סדקו רוצה לחיות (בגרמנית: Sadako Will Leben, באנגלית: The Day of the Bomb) הוא ספר שנכתב על ידי הסופר האוסטרי קרל ברוקנר ב-1961.
עלילה
הסיפור עוסק בילדה יפנית בשם סַדַקוֹ סַסַקִי שהתגוררה בהירושימה ומתה כתוצאה מהחשיפה שלה לקרינה כאשר הייתה בת שנתיים[1] בעת מתקפה האטומית על הירושימה ב-6 באוגוסט 1945.
כאשר התפוצצה הפצצה האטומית מעל שמי מרכז העיר הירושימה, נער יפני בשם שיגיאו שחה במי האגם. פתאום ראה הנער אור מבהיק שסינוור אותו, ולאחר מכן הרגיש שהאדמה רועדת מתחת רגליו. אז פתאום נזכר הנער באחותו הצעירה. אחוז אימה הנער פרץ אל הגן, קפץ מעל לגזעי עצים, פינה שיחים עקורים וזעק את שמה, סדקו, לכל עבר. לבסוף מצא אותה שוכבת על הקרקע, שמלתה קרועה, גופה זב דם אך היא עדיין בחיים.
בעקבות נזקי הקרינה הרדיואקטיביות שספגה מההפצצה, אובחנה ססקי כחולה בלוקמיה חריפה של בלוטת הלימפה חודשיים לפני יום הולדתה ה-12, ואושפזה כמטופלת בבית החולים של הצלב האדום בהירושימה. לאחר שרופאיה העריכו כי נותרה לה רק שנה לחיות, החליטה ססקי לקפל אלף עגורי אוריגמי, וזאת בהתבסס על האמונה השינטואיסטית כי קיפול מספר זה של עגורים יביא להגשמת משאלת לב של המבקש. ססקי הצליחה לקפל אלף עגורים, ומשראתה שמשאלתה להבריא לא מתגשמת המשיכה לקפל עגורים נוספים עד יום מותה[2].
הסיפור מתאר את ההתמודדות של סדקו עם תופעות הלוואי בעקבות הנזקים של ההפצצה ואת כוח הרצון שלה לחיות. הסיפור מתנהל בשני מישורים מקבילים: תיאור מפורט המבוסס על פרטי אמת מטיסת המפציץ האמריקני לעבר יפן, ומאבק החיים הנואש של אותה ילדה, סדקו הקטנה, שנפגעה בהפצצה.
הספר תורגם לעברית על ידי בצלאל וכסלר וראה אור בעברית בהוצאת מצפן[3].
הספר תורגם להרבה שפות, פורסם באינטרנט, והוא משמש לעיתים קרובות כחומר חינוכי ללימוד על תהליכי שלום בבתי ספר ברחבי העולם.
הסיפור עובד גם להצגת תיאטרון שעלתה בצוותא בשם סדאקו סאן – נסיכת העגורים בבימויו של רועי הורוביץ בכיכובם של דוית גביש, אייל רוזלס, נדב ניר ועוד[4].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
