נסים החלה את הקריירה שלה בתור ספורטאית בבית הספר. היא השתתפה במגוון פעילויות ספורט בבית הספר ואחר כך באוניברסיטה. במהלך האימונים שלה, ראו מאמנים מהצבא את היכולות שלה, והרשו לה להתאמן במתקני הבסיס ליד קורנגי. הדבר היה משמעותי ביותר, מכיוון שבפקיסטן ספורטאיות אינן יכולות לרוץ בפרהסיה, היכן שהציבור יכול לצפות בהן. היא זכתה במרוצים מקומיים שונים, ואחרי זה נבחרה על ידי רכבת פקיסטן שהציעה לה חסות כספורטאית. הביצועים העקביים של נשים זיכו אותה במקום בנבחרת פקיסטן במשחקי דרום אסיה בשנת 2010 בדאקה, שם לקחה את הזהב בריצת 100 מטר, עם תוצאה של 11.81 שניות, וזכתה בתואר "האישה המהירה ביותר בדרום אסיה".[2]
ב-12 בפברואר 2010, נשיא פקיסטןאסיף עלי זרדארי מינה את נסים כשגרירת הספורט של פקיסטן בהכרה בהצלחתה במשחקי דרום אסיה.[3] ביולי 2010, מפעילת הסלולר הגדולה בפקיסטן, Mobilink, הוסיפה את נסים לצוות שגרירי המותג שלה.[4] בילאל מוניר שייח', סגן הנשיא של Mobilink פקיסטן אמר במעמד טקס חשיפת שיר הקמפיין המבוסס על מאבקה והישגיה של חמיד, ואשר מכיר באלו שעזרו לה להשיג את מטרותיה:
"Mobilink Jazz מאמינה מאוד בקשרים שאנו יוצרים, והמטרה של ההכרה הזו היא לעודד את כל מי שחולם להושיט יד ליקיריהם כדי לקבל תמיכה, כך שהם יוכלו להשיג את מבוקשם, ועוד הרבה יותר. נסים היא גיבורה שכולנו זקוקים לה, אנו מקווים כי דרך הפלטפורמה שלנו היא תעורר ותיתן השראה לעוד רבים. אנחנו גאים מאוד לקבל אותה בתור שגרירת המותג שלנו."
עם ההצלחה שנחלה, כולל הכינוי "מלכת המסלול", חמיד חוותה גם התנכלות ציבורית. טענו שההצלחה שלה הייתה תוצאה של מזל ולא כישרון.[5] כדי להוכיח שהיא לא באמת ספורטאית טובה, כל שנה קבוצות גברים מנסים לשבור את השיא שלה - בחוסר הצלחה.[6] היא אומרת שיש גישה שלילית לספורטאיות בפקיסטן, ושלא משקיעים בפיתוחן משאבים, והיא מבקשת לשנות זאת. היא הפסיקה להתחרות, הן בגלל הקושי להתמודד עם היחס הציבורי, והן בשל חוסר תמיכה בקריירה שלה. היא פנתה במקום זאת לאימון, ומאמנת ילדים בסיכון ומרקע עני בקורנגי. היא פתחה אקדמיה לספורט ב-2016, והובילה קבוצת ילדים לתוצאות טובות במשחקי ילדי הרחוב הבינלאומיים הראשונים שנערכו בברזיל ב-2016.[7]
