טניסון נולדה בהמרסמית', לונדון, ב-25 באוגוסט 1869. היא הייתה הילדה השנייה להוריה, הרופא האירי אדוארד טניסון ריאן טניסון ואשתו השנייה, פרנסס סאלי טסטלין.[3] אשתו הראשונה של אדוארד - פאני האטון נפטרה לאחר לידת בנם השלישי, והותירה אחריה שלושה בנים.
השכלה ונישואין
במפקד 1881 מופיעה טניסון (בגיל 11) כילדה היחידה בבית עם הוריה, ככל הנראה בהשגחתה של מטפלת. היא למדה בבית הספר לאמנות בצ'יזויק בשנים 1884 - 1886 ולאחר מכן,[4] ללא תמיכת משפחתה,[5] בבית הספר לאמנות של סר ארתור סטוקדייל קופ בדרום קנזינגטון.. ממפקד האוכלוסין משנת 1891 עברה משפחת טניסון לרחוב אוקסברידג', שעתיד היה להישאר בית המשפחה להוריה של טניסון, ולה עצמה עם ילדיהם עד מותו של סיירוס קונאו בשנת 1916.לאחר מכן היא עבדה כמאיירת עצמאית, בפרסומים כמו מגזין לודגייט.
עד 1899 חסכה מספיק כסף לנסוע לפריז ללמוד אמנות, והיא נרשמה לאקדמיה קולרוסי להתאמן אצל אבוט מקניל ויסלר. שם נפגשה עם סיירוס קונאו. הם חזרו ללונדון כדי להתחתן ב־1903. מכיוון שקונאו היה אזרח ארצות הברית, היא הפסידה את האזרחות הבריטית לאחר הנישואין.[6] היא לא קיבלה אזרחות אמריקאית באופן אוטומטי על ידי נישואין, שכן הדבר היה כפוף לכך שהיא זכאית להתאזרחות. כך, היה גורל נשים בריטיות שהתחתנו עם אמריקאים בשנים 1870 עד 1933, כאשר החוק השתנה. לאחר מות בעלה, טניסון הגישה בקשה להתאזרחות מחדש בבריטניה וקיבלה מחדש אזרחות בריטית ב־27 ביולי 1917.
לבני הזוג נולדו שני בנים: דזמונד, שהפך למהנדס כרייה. וטרנס שהפך לצייר אנגלי ידוע.
יצירה
גם טניסון וגם בעלה עבדו כמאיירים. היא הייתה הרוסה כאשר סיירוס מת במפתיע מהרעלת דם בשנת 1916. טניסון עזבה את מה שהיה בית המשפחה ועברה תחילה להולנד פארק 152 בקנזינגטון. לאחר מכן היא עברה לדרטמור, אחר כך לקורנוול, התגוררה תחילה בהאלסטאון ולאחר מכן בסנט אייבס, שם קנתה בית אותו שחזרה, והוא הפך לבית קפה.
טניסון הפכה לחברה באגודת האמנים של סנט אייבס בשנת 1928 ונשארה חברה עד 1945. 1934 עברו היא וילדיה חזרה לצ'יזויק, שעתיד להישאר מעונה של טניסון בלונדון עד מותה.
טניסון נפטרה ב־23 במאי 1953.
היא הפכה לחברה באגודת הנשים באמנות בשנת 1918 והייתה מציגה שם לעיתים תכופות. היא גם הציגה באקדמיה המלכותית.
^Kirkpatrick, Robert J. (2019). The Men Who Drew For Boys (And Girls): 101 Forgotten Illustrators of Children's Books: 1844-1970. London: Robert J. Kirkpatrick.