מעמדן של נשים בתקופה הוויקטוריאנית עמד בסתירה מוחלטת אל מול העושר והכח המדיני ממנו נהנתה האימפריה הבריטית במהלך המאה ה-19, אשר מכונה התקופה הוויקטוריאנית על שם המלכה ויקטוריה ששלטה בממלכה באותן שנים. לנשים לא ניתנה זכות הבחירה או הזכות לעסוק במסחר, ואם נישאו, נשללו מהן גם הזכות לצבור רכוש משלהן או לנהל כספים, והן נחשבו במעמד נחות לבעל וברשותו. יחד עם זאת, התקופה הוויקטוריאנית מאופיינת בשינויים חברתיים ופוליטיים שהחלו לאחר המהפכה התעשייתית שהובילה נשים רבות לצאת לעבוד. רעיונות פמיניסטים שונים התפשטו בקרב נשים משכילות בנות המעמד הבינוני, חוקים מפלים בוטלו וחוקים שנועדנו להעניק הגנה לנשים חוקקו. בנוסף, התנועה למען זכות בחירה לנשים שהחלה את דרכה באמצע המאה ה-19 החלה לצבור תאוצה ורשמה לעצמה הישגים.
באמצע המאה ה-19 שלטה באנגליה תפישה רעיונות המבוססת על אידאולוגיה פטריאכלית ודתית ביסודה, אשר ראתה בנשים חלשות מבחינה פיזית אך נעלות במבחינה מוסרית, ביחס לגבר. "תאורית הספרות הנפרדות" קראה להפרדה הלכה למעשה בין המינים על מנת ליצור היררכיה חברתית וכלכלית.[1] היא עשתה זאת דרך הקצאת תפקידים מגדריים שונים ומוגדרים מראש, ובאמצעות הגבלת המרחב בו נשים היו רשאיות להיות. לנשים הוויקטוריאניות היה תפקיד מצומצם שנסוב סביב הספרה הפרטית, דהיינו המרחב המשפחתי והבייתי. התפקיד כלל הולדה, חינוך הילדים, הכנת ארוחות ושמירה על בית נקי ומסודר. היה עליהן להימנע מהמרחב הציבורי שכלל השכלה, עיסוק בפוליטיקה וממשל, עבודה בתשלום או מסחר. גברים היו אחראים על פרנסת המשפחה והיו רשאים לנוע במרחב הציבורי בחופשיות.[2][3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ צבי טריגר, הספרה הפרטית, באתר מפתח, 2020
- ^ Ashlyn K. Kuersten, Women and the Law: Leaders, Cases, and Documents, Bloomsbury Academic, 2003, עמ' 16–17
- ^ Robyn Ryle, Questioning Gender: A Sociological Exploration, Thousand Oaks, Calif: SAGE Publications, 2012, עמ' 342–343
