא סדרת דרמהבריטית של ה-BBC המבוססת על הסדרה הישראלית "פלפלים צהובים" מאת קרן מרגלית. הסדרה עוקבת אחר ילד בן חמש וכיצד משפחתו מתמודדת עם הגילוי שהילד לוקה באוטיזם. הסדרה עלתה ב-22 במרץ2016 בת שישה פרקים. פרקי העונה שודרו גם בארץ ב-yes בערוץ yes OH החל מינואר 2017. ב-26 במאי 2016 הוכרז על הזמנת עונה שנייה לסדרה.[1] העונה השנייה עלתה לשידור בבריטניה ב-7 בנובמבר 2017.[2] העונה השלישית עלתה לשידור ב-5 במאי2020.
הפקה
חברת התוכן הישראלית קשת שהפיקה את הסדרה "פלפלים צהובים", פנתה אל התסריטאי פיטר באוקר ליצירת גרסה חדשה ע"פ הסדרה הישראלית עם קו העלילה המקורי. באוקר נשען על חוויותיו וניסיונו כמורה ועם בני משפחתו כדי לכתוב את הסדרה "The A Word".[3]
קשת שותפה בהפקה באמצעות חברת התוכן הבינלאומית Keshet productions. קרן מרגלית ואבי ניר (מנכ"ל קשת) היו בין המפיקים בפועל של הסדרה. הצילומים נערכו באוקטובר 2015 באזור האגמים וכללו את קזוויק, ברוטון-אין-פורנס, קוניסטון, מאגר תירלמיר ובירקריג קוטג' בניולנדס ואלי. צילומים נוספים נערכו באולפני "The Space Project" במנצ'סטר.[4][5][6]
שידור וקבלה
שידורי הסדרה החלו בערוץ BBC One בימי שלישי בשעה 9 בערב, החל מ-22 במרץ 2016 עם סיום הסדרה "עמק האושר".רשת SundanceTV רכשו את זכויות השידור בארצות הברית, והסדרה שודרה החל מ-13 ביולי 2016.[7]
הסדרה הייתה מועמדת לפרס "Diversity in Media" לשנת 2017 בקטגוריית סדרת השנה.
ב-19 בספטמבר 2016 יצאה העונה הראשונה על גבי DVD, בצירוף סרט דוקומנטרי של מאחורי הקלעים.
תקציר עלילה
ג'ו יוז בן החמש מראה סימנים ברורים של בעיות תקשורת. הוא באופן קבוע מבודד את עצמו בהאזנה למוזיקת פופ באוזניות גדולות. יש לו ידע אנציקלופדי על השירים שהוא שומע, והוא שר את המילים בדיוק רב. הוריו- אליסון ופול, נראים שהם מתעלמים מההפרעה שלו, מוצאים דרכים חמקמקות לתקשר איתו ותוהים למה ילדים בני גילו מנדים אותו. עם זאת מוריס, אביה של אליסון, מגלה שאליסון ופול לקחו את הילד לבית חולים לאבחון בעיות התקשורת שלו. בני המשפחה האחרים מבינים שיש בעיה, אבל ניסיונם להתערב נתקל בהתנגדותם של הוריו של ג'ו. אחרי שנבדקה השמיעה שלו ג'ו, רופאת אף אוזן גרון מפנה אותם למומחה שמאבחן את ג'ו על הספקטרום האוטיסטי. בהמשך הסיפור עוקב אחר המשפחה הבלתי מתפקדת, שכוללת את רבקה (אחותו המתבגרת של ג'ו החשה שהיא בלתי נראית), אדי וניקולה (שמתמודדים עם בעיות משלהם במערכת היחסים), והסבא מוריס חסר הטקט, כיצד הם מתמודדים עם מצבו של ג'ו ובעיות חברתיות נוספות.
הקבלה לסדרה הישראלית
תסריט הסדרה מבוסס ובחלקו מקביל לתסריט "פלפלים צהובים", הדמויות בחלקן דומות ובחלקן שונות ומותאמות לאופי הבריטי.
את נופי הערבה הפתוחים והמדבריים החליפו נופי האגמים והאזור ההררי בצפון מערב בריטניה. גם העיירה בה גרה משפחת יוז היא קטנה וקהילתית כמו המושב בערבה.
את חממות הפלפלים שהן גם העסק המשפחתי מחליפה מבשלת בירה משפחתית בעיירה הבריטית. בשתי הסדרות האב מנהל מסעדה מקומית קטנה ונמצא בעיצומה של בניית בר-מסעדה חדש.
סצנת הפתיחה בה ג'ו מטייל בבוקר עם שבשבת צבעונית ושומע מוזיקה באוזניות ומוחזר לביתו זהה לסצנת הפתיחה של "פלפלים", אך בניגוד אליה, בסוג א' סצנה זו משמשת כמוטיב חוזר בתחילת כל פרק.
אם ב"פלפלים" היו אלו העובדים התאילנדים שמחזירים את עומרי לביתו, בסוג א' אלו העובדים הזרים הפולנים במבשלה. אחת העובדות מובאת בשלב מאוחר יותר לטפל בג'ו בבית במקביל ומתגלה כעובדת לא חוקית.
המוזיקה נשארה מוטיב מרכזי בסדרה ובדמות הראשית, את שירי הפופ והרוק הישראלי מחליפים שירי פופ בריטים קצביים. (אך ברוח התקופה, מכשירי הדיסקמן והרדיו-דיסק מהערבה הוחלפו באייפוד וסמארטפונים)
כמו ב'פלפלים' גם המשפחה הבריטית גרה עם אביה של אליסון, ולבית המשפחה חוזרים אחיה של אליסון ואשתו הרופאה, אשר מתקשה בהתחלה להתחבר למקום המרוחק ולמשפחה, אך מהווה דמות מפתח באבחונו של ג'ו ובהתפכחות המשפחה בקשר לאוטיזם.
הסבא (אותו משחק כריסטופר אקלסטון) שונה בתכלית בדמותו של הסבא בגרסה הישראלית (יהודה ברקן). גם סיפור האהבה בינו ובין מורתו לשירה/המאהבת שלו (אותה משחקת פוקי קווסנל) מקבל הרבה יותר עומק בגרסה הבריטית מאשר בגרסה הישראלית.
לא כל אירועי העונה השנייה של "פלפלים" השתלשלו ב"סוג א'". כך, למשל, בגרסה הישראלית המוטיב המרכזי אצל משפחת הילד היה: היריון נוסף, בעוד שבגרסה הבריטית אין ההיריון מוזכר כלל בעונה השנייה.
עם זאת, השתלשלות העלילה לא מקבילה לגמרי, חלק מהסצנות מופיעות בשלבים שונים בעונה.
