בשנת 1920 רכש הארווי בייקר גרייבס, משקיע פרטי, שטח אדמה בגודל 5.92 ק"מ לפיתוח כאתר תיירות, וכינה את המקום "סאני איילס" ("איים שמשיים"). באותה שנה החלה בניית העיירה, אשר הוכרזה כעיר ב-1997.
בשנותיה הראשונות כונתה העיירה "צפון מיאמי ביץ'". בשנת 1931 שונה שמה ל"סאני איילס" וב-1997, כשהוכרזה כעיר, הפכה לסאני איילס ביץ'.
עם השלמת גשר האולובר בשנת 1925, הפך השטח לנגיש מחוף מיאמי, ומשך אליו יזמים שהרחיבו נחלים, חפרו תעלות וכניסות, ויצרו איים וחצאי איים לבניית נכסים ומלונות ומוטלים על קו החוף במפרץ ביסקיין (אנ').
סאני איילס התפתחה באטיות עד שנות ה-50 של המאה ה-20, כאשר הבתים החד-משפחתיים הראשונים נבנו באזור חופי הזהב. במהלך שנות ה-50 וה-60 הוקמו למעלה מ-30 מוטלים לאורך שדרת קולינס, כולל אושן פאלם, המוטל הראשון בן שתי קומות בארצות הברית, עוצב על ידי נורמן גילר בשנת 1948, הוא פותח ובבעלות משפחת גינגולד במשך 45 השנים הבאות וסיפק מקפצה לפיתוח כלכלי של סאני איילס.
בשנת 1982 נקבע מזח סאני איילס ביץ' כאתר היסטורי. בראשית אמצע שנות ה-80 הוא עבר שיקום ונפתח מחדש לציבור בשנת 1986[דרוש מקור]. המזח נפגע קשה באוקטובר 2005 על ידי הוריקן וילמה וכעבור שמונה שנים הוא שופץ ונפתח מחדש, ב-15 ביוני2013, כ"מזח הדיג של ניופורט".
אנשים העוסקים בפיתוח יוזמה וקידום כמו מייקל דזר השקיעו רבות בבניית בתי מלון ובתים משותפים רבי קומות תוך רישוי השם דונלד טראמפ עבור חלק מהבניינים למטרות קידום מכירות.
חופי העיר משתרעים לאורך ארבעה ק"מ.
רוב תושביה הם יהודים ובתוכם מתגוררת גם קהילה גדולה מתושבי נתניה.[דרוש מקור]
לעיתים מכונה העיר גם "מוסקבה הקטנה", בשל דוברי הרוסית הרבים המתגוררים בה.[דרוש מקור]
