מֻחַמַּד סַבְּרִי אַבּוּ עַלַם (בערבית: محمد صبري أبو علم, תעתיק מדויק: מחמד צברי אבו עלם; 31 במרץ 1893–13 באפריל 1947) היה פוליטיקאי ועורך דין מצרי, שר המשפטים המצרי בממשלות מוסטפא א-נחאס פאשה וחבר פרלמנט מטעם מפלגת אל-ופד.
נולד באל-מנופיה. למד משפטים בבית הספר למשפטים בקהיר. כחלק מפעילותו בתנועה הלאומית המצרית נעצר מספר פעמים בעת שהיה סטודנט. עסק בעריכת דין והשתתף במהומות 1919.
היה מקורב לראשי מפלגת אל-ופד, סעד זע'לול ומוסטפא א-נחאס. כיהן כעורך ביטאון המפלגה, "אל-בלאע'" ובשנות ה-40 של המאה ה-20 כיהן כמזכיר המפלגה. ב-1924 נבחר לראשונה לבית הנבחרים וב-1942 נבחר לראשונה לסנאט.
אבו עלם מונה לשר המשפטים בממשלותיו של מוסטפא א-נחאס. לכהונתו הראשונה מונה ב-9 במאי 1936, וכיהן בתפקיד עד 29 בדצמבר 1937. בתקופה זו היה ממנסחי אמנת מונטרה שביטלה את משטר הקפיטולציות במצרים. כמו כן, דרש כי התכתובת עם בתי הדין המעורבים במצרים, כמו גם עם משרד המשפטים, תתנהל בערבית בצירוף תרגום צרפתי.[1] כהונתו השנייה נמשכה מ-6 בפברואר 1942 עד 10 באוקטובר 1944. בין השנים 1945–1947 היה מנהיג האופוזיציה בסנאט. ייצג את מצרים בוועידות בין-לאומיות והיה נשיא לשכת עורכי הדין המצרית.
נפטר ב-13 באפריל 1947. על שמו נקרא רחוב בקהיר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
