נתן בן יהודה

נתן בן יהודה
לידה המאה ה-13 (בערך)
פטירה המאה ה-13 (בערך)
בני דורו רשב"א, רא"ש
חיבוריו ספר המחכים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי נתן בן יהודה הוא אחד מהראשונים, חי ופעל במאה ה-13, ומחבר ספר המחכים. נהג לחתום את שמו 'נתן בן לביא'.

חייו

מעט מאוד ידוע על קורות חייו. הוא נולד וחי בצרפת, משפחתו הייתה משפחת רבנים. הוא למד תורה מפי אביו רבי יהודה, וגם בספרו מביא ממנו מנהגים והלכות.

בספרו הוא מביא הלכות מכמה ראשונים אותם הוא מכנה 'רבותיו'. כך למשל מביא בשם הלכה בשם רבי יחיאל, כשהכוונה לרבי יחיאל מפריז,[1] אותו הוא מזכיר כ'רבי'. כן מביא הלכות בשם רבי יצחק בן טודרוס מברצלונה גם אליו הוא מייחס תואר-כבוד זה[2].

סבו היה רבי עזריאל[3] בן נתן, שאף הוא מוזכר בספרות הראשונים, כגון בספר התשובות לרש"י.

מתלמידיו ידועים לנו שניים בלבד, האחד כתב הגדה של פסח בה הוא מרבה להביא פירושים מאת רבו רבי נתן בן יהודה. תלמיד נוסף הוא רבי יהודה בן אליעזר, מחבר הספר "מנחת יהודה" על פירוש רש"י לתורה.

התפרסם בעיקר בעקבות חיבורו 'ספר המחכים'. כתב גם הגהות על סידור הסמ"ק.

ספר המחכים

הוא נודע בעיקר בזכות ספרו 'המחכים'. בהקדמה לספר הוא כותב כי כתב את הספר לאחר בקשותיהם של חבריו. חלק מהספר צורף גם לספר סדר טרוייש[4] של רבי יהודה בן אליעזר מבעלי התוספות ותלמידו של רבי מנחם,[5] אלא שלמעשה הוא נדפס לראשונה רק בשנת תרס"ט בקראקוב על ידי רבי יעקב פריימן.

תוכן הספר

הספר מפרט את הלכות דיני התפילה ונועד בעיקרו לשליח ציבור. הספר כולל:

  • סדר התפילה לימי חול
  • סדר תפילה ליום השבת
  • סדר התפילה והמועדים, ונועד בעיקרו לשליח ציבור
  • סדר ההפטרות לחלק משבתות השנה.

בספרו הוא מביא הלכות מרבנים שונים, וכן כתב כמה פעמים בשם אביו רבי יהודה.

בספרות הראשונים

רבים מפסיקותיו נזכרו בספרי הראשונים שלאחריו:

בספר אורחות חיים ובקיצורו הכלבו מצוטטות בשמו הלכות רבות, לדוגמה תשובה בעניין דיני ברכו[6]. ובתשובה אחרת מזכיר גם את שם אביו "הרב נתן בן הרב רבי יהודה".[7].

כמו כן נזכרו הלכות בשמו בספר שלטי הגיבורים ועוד.

בשו"ת מהרי"ק[8][./נתן_בן_יהודה#cite_note-8 [8]] מובא שהמחבר נשאל בעניין צירוף קטן למניין עשרה, וכפי הנראה מתשובתו מתבססת השאלה על דברי "ספר המחכים" המיקל בזה לדברי השואל. המהרי"ק משיב שלאחר שעבר על הספר כולו ועל כל יתר ספריו ולא ראה זכר לאפשרות כזו, שכנראה יצא לשואל כך מדברי ר' נתן בתחילת הספר ושמדובר בהבנה מוטעית.[9].

בספר ארבעה טורים הביא בשמו הלכה אחת בהלכות תענית: ”כתב רב נתן: ש"צ שאינו מתענה אינו יכול להתפלל, שכיון שאינו מתענה אינו יכול לומר עננו.” (טור, אורח חיים סימן תקסו.)

לקריאה נוספת

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ בחלק מכתבי היד מופיע בשמו המלא 'רבי יחיאל מפריז'.
  2. ^ אזכור נוסף של ר' יצחק בן טודרוס מופיע בהלכות ראש חודש, שם כותב רבי נתן שמצא בתשובות "רבי יב"ט" שביום השני של ראש חודש, אם לא הזכיר בתפילת ערבית "יעלה ויבוא", חוזר.
  3. ^ יש ששיערו שרבי עזריאל זה הוא אחיו של רבי יהודה בר נתן חתנו של רש"י, ראו במובא לספר בההדרת רבי יעקב פריימן.
  4. ^ לשון מחבר הספר: "השם יהיה לי לעזרה בהחילי לכתוב מנהגים וסדרים ישרים מיוסד הרב רבינו מנחם שליח ציבור מעיר הקודש טרויש, ובו תמצא קצת דברי הרב ר' נתן אשר יסד חיבור נאה הנקרא מחכים, והמה כתובים בהגהות בכתיבה דקה"
  5. ^ הערך "נתן בר יהודה" וטקסט ספרו באתר דעת.[דרושה הבהרה]
  6. ^ כלבו סימן ה
  7. ^ כלבו סימן ח.
  8. ^ בסימן מט.
  9. ^ בחלק מהמדורות הספר ישנו שיבוש בדברי התשובה, ותחת 'המחכים' נכתב 'חכמים'.